ראשות הבידור

סיינפלד (Seinfeld) | נטפליקס, 1989

באמת שזה לא חשוב אם אתם חושבים שזאת הקומדיה הגדולה בכל הזמנים או שאתם בכלל בקטע של 'חברים' ואולי התחכום מחייב אתכם להכריז על 'המופע של לארי סנדרס'. בסוף, עם כל הכבוד, צריך לברך על כך ש'סיינפלד' עומדת לפגוש דור של צופים שלא יודע מה הפירוש האמיתי של "להיות האדון של הממלכה" או למה הכפתור השני של החולצה כל כך חשוב. וחוץ מזה, מה יותר נכון מ"תוכנית על כלום" בשירות שעליו תמיד מתלוננים שאין שום דבר לראות. מ־1.10

אמהות אבודות | HOT8 , 2021

הבמאית והיוצרת ציפי ביידר חתומה על לא מעט יצירות דוקו חשובות שהיו כאן, לא מעט מהן עוסקות בנושא הנפיץ של הורות - על הזוויות השונות שמרכיבות את המילה הכל כך טעונה הזאת. הפעם, ביידר - ילדה מאומצת בעצמה - מביאה את סיפורן של נשים שנאלצו למסור את ילדיהן לאימוץ ומתעמתות באומץ ובכאב עם אחת ההחלטות הכי קשות שאפשר לקבל. מ־3.10

עוזרת בית (Maid) | נטפליקס, 2021

מדי פעם מחליטים בנטפליקס לטבול את הרגל בנושא הארדקור קשה לצפייה ולטפל בו כמו שצריך. הסדרה מבוססת על רב־המכר האוטוביוגרפי של סטפני לנד, ומספרת על אישה צעירה שנכנסת להיריון בקולג', מוותרת על החלומות שלה ומתחתנת. הנסיך המקסים מתגלה במהירות כבעל מתעלל, האישה בורחת מהבית עם בתה הקטנה, הופכת הומלסית ומתחילה את החיים מחדש מהמיץ של הזבל, מילולית. מרגרט קוואלי ('הנותרים') שוברת לב ומאחה אותו מחדש. מ־1.10

האנטומיה של גריי עונה 18 (Grey's Anatomy) | yes, 2021

בטלוויזיית המיינסטרים האמריקאית מעולם לא חסרו סדרות בתי חולים מלאות בשמאלץ וברומנים עסיסיים, אבל אף אחת לא הצליחה כמו 'האנטומיה של גריי', שמתחילה עונה 18 ולגמרי לא אחרונה. זה קרה כי שונדה ריימס יצרה סדרה שהקדימה בהרבה שנים את הטלוויזיה הייצוגית של היום - דמויות מובילות מכל הצבעים, הומואים ולסביות, יחסים בין־גזעיים, ואמריקה שהקהל בבית יכול היה לראות בה את עצמו. היום זו שבלונה, אבל ב־2005 מדובר היה בריסוק כל תקרות הזכוכית, והאומץ ההוא מותיר את 'האנטומיה' פופולרית ולפעמים אפילו עדיין מקדרימית. מ־4.10

האשמה (The Guilty) | נטפליקס, 2021

שיחה אחת למוקד החירום, שאותו מאייש ג'ייק ג'ילנהול, הופכת למסע מורט עצבים בניסיון להציל אישה (ריילי קיאו) מהחוטף שלה. מאחורי המצלמה ישנו שילוב מסקרן למדי בין הבמאי אנטואן פוקואה ('יום אימונים מסוכן', 'המטרה: הבית הלבן', 'נקודת שוויון') והתסריטאי ניק פיצולטו ('בלש אמיתי'). ובעיקר זהו מאמץ נוסף של הוליווד לתרגם סיטואציה שנשענת ברובה על אודיו לסרט קולנוע שמשודר בטלוויזיה והוא בכלל עיבוד לסרט דני. אכן, תקופה מעניינת. מ־1.10

לא זמן למות (No Time to Die) | בבתי הקולנוע, 2021

אחרי שנה וחצי של דחייה, הגיע סוף־סוף תורו של ג'יימס בונד לשוב לקולנוע. זה הסרט האחרון של דניאל קרייג, וגם הבונד הארוך ביותר: כמעט שלוש שעות. כחלק אחרון הוא גם אמור לסגור את קו העלילה האפל שהחל ב'קזינו רויאל' וגם כמובן לתת לנו תחושה של בונד יותר עדכני (בתחילת הסרט בונד מגלה שהתואר 007 עבר למרגלת שחורה בשירות החשאי). הפעם הובא לראשונה במאי אמריקאי, היוצר קארי פוקונאגה שאחראי ל'בלש אמיתי', שינסה לדחוף את בונד לכיוונים חדשים. בקיצור, יהיה עמוס פיצוצים, מכות, ובעיקר עמוס. נתראה בצד השני.

מינארי (Minari) | בבתי הקולנוע, 2020

הרגע הכי מקסים בטקס האוסקר האחרון היה כשבראד פיט העניק את הפסלון המוזהב לשחקנית המשנה הקוריאנית יו־ג'ונג יון, בת 74, והשניים החליפו מבטים מצועפים והדליקו ממים שפינטזו על קומדיה רומנטית בין השניים. הרגע הזה הוא במידה רבה הסיפור של 'מינארי' שבו היא מככבת, שבא משום מקום והגיע לשש מועמדויות יוקרתיות בבמה הכי הוליוודית בעולם, כולל לסרט ולבמאי האמריקאי־קוריאני. סרט כמעט ישראלי מבחינת תקציב וסיפור קטן, על משפחה קוריאנית שמשתקעת בארקנסו מכל המקומות בעולם - ועל הניסיונות שלה להקים שם חווה בלב האמריקנה העוינת.

מרגול | הגריי ביהוד, 6.10

רגע לפני הקאמבק הגדול בטלוויזיה, בתור שופטת ב'אקס פקטור', זמרת הנשמה של המדינה תעלה ותבוא עם הופעה שיש בה יותר להיטים מאשר גרעינים ברימון. וכשהיא תשאל כרגיל את הקהל אם הוא רוצה "הופעה מלעונית", כולם יבינו שפה זה לא אירופה – וטוב שכך.

משירי ארץ אהבתי | תזמורת ירושלים מזרח ומערב יחד עם חוה אלברשטיין, האופרה הישראלית, 4.10

חוה אלברשטיין, עוד ודרבוקה, נכנסים לבית האופרה ושרים את 'את חירותי' בליווי קנון. פעם זה היה נשמע תסריט דמיוני, עכשיו זה קורה ועושה חשק בענק. הזמרת והאייקון אלברשטיין תשתף פעולה עם תזמורת ירושלים מזרח ומערב המוצלחת מאוד (והטרנדית) בניצוחו של תום כהן. יחד הם יבצעו קלאסיקות בעיבודים ים־תיכוניים. ארץ ישראל הישנה־חדשה והטובה.

מחווה לשלישיות הגדולות של הזמר העברי | תיאטרון הקאמרי תל אביב, 1.10-2.10

משנות ה־60 ועד תחילת שנות האלפיים שלישיות הזמר היו אחד הדברים הכי חמים במוזיקה העברית: גשר הירקון, הגשש החיוור, החלונות הגבוהים, השלושרים, הנשמות הטהורות, הטוב הרע והנערה, שוקולד מנטה מסטיק, וגם שלישיות "צעירות" יותר כמו מנגו או צועני שהיו הבולטות שבהן. דביר בנדק ינחה וגם ישיר (ראיון איתו בעמוד 8). מלבדו ישתתפו אלי גורנשטיין, נועם קלינשטיין, אלון נוימן ורבים נוספים שישירו פנינים כמו 'אחכה לך' של הנשמות הטהורות, 'אף אחד לא קם' של הגששים ו'צרות טובות' של השלושרים.

עינב שיף, ציפי שמילוביץ, בנימין טוביאס, יואב בירנברג, אפרת זמר־ברונפמן