היום: כרמל מעודה נכנסת לכלא
בעלת המשפחתון מראש־העין תתייצב הבוקר בכלא נווה תרצה לריצוי תשע וחצי שנות המאסר שנגזרו עליה • בכלא מעודה תחכה לדיון בערעור שהגישה על חומרת העונש • אמא לשני ילדים שסבלו מהתעללות מחרידה: "הכאב טרי, לא ניתן באמת לריפוי, אבל פתאום רגע קטן של צדק, בתוך מאבק גדול, כואב ומרסק"
אחרי שתועדה והורשעה בהתעללות בפעוטות שהיו תחת אחריותה, כרמל מעודה תתייצב הבוקר בשערי כלא נווה תרצה ותתחיל לרצות את העונש שהוטל עליה - תשע וחצי שנות מאסר. במקביל הגישה מעודה ערעור לבית המשפט העליון על חומרת העונש.
מעודה (28) הפעילה וניהלה את המשפחתון "בייבי לאב" בראש־העין. היא הורשעה לאחר שתועדה במצלמות הגן, במשך חודש אחד, מתעללת ב־11 הפעוטות במשפחתון, בני שלושה חודשים עד שלוש שנים. בין המעשים המחרידים שביצעה: היא כיסתה ראשים של פעוטות בשמיכה וישבה עליהם למניעת תזוזה; טילטלה תינוקות; העמידה פעוטות עם הפנים לקיר למשך כמה שעות; הצליפה בפעוטות באמצעות חיתול, סטרה להם, צבטה ומשכה את ראשיהם לאחור תוך חסימת אפם ופיהם, עד שהתגלעו קשיי נשימה. בנוסף היא הורשעה שקשרה ילד כשידיו מאחורי גבו וכשהוא מוטל בוכה על הרצפה. בהמשך היא קשרה אותו שוב למשך יותר מחצי שעה וביום אחר למשך קרוב לשעה.
אימו של אחד הילדים, מוריה קואליו (ראו הטור שכתבה משמאל), אמרה אתמול: "הבן שלי נולד עם כליה אחת, היא ידעה את כל המגבלות שלו, אבל היא פגעה בו ובחברים שלו בדרכים שהמוח לא יכול להבין ולעכל. אנחנו מחכים לרגע הזה כבר למעלה משנתיים. יש לנו עוד דרך ארוכה לצדק עם הסייעת של מעודה שהמשפט שלה עדיין מתנהל, אבל לפחות בינתיים נוכל להתחיל לנשום".
ניקול דניאל, ששני ילדיה נפלו קורבן למעודה ושליוותה את משפטה מקרוב, סיכמה את רגשות ההורים: "וואו, שנתיים מטורפות, מרגיש שעבר נצח ויחד עם זאת כאילו זה קרה אתמול. כאב טרי, לא ניתן באמת לריפוי, וגלגלי הצדק עבדו לאט, אולי לאט מדי אפילו. אבל פתאום רגע קטן של צדק, בתוך מאבק גדול, כואב ומרסק. סוף־סוף כרמל מתחילה לשלם את העונש הזעום שנגזר עליה כדי לשלם על ילד בן שנתיים שהיה קשור, שהנפש שלו עברה דיכוי, על תינוק שהורעב, שנחנק, שנבעט, על הפחד של הילדים שלי, על הסיוטים בלילות, על החרדות, על האגרסיות, על ההתפרצויות האלימות, על חוסר האמון, על הזלזול בחיים שלהם, על הכאב שלנו ההורים, על המשברים האישיים, המשברים הזוגיים, הקושי ההורי שנולד, על חוסר האמון מהסביבה, על חוסר האמון באינטואיציה ההורית, על האמון של מדינה שלמה שהזדעזעה, על הורים שלא ישנו לילות שלמים מהמראה הקשה של הילד שלי קשור ומתחנן בפני המפלצת, מתחנן על חייו כדי שלא תקשור אותו, שלא תפגע בו, שלא תכאיב לו, שתאהב אותו כמו שהיא אמורה".

