מותו של מחבר "ים השיבולים"

בסוף השבוע הלך לעולמו המשורר יצחק קינן (79), מי שאחראי לאחד מנכסי צאן הברזל של המוזיקה העברית: השיר ים השיבולים. את השיר למוזיקה של חיים אגמון כתב תחילה קינן לחבורת הזמר של בית־שאן, ולאחר שהשיר בוצע על ידי הגבעטרון, הוא הפך לסמל של הלהקה ולהמנון של הישראליות החקלאית המתחדשת.

קינן נבחר גם לראש מועצת בית־שאן מטעם מפלגת המערך ב־1974, וכיהן בתפקידו במשך שתי קדנציות עד לשנת 1983. בין שאר תפקידיו הציבוריים, כיהן קינן, שהיה גם מחזאי וסופר, כמנכ"ל אמנות לעם.

קינן נולד ב־1942 במרקש שבמרוקו בשם יצחק (איז'ק) ועקנין, ועלה לישראל כילד ב־1952 במסגרת עליית הנוער. הוא התגורר בכפר הנוער נווה הדסה ובקיבוץ תל יצחק, שירת בנח"ל והשתתף במלחמת ששת הימים, במלחמת ההתשה ובמלחמת יום הכיפורים.

בבית־שאן עבד כמורה, ואת השיר "ים השיבולים" חיבר בתחילת שנות ה־70 למוזיקה של אגמון, שהיה בהמשך המנהל המוזיקלי של הגבעטרון והביא את השיר ללהקה על מנת שתבצע אותו. השיר התפרסם והפך ליצירה המוכרת ביותר של הלהקה ושל קינן עצמו. יחד עם אגמון, שנפטר לפני כשבע שנים, חיבר קינן ללהקה גם את השיר הידוע "עמק שלי".

בראיון שנתן לפני חמש שנים ל־ynet סיפר קינן כי לא רבים יודעים שאת השיר "האשכנזי" והקיבוצניקי כל כך, כתב אדם יוצא מרוקו. "השיר נכתב על ידי מרוקאי, הולחן על ידי טורקי, מושר מפי חבורה שמזוהה עם נוסטלגיה ועם מוזיקה רוסית – ולמרות הכל מסמל ישראליות". קינן אמר כי הוא רואה בשיר את מורשתו, וביקש שלאחר מותו יצרפו בני משפחתו בית נוסף לשיר:

"ים השיבולים שקטו גליו

גם המשורר מיתר קרוע

מלאך השיר אסף אל סתר כנפיו

בוכה רקיע ומיילל הרוח.

גשם שוב יצבע כחול של ים, השיבולים,

והירוק יחבוש פצעי שלכת.

אלף מלאכים רוקמים הלחן למילים

ושוב יפרוש כנפיו אל שדות התכלת".

"יצחק קינן היה סמל הישראליות", ספד לו ראש עיריית בית־שאן ז'קי לוי. "יליד מרוקו שיצירתו הייתה הישראליות במיטבה, איש חינוך ותרבות וראש עיר אהוב שלמרות שעזב את העיר כבר לפני שנים רבות, נותר נערץ ואהוב והתקבל כאן תמיד בסבר פנים יפות. נמצא את הדרך להנציחו באופן שיביא לידי ביטוי את עשייתו הציבורית, החינוכית והתרבותית".

מהגבעטרון נמסר כי חברי הלהקה משתתפים בצער המשפחה. "קינן הוא איש יקר שהכרנו בשנות ה־70 ושעבדנו איתו ועם חברו האקורדיוניסט חיים (פסח) אגמון. השניים הביאו לנו את שני השירים המזוהים ביותר שלנו: עמק שלי וים השיבולים. שניהם כבר אינם עימנו, אך הם ושיריהם מלווים אותנו עד היום. יהי זכרם ברוך".

הלוויה של קינן תתקיים ביום שני בשעה 11:00 בבית העלמין פרדס החיים בכפר־סבא. הוא הותיר אחריו ארבעה ילדים, ונכדים.