ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: חיים הורנשטיין
    חדשות • 16.10.2021
    נגמר הטנק
    אחרי כ־40 שנות שירות, בסדיר ובמילואים, טנק המרכבה סימן 2 קיבל לאחרונה את תעודת השחרור מצה"ל. כלי המלחמה, שפעל בכל החזיתות, מסיים את תפקידו, משאיר מורשת קרב חשובה וסיפורי לוחמים שנדחקו בו בפעילות מבצעית ובאימונים. בטקס הפרידה מהטנק השתתפו קציני שריון שהתקשו להסתיר את ההתרגשות, ויחד עם כתבת "ידיעות אחרונות", מדריכת נהגי טנקים בשירותה הצבאי, הם יצאו יחד לנסיעה אחרונה
    ליאור אוחנה

    סא"ל במיל' תמיר צרפתי עולה על סרבל, לובש כפפות, מניח קסדה לראשו והולך להיפרד ממי שאיתו נלחם במשך 25 שנה, בסדיר ובמילואים. זו תהיה הנסיעה האחרונה של טנק מרכבה סימן 2 ב', ששירת את לוחמי השריון כארבעה עשורים. "אני מכיר כל רעש שלו, כל ריח שיוצא ממנו, הייתי איתו בלבנון, בעזה, ביהודה ושומרון", צרפתי מתרגש, "בכל השנים האלה הוא ליווה אותי, בזמן שכולם סביבי התחלפו".

     

    "התחלתי בשריון, כטירון, והמשכתי לתפקידי פיקוד, מ"מ, מ"פ ומג"ד", אומר צרפתי, בן 43 ואב לשלושה, שעובד היום ב"אלביט" אבל הטנק נשאר הבייבי שלו. "בגינה בעבודה הצבנו מרכבה ואני שומר עליו ומטפח אותו. לחמתי איתו והתאמנתי בגליל, בגולן, בצאלים, בסיירים ובשיזפון".

     

    אתה חייב להסביר את הקשר הרגשי הזה עם גוש פלדה.

     

    "זה טנק שמגרה את החושים. לשמן הידראולי חדש אין ריח. כשהוא עובד, יש לו ריח ברור, שלא משתווה לשום ריח אחר. יש ריח של סולר, של גריז, אני יודע לזהות כל ריח. לפי הרעש שהטנק מוציא אני מבין כל פעולה, מה עובד ומה לא. אבל הרגע הכי מיוחד מגיע בשקט באמצע מבצע, כשפתאום המנוע נכנס לפעולה. כל הגזרה מתעוררת".

     

    צילום: חיים הורנשטיין
    צילום: חיים הורנשטיין

     

     

    האדם והטנק

     

    סימן 2 הוא הדור השני לטנק המרכבה. הוא יוצר לראשונה ב־1982. השיפור החשוב ביותר ביחס לסימן 1 היה במערכת בקרת האש. מחשב הירי עבר שיפור דרמטי: הוא לוקח בחשבון נתונים בזמן קביעת המסלול הבליסטי של הפגז (טמפרטורה, לחות וגובה), מעבר לסוג הפגז וטווח הירי.

     

    סימן 2 נחשב לטנק המוביל בצה"ל עד לשנות ה־90, אז מרכבה סימן 3 נכנס לשירות. הוא איבד סופית את מעמדו בתחילת שנות האלפיים, כשהמרכבה סימן 4 נכנס לפעילות. למרות זאת, הטנק נשאר מרכיב משמעותי בחיל השריון והשתתף למשל במלחמת לבנון השנייה. סימן 2 יצא סופית משירות סדיר כאשר חטיבה 7 עברה למרכבה סימן 4. במילואים עוד המשיכו להפעיל אותו, עד השבוע, שבו הוא משתחרר סופית מצה"ל, שיפעיל את דגמי סימן 3 ו־4 בלבד.

     

    טקס הסיום של מרכבה סימן 2 נערך בבסיס צאלים בדרום. הגיעו לפה חמישה מפקדים בהווה ובעבר של חטיבת הראל (חטיבה 10), השייכת לעוצבת סיני. פקודת המבצע: פרידה מהטנק ששירת את החטיבה יותר מ־30 שנה. כולם מתרגשים ומשתפים סיפורים על המכונה המשומנת שמסיימת את תפקידה.

     

    "לחטיבה שלנו יש מורשת מפוארת", אומר אל"מ אלעד שוורץ, היום מפקד חטיבה 10. "היא הוקמה על בסיס גדודי הפלמ"ח ולחמה על ירושלים במלחמת השחרור ועד צוק איתן. אנחנו עוברים עכשיו ממרכבה 2 ב', שהוא טנק אדיר, למרכבה 3 ב', וזו חוליה בשרשרת שהיא הרבה יותר גדולה מאיתנו, הלוחמים. אומרים שהאדם שבטנק ינצח, אבל היום אנחנו מצדיעים למכונה ישראלית שהיא משהו מטורף. בכל מקרה, הטנק עדיין בכוננות לעזה עד ינואר 2022, אם יצטרכו אותו".

     

    סא"ל במיל' ערן שכטמן (46), מנהל בתעשייה של הרכבת הקלה, שירת בשריון מאז 1998. "כמג"ד, מרכבה 3 יהיה הטנק האחרון שאעלה עליו", הוא אומר. "ההסבה לטנק הזה היא דבר אדיר. הכלי הזה משפר את יכולת החטיבה, הוא קטלני בטירוף. עם זאת, דבר אחד לא משתנה לעולם: האדם שבטנק. הנשק הכי חשוב בשריון הוא האנשים שמשרתים. עד היום מילואימניקים מתקשרים לשאול למה לא מזמינים אותם. כל פעם כאשר אין מילואים, כולם משגעים אותי".

     

    סא"ל במיל אסף אילן (40) הוא נצר לשושלת שריון. גדל בבית לצד תמונות של מרכבות שתלויות על הקירות. הוא עושה מילואים משנת 2005 והיום משמש כמג"ד בחטיבה. "אבא שלי היה מ"פ בשריון", הוא מספר, "יצא למילואים כל הזמן, ועבורנו זה היה דבר רגיל. רק כשהפכתי לאבא בעצמי, והשארתי את אשתי לבד בכל מיני מבצעים, התחלתי להבין מה אמא שלי עברה. שתביני, מדובר ב־60 ימי מילואים בשנה חלשה. אפילו בקורונה היה אימון, עם התייצבות מלאה, אימון מדהים. זה היה גם האימון האחרון של מרכבה 2 ב'. נפרדנו מהטנק בהגבהה של התותח, למרות שצריך לסיים בהנמכה, כדי לתת כבוד אחרון. מדובר בטנק מעולה לפעילות בגזרה הדרומית. הוא עדיין יכול לעשות הכל, יכול לתת מענה מצוין לעזה. זו החלטה טובה לעבור לסימן 3, אבל זה לא אומר דברים רעים על ה־2".

     

    "ככל שהטנק יותר קטן, הצוות יותר מגובש, יותר מסריח ויותר נהנה", מעיד סא"ל מוטי שוורץ (41), מג"ד במילואים שבאופן חריג משרת בקבע במחלקת אמל"ח בזרוע יבשה. "בשאר הטנקים יש מרווח הרבה יותר גדול, לא מצטופפים, לא דורכים אחד לשני על חלקי גוף. זה יותר נוח אבל פחות חווייתי. אני לא יכול להגיד שאנחנו נפרדים מהטנק בצער רב, כי מקבלים טנק חדש, עם טכנולוגיה משופרת, אבל בכל זאת עשינו איתו תקופה משמעותית מאוד".

     

    סא"ל צרפתי: "תקופת הזוהר שלי בטנק הייתה בצוק איתן. כמפקד פלוגה הייתי 34 ימים רצופים בתוך המרכבה. כל יום נסיעות ארוכות וירי בלתי פוסק. הכלים עבדו קשה במשך תקופה ארוכה. זה טנק עם המון נשמה. אפשר לבטוח בו, הוא אמין, ופשוט להפעלה ולחימה".

     

    הפנים אל העתיד

     

    אחרי הנוסטלגיה, הגענו לחלק המעשי של המפגש: נסיעת הפרידה שלי מהמרכבה סימן 2. בשירות הסדיר שימשתי כמדריכת שריון: מדריכת נהגים בתפקיד וחובבת טנקים בנשמה. מבחינתי תפעול של טנק הוא בערך כמו רכיבה על אופניים – לעולם לא שוכחים איך עושים את זה, גם אחרי הפסקה ארוכה.

     

    סביבי בטנק אותם מפקדים בכירים, עם דרגות נוצצות, אבל בפנים, בטנק, כל אחד חוזר להיות אותו טירון צעיר ונלהב שרק הרגע קיבל מקצוע – טען, תותחן או נהג – ורק רוצה להוכיח את עצמו.

     

    אנחנו מעלים את מתג 24, שמניע את הטנק, ומורידים את הבלם כדי להתחיל בתנועה. מורידים – הכוונה לבלם שכדי להזיז אותו צריך לדרוך עליו בעוצמה, עם שתי רגליים. הג'נטקסים, קסדות עם מיקרופון שדרכן אפשר לתקשר עם כל יושבי הטנק, כבר על הראש.

     

    רס"ב אליהו פדידה (56), מנהל העבודה של החימוש, עומד בצד וצופה בנו. אני רגועה – מדובר באדם שחילץ תחת אש את המרכבה בכל הגזרות החמות. פדידה יהיה זה שיוריד את המתג ויכסה את הטנק, למעשה האיש שבאופן רשמי ייפרד ממנו.

     

    מסיימים את הנסיעה ויורדים מהכלי. מצדיעים לפלדה העצומה, שמלאה חול, ומתרגשים עד דמעות. "מאוד קשה להיפרד מסימן 2", אומר פדידה, "בטנק החדש יהיו כמובן פחות תקלות, אבל זה מה שכל כך אהבתי במרכבה הזו – יש לה נשמה. בסימן 3 הכל חשמלי ואנשי המקצוע חייבים להיות הכי מיומנים שיש, לא כל איש צוות יכול לטפל בקלות בתקלה, כמו בסימן 2. אתגעגע, אבל הפנים שלנו קדימה, להצלחה הבאה".

     

    ואכן, הטכנולוגיה המתקדמת שנכנסת לאורך השנים בטנקים היא אחת הסיבות שצעירים מעוניינים להגיע לשריון. מדובר במכונת מלחמה אטרקטיבית. "ככל שחושפים בפני בני נוער את הטכנולוגיה המרשימה של הטנק, מסבירים מה הוא באמת מסוגל לעשות, ועד כמה הוא חשוב בלחימה, אז יותר מתגייסים לשריון", אומר סא"ל במיל' שכטמן. "אנחנו לא רוצים שיחשבו שהשריון הוא חיל אפור. אין ספק שההחלפה לסימן 3 תעזור 'להרעיל' את המתגייסים". •

     


    פרסום ראשון: 16.10.21 , 18:30