תוכנית הרמזור של גרמניה

אחרי מערכת בחירות הפכפכה ותוצאות צמודות, מסתמנת בגרמניה קואליציית "רמזור" שתורכב משלוש מפלגות מרכזיות: הסוציאל־דמוקרטים (אדום), ליברלים (צהוב) והירוקים. בראשה יעמוד המנצח של הבחירות: אולף שולץ.

לא מזמן השתתפתי בערב של עיתונאים עם אולף שולץ, המועמד לקנצלר מטעם המפלגה הסוציאל־דמוקרטית. המפלגה עדיין דישדשה בסקרים, אחרי הירוקים והמפלגה השמרנית. בקהל היו כמאה נוכחים. שולץ דיבר ארוכות. ניכר שידע היטב על מה הוא מדבר. "רובוט בחליפה", אמר לי עיתונאי שכן. שולץ דיבר על כל נושא במונוטוניות, שריר לא זז בפניו. אחרי חצי שעה אנשים מתו משעמום. איך היה, שאלה אותי זוגתי כשחזרתי. הוא לבש חליפה אפורה, אמרתי לה, וזה הדבר הכי צבעוני שיש לי להגיד עליו.

שולץ שלף את אחד הקסמים המבריקים בתולדות הפוליטיקה הגרמנית. הוא הבין שהבחירה הפעם היא לא במפלגה ולא במצע, אלא באדם. הסוציאל־דמוקרטים לא החליפו את המצע שלהם, הם החליפו את המנהיג. האזרחים בחרו בשולץ. האמינו שהוא אמין יותר מארמין לאשט, מנהיג המפלגה הנוצרית־דמוקרטית אחרי מרקל, ושהניסיון שלו כשר העבודה במשבר הפיננסי וכשר האוצר במשבר הקורונה יעניק לו כלים טובים יותר לפתור את המשבר הבא. במילים אחרות: שולץ היה הדבר הכי קרוב למרקל.

הבחירה במנהיגים על פני מפלגה הביאה לעוד אחת מהתופעות הבולטות של הבחירות: היעלמות מפלגות־העל. רק הסוציאל־דמוקרטים טיפסו בקושי מעל 25%. מפלגתה של מרקל, הנוצרית־דמוקרטית, התרסקה. ולמרות הוואקום שנוצר בצד הימני של המפה אחרי שהיא לקחה את מפלגתה שמאלה, גם אלטרנטיבה לגרמניה הימנית צנחה בבחירות הלאומיות.

ארמין לאשט | צילום: אי־פי־אי

ההתרסקות של המפלגות הללו גרמה לכך שגרמניה הלכה שמאלה. הירוקים והדמוקרטים החופשיים התחזקו. לא בכדי שתי המפלגות הללו, שאחדות ביניהן תקבע את גורל הקואליציה הבאה, החליטו לפתוח במו"מ ביניהן לפני שהתחילו במגעים עם שתי המפלגות הגדולות. המכירה הפומבית הזו תכלול, ככל הנראה, את תפקיד שר החוץ לירוקים.

נכון לעכשיו מסתמנת קואליציית רמזור בין הסוציאל־דמוקרטים (אדום), ליברלים (צהוב) והירוקים. שולץ הבהיר שאחת המטרות שלו היא להחזיר את השמרנים לאופוזיציה, וגם הצהיר שהקואליציה חייבת להיות מורכבת משלוש המפלגות שניצחו בבחירות לעומת הבחירות הקודמות – מפלגות הרמזור.

לאשט, שעדיין לא ויתר על הסיכויים להרכיב קואליציה בעצמו, עשוי להציע הרבה יותר משולץ. ואולם הדרישה להדיחו אחרי הכישלון הכבד בבחירות מסמנת שהוא דווקא הגיע לסוף דרכו הפוליטית.

שולץ עשה את הדרך ההפוכה מאנהלנה ברבוק, שייצגה את הירוקים ואת אחד הנושאים החשובים לבוחר הגרמני: האקלים. לפני מספר חודשים היא הייתה המועמדת הבכירה להחליף את מרקל כקנצלרית, אבל שורה של תקלות גרמה לאיבוד של כ־50 אחוז מכוחה של המפלגה.

שולץ עצמו עסק בעיקר בלא לטעות. הוא קפץ מ־15 אחוז רק לפני כמה שבועות ליותר מ־25 אחוז בבחירות עצמן. הוא הציע לגרמנים בעיקר סולידיות. שום השקעה ברווחה או העלאה במסים בשנה שבה גרמניה העזה להיכנס לגרעון. להיבחר הוא ידע, עכשיו נותר לראות מה הוא יעשה עם הבחירה הזו.