אמנות בפארק

כאשר שוטטתי תחת השמש העזה של חודש אוקטובר לאורך התוואי המתהווה של פארק המסילה — נזכרתי ביתרון מסוים שיש לבניינים הגבוהים בישראל מוכת הקיץ. בהיעדרם של עצים במרחב האורבני הלוהט, בניינים גבוהים פשוט מטילים על סביבתם צל משיב נפש.

"עוד יהיו כאן עצים", מבטיח לי יואב דוד, אדריכל העיר, כאשר אני מתבוננת ביושבי הספסלים לאורך שביל הפארק, ובצל הנעים שהבניינים מספקים להם. "וגם שטחים רחבים ופתוחים של דשאים ומתחמי פנאי וספורט יהיו כאן ויצטרפו למה שהוא היום מתחם התחנה", הוא אומר. אבל בינתיים, כאשר אנחנו משוטטים ב"פארק המסילה" החדש, שנולד הודות לעבודות הרכבת הקלה, שתעבור כאן בקו האדום מתחת לאדמה, עדיין אין כאן מספיק עצים ומספיק דשא. עניין שכמובן מעלה תהיות לגבי הבחירה בכינוי "פארק" כדי לתאר את הרצועה החדשה והנחבאת בין שני צידי הכבישים, שהיתה פעם מסילת הרכבת, וכיום מאפשרת בהחלט להימלט מהאספלט. אבל על השם אפשר לחשוב לאורך השנה הקרובה, אז צפויות להסתיים העבודות של עיריית תל־אביב ושל חברת נת"ע במה שידוע היום כעוד 20 דונמים שעתידים להצטרף לשטח הזה, בעקבות הפינוי של מוזיאון צה"ל, שבשטחו יוקם אתר שימור עבור קרונות, מסילות וקטרים שעוד נסעו כאן על הפסים.

"תוואי פסי הרכבת שעליו הוקם הפארק, נותר לא מפותח לאורך השנים. הוא שימש כחנייה ארוכה, חלקו היה עזוב וחלקו היווה מקום להתפתחות של טבע עירוני פראי. הקו האדום של הרכבת הקלה תוכנן לעבור על התוואי הזה,באופן נוח, והגיוני. ואז בחלק הזה, שבו הרכבת הקלה תהיה תת־קרקעית, הוחלט לנצל את ההזדמנות ולהקים מעל הרכבת פארק, שהוא גם חשוב מאד לחיבור ואיחוי בין שני צידי העיר", אומר אלון מטוס, אדריכל ומתכנן עיר באגף תכנון העיר תל־אביב.

אורך הפארק, הנשפך אל הים, מנחלת בנימין במזרח ועד רחוב קויפמן במערב, הוא קילומטר ו־300 מטרים שנמשכים כמעט במקביל מצפון, לאורך דרך יפו / דרך אילת. הפארק, המנוהל על ידי חברת "אתרים", מחבר למעשה את כל אזור הרכבת־יהודה הלוי במפגש עם רחוב אלנבי, היכן שאמורים לעבור הקו הירוק והאדום של הרכבת התחתית, חיבור שלהם לחוף הים, ודרך רחוב הרצל הפארק יתחבר גם לשדרות רוטשילד ולמה שנקרא "טבעת השדרות של השלד הירוק העירוני". מעבר לכך יש חיבורים שחוצים את הפארק, בהם גם רחובות וגם מעברים להולכי רגל ורוכבי אופניים - ביניהם ההמשך של רחוב אורבך שיתחבר למתחם התחנה, רחוב אליפלט שאמור לחצות את הפארק ולהמשיך צפונה, ועוד מעברים קטנים נוספים שייצרו מארג עירוני נוח להליכה, שלא היה קודם.

"הקמת פארק המסילה מייצרת קו הליכה ורכיבה ישיר בין דרום העיר למרכז העיר. אם ניקח את טבעת השדרות העירוניות — שדרות בן גוריון, שדרות ח"ן, שדרות רוטשילד, הרי שהקמת התוואי לאורך המסילה מנווה צדק יוצר בעצם רצף נוסף שמחבר את טבעת השדרות ללב העיר, אל יפו ואל הים ודרך נוה צדק. כשהזדמן האירוע של הקו האדום של הרכבת הקלה שאמור לעבור מתחת לאדמה, ראינו בזה הזדמנות לייצר במפלס הקרקע רצף עליון שיהווה המשך של מרחב ציבורי מזמין להולכי רגל ואופניים ויאפשר להגיע מקצה שדרות רוטשילד עד הים ומשם ליפו", מסביר מטוס.

"למעשה, אפשר כיום לעלות בתוואי שקט וירוק בחלקו, משדרות ירושלים אל שדרות רוטשילד ולעבור ברצף שמהווה מבחינה היסטורית את סיפור התפתחות העיר. מי שבא מיפו עולה מאחוזת בית לעיר הלבנה ומקבל את הסיפור של הקמת העיר לאורך כל ההיסטוריה של תל־אביב־יפו, חיבור של צפון דרום. במקומות שפעם היו פרומים יש היום רצף של הליכה", ממשיך דוד.

|

הסוד של הקורונה

ואכן, לאורך המסילה, שעל שרידיה אנו צועדים, שורות מבנים וקירות תומכים שנמצאים כאן עוד מהתקופה העותמאנית שזכו לשימור ולחיזוק, כחלק מהעבודות כאן. חלק מהפרויקט היה גם פירוק והקמה מחדש של גשר והעתקה של מוזיאון צה"ל אל תוך שטח הפארק, שיכלול כאמור גם את מה שידוע היום בשם "מתחם התחנה".

חלק חשוב מאוד ממהלך הקמת הפארק הוא ניפוץ הסגירות של מתחם התחנה, שבעצם הייתה עד עכשיו סוג של "אקווריום" מבודד, שגם לא הוכיח הצלחה מסחרית כיוון שלא התקיים בו חיבור אמיתי אל העיר. וזה חלק מהאנרגיה החדשה שמקווים לצקת כאן — של חיבורים ושל רקמה מחודשת של חלקי העיר — מצפון לדרום, מתל אביב ליפו, מהאספלט אל הים.

"מה שיקרה עכשיו למתחם התחנה זה שהוא יהפוך לאט־לאט לשטח פתוח, תוך צמצום השטחים המסחריים ושטחי האוכל והעדפה של שטחים ציבוריים שבהם יתקיימו פעילויות פנאי וספורט, תרבות וקהילה. מתחם התחנה הופך למעשה להיות חלק חשוב מפארק המסילה, וזה יהיה גם שמו החדש. אל הלב של מה שאנחנו מכירים היום כמתחם התחנה, יגיעו הנוסעים ברכבת הקלה שיעלו או ירדו בתחנת אליפלט, מה שיוביל לתנועה רבה וערה במקום", אומר דוד.

את התנועה הרבה מכירים כאן כבר מימי הקורונה, כאשר הפארק הזה שבנייתו החלה בשנה האחרונה, הוכתר כריאה הירוקה הפתוחה עבור תושבי האזור שחיפשו את האלף מטר שלהם. "בקורונה זה היה אזור שואב עבור מי שמתגוררים באלפי יחידות הדיור בסביבה, כלומר עבור כל הדופן הדרומית והשטחים של דרך יפו-תל־אביב, דרך אילת, שכונת פלורנטין, שוק לוינסקי — הרי באזורים אלה לתושבים אין שטחים פתוחים או גינות, אין להם לאן לצאת עם הכלב, אין איפה לטייל עם הילדים או בני הזוג, והנה את הכביש החליפה סביבה ירוקה, שקטה, שהפכה להיות חלק מהמערכת הירוקה שמחברת את מרכז תל־אביב עם הים ועם יפו, ומאפשרת ללכת או לרכוב בדרך שמגוננת עלינו משאון העיר ומציעה בילוי רגוע יותר.

ואם להסתמך על מה שראינו כאן בימי הסגרים של הקורונה, כאשר הפארק נוקד במאות תושבים שהגיעו עם מחצלות פיקניק, בקבוקי יין, תרמוסים של קפה וכריכים מהבית, והשתרעו כאן מתחת לצילי הבניינים, הרי שאנו צפויים כאן לעוד לילות תל־ אביביים שמחים.

הפארק לובש אמנות

ועכשיו הפארק הזה לובש גם אמנות, כאשר בין ה־14 ועד ה־16 באוקטובר, יתקיים גם כאן פרויקט "אוהבים אמנות. עושים אמנות" שאוצרים האמנים עומר שיזף ויואב וינפלד. במסגרת הפרויקט, שמתקיים כבר 19 שנה ביוזמה ובמימון של עיריית תל־אביב במרחב אורבני מתחלף בעיר, יתקיימו אירועים, מיצגים, סיורים ויוצגו עבודות אמנות של יוצרים ישראלים ובינלאומיים. במהלך שלושת הימים האלו יתקיימו פרויקטים אמנותיים חד־פעמיים וייחודיים בפארק המסילה החדש, וכן באתרים סמוכים כמו למשל בסוזן דלל, בפארק החורשות, בקריית המלאכה ובחצרות בתי ספר בעיר, כ־160 אמנים יפתחו את חללי היצירה שלהם לצד 30 גלריות ושלושה מוזיאונים, שיהיו פתוחים בחלק מהזמן ללא תשלום ועם פעילויות מיוחדות לסוף השבוע.

התערוכה המרכזית באוהבים אמנות השנה, "רודפי מדרכות" באוצרותם של צמד האמנים יואב וינפלד ועומר שיזף תתקיים בפארק המסילה החדש. הפארק, אשר עובר במסלולה של הרכבת הטורקית ההיסטורית, הופך את חצרותיהן האחוריות של נוה צדק, דרך יפו ודרך אילת לפסאדות יפות למראה. במרכז התערוכה תעמוד האסתטיקה של הפארטץ׳ - האופן בו טלאים ומחברים ארעיים הופכים לקבועים, ומרכיבים את הנוף התל אביבי המוכר. התערוכה תציע לחשוב על המרחב הציבורי כמרחב שאינו כפוף לשלטונו של שעון אחד והוא למעשה ריבוי אינסופי ש"נחתך" בבת אחת ונפגש בכל רגע ורגע. העבודות, כמו העיר, יהיו לאסופה של מרחבים פרטיים אשר מתנגשים, מתחברים ומקרינים אחת על השנייה. התערוכה תציג עבודות פיסול, ציור, פרפורמנס וסאונד שנוצרו עבור המרחב הציבורי ויוצבו לצידי הפארק, בחצרות הבתים הסמוכים, במרפסות ובגשרים.

במסגרת זו, אמנים ישראלים ובינלאומיים יציגו יצירות, חלקן אינטראקטיביות, כמו למשל, מיצג ארכיטקטוני בתנועה של האמנית פני הס יסעור, מדורה מכנית של האמנית אנה ווילד, עבודת סאונד מתחת לגשר שלוש של אמן הסאונד יוסי מר חיים, פסל בובה מתעמלת המוצבת במרפסת בית של האמן אורי זמיר, עבודת אור וסאונד של האמנית נועה יפה, פנס רחוב מהלך של ניב גפני, דגל ממנוע של מזגן של מור אפגין, חלל שהיה בעבר חנות אופנה במתחם התחנה, שיתמלא כולו באדמה בתוכה שתלו האמנים רמקולים שיעבירו את התשדורות מבטן האדמה, או מיצג שמדבר על הבדידות בעיר הגדולה ומשמיע הקלטות של שיחות שהאמן ביקש לקבל מאנשים בודדים ועוד. בנוסף, יתקיימו עשרות פרויקטים מיוחדים ברחבי העיר, במרכזים קהילתיים ובבתי ספר.

תאריכים ושעות: יום חמישי 14.10 בשעות 23:00-18:00, יום שישי 15.10 בשעות 17:00-10:00, שבת 16.10 בשעות 10:00-23:00. פירוט האירועים מתעדכן באתר העירייה: www.tel־aviv.gov.il.