במומו פוסל

שה להעלות על הדעת מפגן מביך יותר של עליבות וחוסר מודעות עצמית, מראש ממשלה שהשיג את תפקידו עם שישה מנדטים בלבד, שמתייצב על פודיום ומדבר על הצורך להגביל השפעתן של אוכלוסיות במדינת ישראל.

הרגש הראשון שהתעורר אצלי אתמול, כשראיתי את נפתלי בנט מכריז - "אני שמח שיש חרדים, אבל צריך להגביל את ההשפעה הפוליטית שלהם" - היה עלבון. תופתעו: זה לא קרה בגלל סופו של המשפט, אלא דווקא בגלל תחילתו; כביכול ישנם אזרחים במדינת ישראל שזקוקים לאישורם של פוליטיקאים כדי להתקיים. באמת תודה, נפתלי. הנתינים החרדים ממש מעריכים את העובדה שאתה "שמח שהם קיימים". גם אנחנו שמחים שיש אותך - אחרת מי ישמח על כך שאנחנו קיימים?

בואו נערוך תרגיל קצר בדמיון מודרך: מועמד לנשיאות ארצות־הברית מתייצב על הפודיום של ועידה כלשהי ומכריז שהוא "שמח שיש יהודים בארצות־הברית, אבל צריך להגביל את ההשפעה שלהם". אתם מעלים בדעתכם איזו סערה בינלאומית הייתה פורצת? כמה גינויים היו נשמעים, מקיר לקיר? אמירה כזו הייתה יכולה לחרב למועמד את הקריירה. הרי לאורך ההיסטוריה הפוליטיקאים הנלוזים ביותר עטפו את שנאתם בשכבות של "דאגה מפני ההשפעה" של אוכלוסיות שלא באו להם טוב בעין. אז מדוע לומר אותם דברים על אוכלוסייה במדינת היהודים הוא דבר תקין, שיכול לעבור בשקט?

אבל מתברר שהדבר היחיד שהממשלה מסוגלת להתאחד סביבו בימים של סקנדלים, ראיונות אומללים ושתיקות מוזרות של שרות ושרים - אלו אמירות משסות נגד אוכלוסיות במדינה. האם זהו ה"ריפוי", וה"איחוי" שהובטחו לאזרחי ישראל כאשר הוקמה הממשלה בעלת היסודות הרעועים הזו?

אני לא יודע, נפתלי, אם שמת לב - אבל מספר המנדטים של המפלגות החרדיות הוא שווה ערך לימינה, לתקווה חדשה ולרע"מ גם יחד. 16 מנדטים של אנשים שיצאו לקלפי וביטאו את הרצון שלהם באופן חוקי ולגיטימי. לפי הסטנדרט שהצבת, ש"ס ויהדות התורה רשאיות לתבוע את ראשות הממשלה ואת משרדי הפנים, החינוך, המשפטים, השיכון והדתות, ולקינוח - גם תקציבים בשיעור של 53 מיליארד שקלים וזכות וטו בנושאי חקיקה. מסתבר שהחרדים היו צנועים עד היום.

מותר לנהל ויכוח בשאלה האם המפלגות החרדיות קיבלו בחלק מממשלות העבר כוח מופרז ביחס לגודלן, בשל היותן לשון מאזניים לאורך השנים. אבל האם דווקא נפתלי בנט - האיש שסחט את ראשות הממשלה ועוד שלושה שרים מעמדת כוח של אחת המפלגות הקטנות בכנסת - הוא האיש לדבר על "הגבלת כוח פוליטי"?

אם כבר "הגבלת השפעה" - עם ישראל בחר להגביל את ההשפעה הפוליטית של נפתלי בנט. כמה להגביל? פעם אחת הוא לא עבר את אחוז החסימה, ופעם אחרת זכה בשבעה מנדטים בלבד, שגם אותם השיג באמצעות קווים אדומים שהופרו בזה אחר זה. עכשיו, בניסיון פתטי להשיג רלוונטיות בסקרים, הוא מנסה להגביל את ההשפעה של עשירית מאזרחי ישראל. נקודת האור היחידה: התוכנית הזו תצליח כמו שרב־המכר "איך לנצח מגפה" הצליח.

הכותב הוא עורך המגזין בעיתון "משפחה"