סודות מקלטי המס

קרוב ל־12 מיליון מסמכים דלפו מ־14 חברות שונות מרחבי העולם שנתנו שירותים לנאמנויות ולחברות אוף־שור (חברות שהתאגדו במדינות שבהן שיעורי המס נמוכים עד אפסיים), במסגרת מה שמכונה "הדלפת מסמכי פנדורה".

מתחקיר שביצעו העיתונאים אורי בלאו ודניאל דולב עבור גוף התקשורת "שומרים" בהתבסס על הדלפת מיליוני המסמכים מתברר השימוש הנרחב של ישראלים במקלטי מס כדי לרשום חברות ולנהל את עסקיהם.

אחד הישראלים הבולטים בהדלפה הוא ח"כ ניר ברקת. לפי תחקיר "שומרים", מהמסמכים עולה כי בשנים שכיהן כראש עיריית ירושלים והצהיר כי החברות שהניבו לו הון של מאות מיליונים הועברו לנאמנות עיוורת - המשיך ברקת להחזיק את המניות באופן ישיר. בין השאר חושפים המסמכים כי השתתף בבדיקת נאותות שנערכה לאחת החברות שבבעלותו ב־2016. חשוב לציין כי הדברים אינם מעוררים קושי חוקי שכן בישראל ניתן לחתום על הסכם נאמנות שאינו כולל העברה של הבעלות על המניות, אך הם מציפים את שאלת הגילוי הנאות הנדרש מאיש ציבור ביחס לסוג הנאמנות שעליה הוא מצהיר.

כשנבחר ברקת לכנסת ב־2019 הוא העביר את מניותיו לאחיו, אלי ברקת. העברה זו, לפי תחקיר "שומרים", אינה עולה בקנה אחד עם הנחיות ועדת האתיקה של הכנסת שאוסרות על ח"כ שנבחר למכור או להחכיר מניות שבבעלותו לקרוב משפחה, ובמקרה של נאמנות דורשות "חברת נאמנויות ציבורית".

חיים רמון | צילום: אורן אהרוני

מעבר לנאמנויות חושף התחקיר כי חברת איטורו (eToro), שבה היו לברקת אחזקות, בחרה להירשם באיי הבתולה הבריטיים שבהם מס החברות עומד על 0% ולא בישראל, שבה ממוקם מטה החברה ובה פועלים רוב עובדיה. מס החברות בישראל נע לאורך שנות פעילותה של איטורו בשיעור שבין 23% ל־26%. מטעם ברקת נמסר ל"שומרים" בתגובה כי בשנותיו בעיריית ירושלים הוא מסר את מניותיו לנאמנות עיוורת וזאת "בהתאם לנדרש בחוק ותוך אישור כל הגורמים הרלוונטיים". ביחס לנאמנות אחרי בחירתו לכנסת מסר ברקת באמצעות דוברו כי החלטת ועדת האתיקה שהוזכרה קודם לכן נוגעת למקרה ספציפי של אישיות ציבורית אחרת ומכאן שאינה חלה על ברקת. ביחס לרישום של איטורו באיי הבתולה מסר דוברו של ברקת כי כל ההחלטות ביחס לרישום מתקבלות על ידי דירקטוריות החברה וכי המיסים בישראל משולמים כחוק. מטעם ברקת נמסר עוד: "קשה לנתק את האינטרסים הפוליטיים שבחשו בפרסום 'תחקיר' מגוחך זה מהעובדה שברקת מסומן כאחד המנהיגים שעשויים להחזיר את הליכוד לשלטון".

השר לשעבר חיים רמון הוא עוד ישראלי שמופיע במסמכים. לפי תחקיר "שומרים" רמון, באמצעות חברה קפריסאית שהקים, ביצע עסקה עם חברה של מכר ותיק שלו, המיליארדר האוסטרי מרטין שלאף. שמו של המיליארדר מוכר לציבור בישראל מהקזינו ביריחו, מקשריו הענפים עם פוליטיקאים ישראלים ומהעובדה שהיה דרוש שנים ארוכות לחקירה במסגרת חקירותיהם של ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון והשר אביגדור ליברמן.

רמון קיבל לידיו את הבעלות על חברה ממונטנגרו עם תוכניות לפרויקט תיירותי שבקושי התקדם לאורך 13 השנים האחרונות, וחובות של כ־50 מיליון אירו. בצידו השני של המאזן החזיקה החברה קרקעות לפרויקט. מה היה ערך הקרקע? במסגרת מאמציו של רמון לשכנע את הגוף המלווה להפחית את החוב הוזמן דוח שמאי שקבע כי השווי עומד על 14.4 מיליון אירו. לעומת זאת, בדיווחיה לרשויות במונטנגרו הצהירה החברה על שווי קרקעות של כ־50 מיליון אירו. כך או אחרת, אלמנט נוסף בעסקה היה אופציה שקיבל שלאף לרכוש את החברה מחדש. לפי התחקיר, הקרקע במונטנגרו הייתה הערבות שניתנה במקור להלוואות, אולם בשלב מסוים, בתקופה שבה החזיק שלאף בפרויקט, ניתנה לחלק מסכום ההלוואות גם ערבות זמנית מקרן פרטית שבבעלותו. לא ברור אם הערבות הזאת התבטלה.

רמון מסר בתגובה: "אני דוחה בתוקף את הטענה כי הייתי איש קש של MS Privatstiftung (הקרן הפרטית של שלאף). הטענות הללו פוגעניות, מעליבות ואינן אמת". לדבריו הוא לקח את החברה ב־2016 על מנת לחלץ אותה מהמבוי הסתום שאליה נקלעה ופעל למען מטרה זו. מרטין שלאף, וכן החברה והקרן שבשליטתו, מסרו כי בחרו ברמון לחילוץ החברה בשל "ניסיונו הרב בעסקים וקשריו הענפים".

בני שטיינמץ | צילום: יאיר שגיא

איש העסקים בני שטיינמץ מתמודד בשנים האחרונות עם שורה של חקירות, כתבי אישום והרשעות בכמה מדינות בעולם. מהתחקיר עולה כי במקביל לחלק מההליכים התעניין נציג מטעם משפחת שטיינמץ בהעברת שתי קרנות נאמנות, ובהן כמיליארד אירו, מליכטנשטיין לאיי קוק. לפי המסמכים, נציג המשפחה הסביר בפגישה שקיים עם חברה העוסקת בתחום כי המשפחה אינה מרוצה מהתעקשותו של הנאמן בליכטנשטיין לאשר כל פעולה בקרנות. מהמסמכים לא ברור אם בסופו של דבר הועברו הקרנות או לא. בתחקיר נטען כי בשנים האחרונות החמירה ליכטנשטיין את חקיקתה בכל הנוגע להלבנות הון ומחייבת דיווחים שוטפים ביחס להעברות. הנסיכות הזעירה גם מנהלת יחסים קרובים עם שווייץ.

דוברו של שטיינמץ מסר בתגובה: "מר בני שטיינמץ מנהל את ענייניו תוך הקפדה על שמירת החוק ודיווח מלא לרשויות המס. באיי קוק אין, לא היו ולא יהיו פעילויות או חשבונות. התזה שלפיה התבקשה התגובה לא מדויקת ולא נכונה, ולפיכך השאלות העולות ממנה לא מדויקות ולא רלוונטיות".

14 נכסים יוקרתיים בארה"ב ובבריטניה בשווי 106 מיליון דולר, שהוברחו החוצה מירדן: זה מה שרכש המלך עבדאללה מחוץ למדינתו בזכות רשת סודית של חשבונות בחו"ל וחברות קש. זאת בזמן שבממלכתו מוקשחים חוקי העלמת המס, ומיליוני אזרחים נאנקים תחת משבר הקורונה. זו רק אחת מהחשיפות המפוצצות שעולות מההדלפה. מניתוח המסמכים עולה כי המלך, ששרד השנה ניסיון הפיכה שכללה ביקורת חריפה על מנהיגותו, החזיק עם מקורביו בחשאי בלא פחות מ־36 חברות הרשומות במקלטי מס. המלך, כך מתברר, מחבב גם את החוף המערבי בארצות־הברית ורכש שלושה בתי חוף ב־Point Dume, מובלעת יוקרתית במאליבו הסמוכה ללוס־אנג'לס, בשווי של 68 מיליון דולר. יועצי המלך הקפידו להסתיר את הבעלות על הנכסים, ובהתכתבויות מיילים כינו אותו בקודים כמו "המוטב הסופי". זוהי מבוכה עצומה לבית המלוכה הירדני.

המלך עבדאללה | צילום: גטי אימג'ס