סלע קיומנו

לאחר שהוצגה על הבמות היוקרתיות בעולם דוגמת מוזיאון המטרופוליטן בניו־יורק, בניין האו"ם ובוותיקן ברומא, תוצג לראשונה לציבור הישראלי "האבן המעוטרת ממגדלא" בתערוכה שתיפתח בבית יגאל אלון שבקיבוץ גינוסר. האבן סותתה בידי אמן שביקר בבית המקדש השני ומתאר על גביה ממצאים נדירים מבית המקדש. בתערוכה, שתוצג עד לחודש ינואר, יוצגו עוד כ־150 מוצגים המשקפים את פריחת יישובי הגליל היהודיים בתקופה הרומית והביזנטית.

לפני יותר מעשור התחילה רשות העתיקות לבצע חפירות הצלה בשטח היישוב מגדלא, יישוב דייגים חקלאי יהודי שנמצא מזרחית למושבה מגדל. החפירות בוצעו במטרה לחשוף את השרידים הקדומים שנמצאים בשטח לפני הפיתוח המודרני, ולשמר אותם. "תוך כדי החפירות גילינו את השכונות הצפוניות של מגדלא, יישוב שהוקם במאה השנייה לפני הספירה והגיע לשיאו במאות הראשונה והשנייה לספירה, אז מנה 4,000 תושבים, והיווה את מקום מושבו של יוספוס פלביוס, שפיקד על המרד הגדול בגליל", הסבירה הארכיאולוגית הבכירה דינה אבשלום־גורני, מרשות העתיקות. "מגדלא היה מוכר כיישוב יהודי שתושביו התפרנסו מדיג בכנרת ומחקלאות, חשפנו גם את הנמל, אזור התעשייה ובית כנסת מימי הבית השני, זה בית כנסת ראשון בגליל שנחשף מימי בית שני, ובתוכו נמצאה האבן המעוטרת בחמשת צדדיה".

האבן המעוטרת היא למעשה תיבה בעלת ארבע רגליים קצרות, שניצבה סמוך למרכז אולם בית הכנסת, ומשמשת כיום עדות ראייה נדירה לבית המקדש עצמו. "היא מעוטרת בתבליטים סכמתיים המתארים את המקדש וכלים שהיו בו", מספרת אבשלום־גורני. "על גבי הפאה החזיתית נראית מנורת שבעת הקנים, שנראית כעומדת במרכז פתח רחב על במה מרובעת, אך ייתכן כי זהו תיאור של מזבח העולה שניצב בעזרת המקדש. על גבי הפאה העליונה מתוארים שני צדדיו של שולחן לחם הפנים, מאחוריו נראית ורדה המונה שישה עלים ומוקפת בשישה עלים נוספים, משני עבריה נראה צמד עמודים, על גבי הפאות הצדדיות ניתן להבחין באלמנטים אדריכליים". הפרט הכי מסקרן נמצא בפאה האחורית, "שם תואר חלקה התחתון של מרכבת האל ומתחתיה לשונות האש, זו הייתה דרכו של האמן לציין את קודש הקודשים, עדות ראשונה שמחזקת את הטקסט המקראי מתקופת בית המקדש ונמצאה בגליל".

אבשלום־גורני מדגישה שמדובר בממצא היסטורי מהחשובים שקיימים בעולם. "הוא מחזק את העדויות על חיים יהודיים בגליל, זו עבודה של אמן שממש ביקר בבית המקדש, ראה את המנורה ותיאר אותה. האבן הוצגה בוותיקן כי האפיפיור ביקש אותה". כאמור, האבן ועוד כ־150 ממצאים מחכים לקהל הרחב במוזיאון בית יגאל אלון, כחלק מתערוכה חדשה של רשות העתיקות והמשרד לענייני ירושלים ומורשת, המספרת את סיפורו של שביל הסנהדרין בגליל.

הקמת התערוכה | עינת עמבר-ערמון, רשות העתיקות