השקר הראשון: ממשלת ישראל נלחמת במגפה. יש חיסונים וכללי עשה ואל תעשה, יש תו ירוק ובדיקות מהירות. יש דיוני קבינט הנמשכים עמוק אל תוך הלילה, יש שיחות אישיות עם מנכ"ל פייזר ויש עדכונים דרמטיים של רוה"מ. הכל טוב ויפה, יש רק בעיה אחת: הממשלה כולה, כמו גם העומד בראשה, מדברים על מלחמה, אבל נכנעים בלי קרב. מספרים סיפורי אלף לילה ולילה על מאמצים כבירים, הפיכת כל אבן ואבן, אבל בפועל מרימים ידיים. יותר מאלף בני אדם מתו בגל הרביעי מקורונה. אלף הורים, סבים, אחים. אנשים אהובים שיש להם משפחות שליבן נשבר מצער. תעצרו רגע כדי לעכל את המספר הזה.
השקר השני: החיסונים יצילו אותנו. זה נכון באופן חלקי בלבד. החיסונים הוכיחו עד כה את יעילותם המופלאה בבלימת התחלואה. בזכותם נהנינו, אי־שם בחודשים אפריל ומאי, מכמה שבועות קסומים של שגרה מבורכת. אבל הוכח גם שיעילותם מוגבלת. החיסונים האלה חדשים מאוד, והידע לגביהם נלמד תוך כדי תנועה. לכן אי אפשר בשום אופן להשליך את יהבנו רק עליהם, וחייבים לבסס רשת ביטחון אמיתית, שתדע לשמור עלינו.
השקר השלישי: העובדה שלא ישבנו בסגר בחגים היא הצלחה. בפועל – זה בדיוק הפוך. סגר קצרצר, תחום בזמן, שהיה מושת עלינו בשלב מוקדם מאוד של הגל הזה, היה חונק את התחלואה בתחילתה, עוצר קרוב לוודאי את מחול ההדבקה שמתנהל כאן כבר שבועות ומאפשר לנו לשוב אל השגרה האהובה שלנו במהירות. סגר כזה, שכולם מתייחסים אליו כאל רעה חולה שיש להימנע ממנה בכל מצב, הוא לעיתים, מה לעשות, הכלי היעיל היחיד במלחמה בנגיף. גם להחלטה להימנע מהטלת סגר יש מחיר.
השקר הרביעי: מערכת הבריאות שלנו יכולה להתמודד עם העומס המוטל עליה. אם להודות באמת, מערכת הבריאות שלנו מתקשה להתמודד עם התפקיד המוטל עליה גם בימי שגרה. נסו להשיג תור לניתוח לא דחוף או להגיע לרופא מומחה בלי פרוטקציה ותבינו עד כמה המערכת הזו חולה. מי שמסביר שיש לנו מספיק אמצעים לטפל במי שנזקק לסיוע רפואי בשנה האחרונה, ובגל הרביעי בפרט - משקר לנו ישר בפנים. נכון, בתי החולים ממשיכים לעבוד, והצוותים הרפואיים עושים כל שבידם לסייע לנו בתנאים שמוכתבים להם על ידי הנגיף ועל ידי המדינה. לא תמצאו אצלנו משאיות לקירור גופות ברחובות, אבל זה לא אומר שהגופות לא נערמות.
השקר החמישי: הילדים שלנו בטוחים. יש מתווה לימודים, מבצעי בדיקות המוניים ועוד קשקושים שנועדו למכור לנו לוקשים על כך שאפשר לחזור לשגרה ולשלוח כל בוקר את הילדים כאילו אין מגפה. בפועל, הילדים שלנו הופקרו לגורלם רגע לפני הגאולה: אישור החיסון שיוכל להגן עליהם. משחקי כוח פוליטיים ומינהל ציבורי חולה הביאו לכך שאנחנו שולחים אותם מדי בוקר בלי למצמץ למקום שמסכן אותם. בלוטו ההדבקות של שנת הלימודים תשפ"ב – כל מספר זוכה. יידע כל הורה ששולח את הילד שלו למערכת החינוך בימים אלה ללא אמצעי הגנה בסיסיים כמו לימוד בחוץ, כמו אוורור הכיתה וסינון האוויר בעלות זניחה של כמה מאות שקלים לכיתה, שהוא עלול להצטער מאוד על ההחלטה הזו.
השקר השישי: ממשלת השינוי מצאה את הנוסחה לנצח את הנגיף בלי פגיעה במשק. עובדה, הכל פתוח. אפשר לצאת לעבודה, לקניות, אפילו לסרט או להופעה. אפשר לצחוק קצת ולשכוח מהצרות שמעיקות עלינו. אבל העובדה שהמשק פתוח ומתנהל כרגיל עולה לנו בתחלואה קשה ובתמותה, וגם המשק ממשיך להיפגע. בעלי עסקים שהכנסתם הוגבלה כתוצאה מהתו הירוק סובלים בשקט. האמת לא נעימה, אבל גם בסוגיה הזו היא חייבת להיאמר: בכלל לא בטוח שאפשר להגן גם על החיים וגם על הכלכלה.
השקר השביעי: הממשלה מקשיבה למומחים. אבל אנשי המקצוע המעטים שאמרו לנו את האמת הושתקו. הממשלה סירסה את המומחים שלה, בחרה בקפידה את אלה שהיא מעמידה בחזית ודאגה שיאמרו את שעל ליבם בצורה מאוד מרוככת. גם האמיצים והישרים שבהם יישרו קו עם "מדיניות השגרה". קשה להיות נביא זעם. מעטים יאמרו לכם את האמת: המצב רע ורוב הסיכויים שעוד יהיה יותר גרוע.
השקר השמיני: העלייה המחודשת במדדי התחלואה היא הפתעה. פרויקטור הקורונה צוטט כמי שאמר שלשום: לא תיארנו לעצמנו שהתחלואה תעלה כל כך. לא הפתעה ולא נעליים. מבחינה אפידמיולוגית העלייה הזו הייתה צפויה וידועה היטב לכל מי שמכיר קצת את הדינמיקה של המגפה. כשהולכים לישון עם כלבים, קמים עם פרעושים. וכשפותחים את כל המשק בעת הדבקת שיא, מתעוררים לתוך הסיוט שמצפה לנו.
השקר התשיעי: אנחנו בדרך הנכונה. יש טבלאות, עקומות, נבואות שמראות שהתחלואה בבלימה והגל הרביעי אוטוטו מאחורינו. זו אפשרות. אבל האמת היא שאף אחד לא יודע להעריך באמת מה יקרה כאן בשבועות הקרובים. האחריות היא גם שלנו, הציבור. כשאנחנו בוחרים לחיות בדיוק כמו קודם, להסתובב בלי מסכות, לנצל כל הזדמנות כדי להבריז מבידוד ולחגוג בהופעה של עומר אדם, אנחנו מסכנים את הבריאות שלנו ושל אהובינו.
השקר העשירי: למדינה אכפת מאיתנו. יש לנו ממשלה חדשה, שטוענת שהיא תעשה הכל כדי לא לחזור על השגיאות של הממשלה הקודמת. אבל בפועל הממשלה הזו משקרת לנו, מפקירה אותנו, מוותרת עלינו. כל יום שעובר בלי אמצעים דרסטיים לצמצום התחלואה יעלה לנו ביוקר. אי אפשר לנצח מגפה בלי לשלם מחירים. חייבים לקבוע סדר עדיפויות ברור ולתקשר אותו לציבור באומץ ובלי מריחות. החלטתם להכיל את המתים? לוותר על עוד כמה אלפי קשישים? להגיע לחיסון עדר באמצעות הדבקה המונית של הילדים? להתיר יבוא של הנגיף מחו"ל? לפחות תפסיקו לשקר לנו.
