האירועים האלימים בין יהודים וערבים מאחורינו, אבל הפחד בין המגזרים עדיין קיים. כך עולה ממחקר חדש של מרכז אקורד באוניברסיטה העברית, החושף נתונים קשים אודות רמות הפחד הקיימות כיום בין המגזר היהודי והערבי. עם זאת, המחקר מעלה תקווה בכל הנוגע לרצון להתקרב מחדש אחד לשני ומציג נתונים מעודדים בסוגיית החרמת עסקים.
המחקר ניסה להבין האם היחסים שבו לתקנם או שמדובר בשקט "מזויף" בין החברה היהודית והערבית.
הממצאים מעלים כי בזמן שרוב היהודים (כ־73%) חושבים שמרבית האלימות הייתה מהצד הערבי, רוב הערבים (65%) חושבים שהייתה אלימות הדדית בין הצדדים. האם הרשתות החברתיות העצימו את היצרים ואת המתיחות בין הצדדים? על פי המחקר, יהודים דיווחו יותר על חשיפה לשיח אלים ברשתות החברתיות (כ־55%) בהשוואה לערבים (41% ביישובים הערביים ו־55% בערים מעורבות).
הנתונים על רמות הפחד מהקבוצה האחרת הם קשים: מעל 60% מהיהודים מפחדים כיום מערבים במידה בינונית או רבה, בין אם הם גרים בעיר מעורבת או לא. כ־35% מהערבים מפחדים כיום מיהודים במידה רבה (42% בערים לא מעורבות ו־26% בעיר מעורבת).
במהלך אירועי מאי נפוצו פרסומים רבים ברשתות החברתיות, שקראו לחרם צרכנים על חנויות ועסקים ערבים. חרמות דומים אירעו גם במגזר הערבי, נגד עסקים שבהם עובדים יהודים וערבים יחד. למרות הרגשות הקשים, המחקר מצא שרוב היהודים והערבים אינם תומכים כיום בהחרמת עסקים בבעלות של אנשים מהקבוצה האחרת — 77% מהיהודים ו־83% מהערבים אינם תומכים בחרם.
יארא נאסר, ממובילות המחקר מטעם מרכז אקורד, מסרה: "פרשנות אפשרית לממצאים שהתקבלו במחקר זה היא שבקרב ערבים שגרים בערים מעורבות ההיכרות והאינטראקציה היומיומית עם יהודים מסייעת לשקם את הקשרים ביניהם אחרי ההסלמה. לעומת זאת, ליהודים יש פחות היכרות וחברויות עם הצד השני, דבר שיכול להסביר מדוע היחס כלפי ערבים הוא פחות חיובי".
"נגזר עלינו לחיות כאן כיהודים וכערבים", אומר אלברט פרץ, תושב שלומי. "יש לנו שתי אפשרויות: או לחיות בגיהינום, או שנהפוך את המקום הזה לגן עדן, ואני בעד האפשרות השנייה. עושים זאת בחיזוק האינטרסים הכלכליים גם אצל היהודים וגם אצל הערבים".
יוסף ערוק, בעל אטליז בטירה: "80% מהלקוחות שלי הם יהודים שמגיעים לטירה במיוחד לקנות אצלי את הבשר. בתקופה שיש מתח או מהומות יש קצת נסיגה, אבל אחרי תקופה קצרה המצב חוזר לקדמותו".
