בשעה שהשורות האלה נכתבות, המוצרים המרכזיים של תאגיד־העל פייסבוק עודם מנותקים, תוצאה של אחת התקלות החמורות בהיסטוריה של החברה. הישראלים – כמו הרבה עמים אחרים – גילו אמש את המשמעות של אינסטגרם, ווטסאפ, פייסבוק ומסנג'ר שלא מתפקדים.
זו הייתה המחשה יוצאת דופן לשני עניינים: ראשית, עד כמה המציאות שלנו תלויה בחברת הענק הזו; ושנית, עד כמה – בניגוד למלל שמושמע מטעם אנשיה – כל מוצריה הם בעצם חלק מתודעה אחת, כזו שבגלל תקלה יכולה להתרסק ברגע ולגרום אגב כך לנזקים למשתמשים.
זה היה יום רע לפייסבוק, והכשל הטכני היה רק הדובדבן שלו. המהות הייתה יציאתה לאור של פרנסס האוגן, עובדת לשעבר בחברה שהעתיקה עשרות אלפי דפים ממסמכים פנימיים ומסרה אותם לידי ה”וול סטריט ג'ורנל” וכלי תקשורת אחרים. בראיון לתוכנית "60 דקות" בה נחשפה, האוגן המחישה שוב את מה שפורסם וידוע כבר שנים: כיצד פייסבוק יודעת היטב שהאלגוריתם שלה מתעדף מעורבות, וזו עובדת טוב יותר עם כעס, טינה והתקוממות. קיטוב הוא דבר שמייצר הכנסות; אמת איננה רלוונטית. איך דוחות פנימיים של אינסטגרם הבהירו עד כמה הרשת עלולה לגרום נזק לדימוי הגוף של נערות צעירות, וכיצד הן משתמשות בה יותר דווקא כאשר ביטחונן העצמי מתערער, וחוזר חלילה.
האוגן לא אמרה שום דבר חדש, והיא בעצמה הצטרפה לחברה אחרי בחירות 2016, בהן שימשה פייסבוק כלי להפצת סיפורים כוזבים בשיעור גבוה יותר, לעיתים, מסיפורים אמיתיים. רבים מהסיפורים האלה יוצרו בתעשייה מוסדרת של פייק ניוז למטרות רווח, או בידי גורמים הקשורים למשטר פוטין. האוגן הצטרפה לחברה אחרי שנודע כי השימוש בפייסבוק היה חיוני לביצוע של רצח העם במיאנמר בבני מיעוט הרוהינגיה. החשיבות של מעשיה איננה באיזו הירואיות חלולה של מי שהייתה חלק מהשיטה וכעת מנסה להמציא את עצמה מחדש, אלא בהבאת מסמכים שעשויים לסבך את פייסבוק עם הרשויות האמריקאיות ממש, ובפרט הרשות לניירות ערך האמריקאית.
תחשבו על זירת הקרבות המרכזית סביב החיסונים בישראל; היא איננה על גבי העיתונים או אפילו בטלוויזיה. המקום בו הקרב הזה מתחולל הוא ברשתות החברתיות. לפני כמה חודשים פירסמתי במוסף לשבת כיצד פייסבוק מכרה מודעות למכחיש קורונה ישראלי, שטען שהמגפה היא "הונאה". לא רק שהיא לא טיפלה בפוסטים שלו, היא עשתה מהם רווח ישיר. ממילא עבור חברה ציבורית כמו פייסבוק מקום כמו ישראל לא חשוב במיוחד; היא נסחרת בארה"ב.
אז למרות שבפייסבוק התעקשו שהם ביצעו מהלכים להגבלת הפייק ניוז, ההתרשמות היא שבארץ רוב התעמולה נגד חיסונים והטענה המוטרפת שהמגפה לא קיימת מופיעה בין דפי פייסבוק. כמה אנשים נדבקו בגלל זה? כמה מהם הדביקו מבוגרים יותר? כמה מתו? וכמה כסף הרוויחה פייסבוק מה־engagement הנפיץ סביב חיסונים, ובמילים אחרות - מריב רעיל שצד אחד שלו מפיץ שקרים? ובכלל – האם יש תאגיד בהיסטוריה שאחראי להפצה יותר המונית של כזבים?
העידן בו פוליטיקאים אנלוגים דיברו בהערצה שטופת דמע על "האינטרנט" וחשבו שפייסבוק ודומיה הם איזה ארגונים הומניטריים הסתיים. הפוליטיקאים האלה עברו מהעולם וגם בוחריהם. התקלה אמש, ובעיקר העובדות הנחשפות, מחייבות פעולה לגבי תאגיד הענק הזה: פירוק המונופול, פיצול החברות השונות, ניטור צמוד של הרשתות החברתיות באופן שלא מאפשר זריעה קבועה של שנאה ושקרים בתוככי השיחה הציבורית, ואגב כך הפרה טוטלית של פרטיות.
לא כדאי לטעות: פייסבוק הגיעה לשיא בערך המניה שלה לפני זמן לא רב, והיא איננה חלשה כמו שמשתמע מעוצמת המאמרים הביקורתיים נגדה. הקרב הזה רק מתחיל.
