שגיא וסיוון ביטרמן, בני 39, במקור מפתח־תקווה, דירת פנטהאוז עם שישה חדרים בשטח של 140 מ"ר, כולל מרפסת של 30 מ"ר ושתי חניות ("אבל בלי מחסן"). היא ממוקמת בשכונת השחר החדשה בדימונה, והשניים שילמו עליה 977,500 שקל בלבד, במסגרת תוכנית מחיר למשתכן. "כל החיים חיינו בשכירות ובמרדף אחר הכסף בניסיון לקנות דירה משלנו — דבר שלא התאפשר במרכז", מספר שגיא, "היה לנו הון עצמי של 70 אלף שקל בלבד, קיבלנו מענק פריפריה בסך 60 אלף שקל מהמשרד לפיתוח הנגב והגליל, וכך הצלחנו לגייס 15% למשכנתה". שגיא עובד במעבר הגבול בניצנה, סיוון בתיאטרון דימונה, ולשניים שלושה ילדים בני 10, 7 ו־4.

"גרנו בשכירות בפתח־תקווה והיו לנו עבודות טובות ומכניסות. ניסינו תחילה להשכיר את הדירה החדשה, אבל לא היה ביקוש. אז החלטנו לעבור לכאן: לא יכולנו לעמוד במשכנתה של 3,500 שקל ובשכר דירה של 6,000 שקל".

לא מעט מאמצים נדרשו להם כדי למצוא עבודה. "אם יש חיסרון בדימונה, הרי זה היעדר התעסוקה", מדגיש שגיא. "אני באתי מתחום ההיסעים וסיוון באה בכלל מתחום הכימיה. גם מבחינת הקניות אני מרגיש שבוי — יש רק שלוש רשתות שיווק בעיר והמחירים גבוהים, אז אנחנו מעדיפים לקנות בבאר־שבע. מצד שני, יש קניון ובונים מרכז מסחרי חדש. יש גם תחנת רכבת ותחבורה ציבורית עם תדירות טובה, ומוניות בתוך העיר עולות רק 10 שקלים".

ולמרות החסרונות, "דימונה מדהימה", אומרים בני הזוג. "הגענו עם חששות, וגילינו עיר חמה, מחבקת, משפחתית. יש פה המון קהילתיות, טיולים מאורגנים, פעילויות לילדים ולמבוגרים. בכל יום שישי יש מערך הזנה לנזקקים, ואנשים תורמים. אגף החינוך לא עזב אותנו עד שסידרנו את הילדים. גם מבחינת עלויות החינוך — בפתח־תקווה שילמנו בחודש מה שאנחנו משלמים כאן לשנה. הערך המוסף שהילדים מקבלים גבוה: כל בית ספר מתמקצע במשהו אחר – אמנות, מוזיקה, מדעים".

שגיא וסיוון ביטרמן, עם הילדים | צילום: חיים הורנשטיין

שגיא: "יש מקומות בילוי, ברים, מסעדות. ואם רוצים, נוסעים לבאר־שבע – 20 דקות נסיעה לבתי הקולנוע, למרכזי הקניות ולאיקאה. כשכולם במרכז נהרו דרומה לצפות במטר המטאורים, אנחנו יצאנו החוצה והרמנו עיניים. יש פה מדבר אינסופי, אווירה של שקט".

תנופה אחרי קיפאון

"דימונה עוברת תנופת בנייה", אומרת רות כהן, זכיינית רימקס הישגים בעיר. עד לפני שמונה שנים היה פה קיפאון, אבל הבנייה החדשה עודדה משפרי דיור מקומיים, זוגות צעירים מבחוץ, וכמובן לא מעט משקיעי נדל"ן. אנחנו מרגישים שינוי — גם באופי האוכלוסייה, גם ברמת המחירים וגם ברמת הביקושים".

"דימונה נהנית משטח מוניציפאלי ענק ומצפיפות נמוכה מאוד, שמאפשרים לה לקדם תוכניות בינוי מכל הסוגים — שכונות בבנייה רוויה, בתים צמודי קרקע, מתחמי מגורים בצמוד לפארק עירוני, התחדשות עירונית ושטחי מסחר ותיירות — וכל אלה במחירים נגישים", אומר טל קופל, מנכ"ל אתר מכירות הנדל"ן מדלן. "היתרון שלה הוא תחנת הרכבת, שבאמצעותה ניתן להגיע לבאר־שבע תוך כחצי שעה. מצד שני, תדירות הרכבות מקשה להפוך את דימונה לאלטרנטיבה עבור סטודנטים למשל".

.

לצד שכונות חדשות כמו השחר, ממשית והר נוף, מוקמות בעיר שכונות כמו השכונה הצפונית, שאוכלסה כבר בחלקה. קופל: "שכונה נוספת מוקמת בשטח מפעל כיתן בכניסה לעיר, בקרבת כביש 25 ותחנת הרכבת. יש תוכנית חדשה המיועדת להקמת שכונת אריאל שרון בצפון־מערב העיר, ולאלו מצטרפות השכונה הצפון־מזרחית, שכונת דימונה צפון־מזרח שלב ב', והשכונה המזרחית — בכולן מתוכננות אלפי דירות מכל הסוגים, מבנייה רוויה עד צמודי קרקע וקוטג'ים, וגם מאות יחידות של דיור מוגן. בנוסף מתוכננים שטחי מסחר ומבני ציבור.

"אנחנו רואים ביקושי שיא לקרקעות בשכונות החדשות", מוסיף היזם גלעד מור מקבוצת ברזילי וגלעד מור. לדבריו, "ההכנסות מארנונה מקריית המחקר הגרעינית ומהמועצה אזורית תמר, לצד כ־140 מיליון שקל שקיבלה העירייה מהממשלה עבור פיתוח תשתיות, תורמים להתרחבות".

נהירה של חסידי גור

"השכונות החדשות מביאות לכאן זוגות צעירים שחולמים על בתים צמודי קרקע", אומרת רות כהן. "יש פה בתים פרטיים שלא היו מביישים את האזורים הכי טובים במרכז הארץ, עם בריכות שחייה ומחירים שמתחילים בשני מיליון שקל ומעלה. מגיעים רוכשים מערד, מבאר־שבע, מאשדוד, מקריית־גת ואפילו מאילת, שרוצים לשפר את איכות החיים וליהנות מהטבת המס". לדבריה, באחרונה החלה גם נהירה של חסידי גור לעיר: "וזה חדש לנו. הם מגיעים לכאן בזכות המחירים הנמוכים, ומחפשים דירות בטווח של 400 אלף שקל לארבעה חדרים בשכונות הוותיקות. זאת אוכלוסייה שאנחנו לא רגילים אליה, כי רוב התושבים הם מסורתיים או חילוניים".

על פי נתוני מדלן, מחיר ממוצע של דירת שלושה חדרים מיד שנייה בדימונה עומד על 352 אלף שקל, והיא מושכרת תמורת 1,700 שקל בחודש – תשואה של 5.31%. טווח המחירים, אומרת כהן, הוא בין הנמוכים באזור. "דימונה מאוד אטרקטיבית להשקעה והיא מצטיינת בתשואה גבוהה ביחס למחיר. יש יזמים פרטיים שמגיעים לכאן, לוקחים דירות הרוסות, משפצים, משכירים, ובטווח הרחוק מוכרים".

"התושבים גרים פה ברמת חיים טובה", ממשיכה כהן, "אפשר להשתכר יפה באזור — במפעלי ים המלח, במשרד הביטחון, במכתשים פרי קלאס, בחיפה כימיקלים. זוגות צעירים מתחילים לשפר דיור אחרי שנתיים בלבד – וזה מעיד על רמת החיים שלהם. יש להם סטנדרטים גבוהים, ויש גם היצע מספק. והאמת, יש גם הרבה מאכערים ללא רישיון תיווך שמכנים את עצמם 'מלווה משקיע', שקונים דירות בעצמם ומוכרים אותן למשקיעים תמורת עמלה של 30־40 אלף שקל".