שני מומחים, שתי דעות

שבוע הדיונים החמישי של ועדת החקירה הממלכתית לאסון מירון, שבו נספו 45 בני אדם, נפתח אתמול ועמד בסימן מחלוקת בין אנשי מקצוע מתחום ההנדסה והבטיחות בשאלה עד כמה בטוח לקיים במקום הילולה המונית בהשתתפות רבבות.

1. חילוקי דעות. המהנדס רמי שמש, שמחבר בימים האלה חוות דעת בהזמנת ועדת החמישה (הגוף המנהל את מתחם קבר רשב"י) קבע חד־משמעית כי התנאים באתר "בעייתיים מאוד" וכי הוא אינו יכול להכיל יותר מ־15 אלף איש. לעומתו, עלי שואהנה, מהנדס קונסטרוקציה שהוזמן לחוות את דעתו לקראת ההילולה, הצהיר: "מניסיון של 30 שנה – המקום בטוח". בעת האסון נכחו במתחם כ־70 אלף בני אדם.

2. פרצה מסוכנת. שמש סקר בפני הוועדה את הנושא וסיפר על פרצה מסוכנת: "כל אדם יכול להחליט שהוא 'יועץ בטיחות', גם אם הוא טכנאי שיניים בהכשרתו". הוא פנה ליו"ר הוועדה מרים נאור ואמר לה: "גם את יכולה, אם רק תדפיסי כרטיס ביקור מתאים". שמש הוסיף כי בהיעדר הסדרה ופיקוח בעניין, יחד עם החרגת הטקסים הדתיים מחוקי רישוי העסקים, התכנון והבנייה – התוצאה היא שאירועים מרכזיים כמו תפילות המוניות ברחבת הכותל ובהר הבית נערכים כדבר שבשגרה. זאת על אף פערים אדירים בין הוראות הבטיחות המקובלות לבין המציאות בשטח – בעיקר בנוגע למספר פתחי המילוט בשני האתרים הקדושים. אם עד היום לא התרחש בהם אסון, הסביר שמש, זה בעיקר משום ש"הקדוש ברוך הוא שומר".

3. "מלכודת מוות". על הילולת מירון אמר שמש כי בפעם הראשונה שבה השתתף באירוע, לפני כעשור, הוא יצא ממנו "מבועת". חישוב שערך לגבי מספר הפתחים הנדרשים באתר, ביחס לכמות הקהל, מצא כי רק עשירית קיימים בשטח. דעתו בנוגע לנקודה שבה התרחש האסון היא כי "ביום־יום מעבר דב הוא גשר צדדי שכמעט לא משתמשים בו, ועדיף שיהיה, מאשר שלא יהיה בכלל, אבל בזמן האירוע אסור להשתמש בו. זו מלכודת מוות".

4. תזכורת לנאור. במהלך הדיון תהתה נאור כיצד ייתכן שהמדינה מאפשרת הפקרות שכזו במירון ובמקומות אחרים. שמש, שבניגוד לרוב העדים לא נחקר כ"חשוד", אלא עמד בפני הוועדה כמומחה, העיר לה בעדינות כי "בעבר הוגשה על כך עתירה לבג"ץ, אבל אתם דחיתם אותה". נאור, כזכור, היא נשיאת בית המשפט העליון לשעבר.

5. אישור אוטומטי. המהנדס שואהנה, החולק על שמש, הודה בעדותו כי לשם בחינת בטיחות ההילולה במירון הוא הסתמך על מידע שנמסר לו על ידי מזמיני חוות הדעת מבלי לראות בעצמו את המסמכים הרלוונטיים. הוא דחה את הסברה כי פנו אליו על מנת שינהג לקולא לטובת המארגנים והסביר: "חוות הדעת האחרת (המחמירה יותר) ניתנה על ידי מהנדס שמרן".