הקניון שאחרי הקורונה

"20 שנה אני פועל בתחום הגלידריות ואף פעם לא חיפשתי להיות בקניונים. אישית אני אפילו לא אוהב קניונים. אנחנו מפעילים גלידריות בוטיקיות שכונתיות. כך חשבנו עד היום", אומר באירוניה מסוימת עדי אביטל, מנכ"ל רשת הגלידריות גולדה, שפותחת סניפים חדשים במהירות גדולה יותר מזו שנדרשת לגלידה בגביע להימס, עד כדי כך שהיא מצליחה לעורר עליה את זעמם של בעלי הגלידריות הקטנות שנפגעות. לאחרונה חרג אביטל ממנהגו ופתח בקניון איילון ברמת־גן דוכן גלידה משיש עמוס בקישוטי זהב – "פיילוט לפני כניסה לקניון בדובאי", הוא מגלה – ועוד חנות גלידה בשטח של כ־120 מ"ר בקניון עזריאלי חיפה.

"הקניונים רצים אחריו כמו שפעם רצו אחרי זארה", אומר אחד ממנהלי הקניונים, ואביטל מחזק את האמירה כשהוא מספר: "בחיפה נתנו לי חזית החוצה באורך 12 מטרים, וזה התאים לי. אם ייתנו לי פתחים נוספים באורך כזה, אפתח חנויות בקניונים נוספים". כל חנות נפתחת בהשקעה של 1־1.4 מיליון שקל.

לא בכדי אביטל החל להיכנס לקניונים: אם בראשית תקופת הקורונה נישא קול נהי קולקטיבי של הספדים לקניונים, והראל ויזל, מנכ"ל ובעלים משותף בקבוצת פוקס, התריע ממשבר כלכלי נורא, הרי שהמציאות טרפה את התחזיות הפסימיות. הקניונים נהנים היום מרווחים יפים וממניות עולות. "אני כמעט לא רואה קניונים שנפגעים, ונפח המכירות עולה", אומר שלומי ינאי, מנכ"ל חברת RIS, העוסקת בניתוח השוק הקמעונאי. אם התפלאתם לאן נעלמו המבצעים המפתים של "אחרי החגים", הנה לכם התשובה. "למה מבצעים כשכולם קונים בטירוף?" אומרים לי רבים בענף. מה גם שבגלל שיבושי הקורונה, חוסר בסחורות מבוקשות ובעיות הובלה, התכווצה תופעת המלאים ואיתה הצורך של הסוחרים במבצעי חיסול מלאים.

ויזל עצמו פתח בשנה האחרונה בקניונים לא פחות מ־23 חנויות חדשות ממגוון הרשתות שבבעלותו, ובשנה הקרובה צפויה פתיחת עשרות חנויות נוספות שלו – סניפים נוספים של רשת מכשירי הסלולר והמולטימדיה Red, שהראשונה בהן נפתחה השבוע בעזריאלי תל־אביב, וחנות דגל של נייקי שתיפתח באביב במתחם שרונה, חנות ענקית של רשת טרמינל X שתיפתח באביב במתחם שרונה בתל־אביב, ועוד שורה של חנויות של רשתות חדשות, בהן "מיננה" לבגדי ילדים, שאת השליטה בה רכש לאחרונה.

ד"ר רינה דגני, בעלים ומנכ"ל משותף במכון המחקר גיאוקרטוגרפיה, חזרה לאחרונה מביקור בן חודש בארה"ב, שם חרשה קניונים וגילתה שהם ריקים, אחרי שכ־25% מהקניונים שם נסגרו. "אבל ישראל היא לא ארה"ב", אומרת דגני, "לא הגענו לרמת המהירות והחינמיות של משלוחי האונליין האמריקאיים, כולל ההחזרות. לנו יש עדיין צורך להגיע לקניון ולמדוד". והיא כנראה צודקת: אחרי ההסתגרות ומיעוט היציאות של תקופת הקורונה, הישראלים חזרו בשנה האחרונה לקניונים. הקניונים מצידם משתנים ועוד ישתנו, ויכניסו לתוכם חנויות ושירותים שפעם לא היו מעיזים להכניס. בקניונים יודעים שאחרת הם לא ישרדו.

חוויית הקנייה הייתה תמיד חלק משם המשחק, אבל באחרונה גדל מאוד משקלה בהחלטת הקנייה של הצרכנים – על חשבון המחיר. "קשה לנצח את האינטרנט בזירה הפונקציונלית, לכן הקניונים חייבים להעניק חוויה", אומר אורי קילשטיין, מנכ"ל חברת קניוני עזריאלי, ומסכימים איתו כל מומחי הקניונים שעימם שוחחתי. ולכאן מכוון המרוץ הגדול של הקניונים.

1. אור ואוויר, דוכנים משודרגים, חנויות מיוחדות

בקורונה גילינו את החוץ – את המרפסת, הגג והפארקים, ועכשיו אנחנו רוצים יותר אוויר ואור, במקום להיכלא בתוך חומות בצורות וממוזגות עם תאורה מלאכותית. חלק מהקניונים מנסים לספק את הרצון הזה. בקניון TLV בתל־אביב ימקמו מתחם קולינרי חדש עם חזית לרחוב קרליבך. חלק מלקוחות המסעדות המיועדות להיפתח במקום (כולל מסעדה כשרה) יישבו בחוץ. בקניון Bmall עד הלום באשדוד הפכו חלק מהגג לאזור מזון פתוח לנוף הירוק, עם חיפוי דק בלבד ממעל. במקום יישתלו עצים ויונחו שפע עציצים, כדי לתת תחושה של חיק הטבע. בנוסף עומד להיפתח במקום מתחם חדש בשם AD GARDEN, על שטח של 2,000 מ"ר – שיציע כל מה שקשור לגינון, מצמחים ושתילים, ועד ציוד השקיה ודשן. שלוש משתלות מתחרות על הזיכיון. הרעיון נולד בגלל הצורך לבדל את הקניון, שקרטע בשנים האחרונות, ולפנות לקהל יעד ייחודי: באזור יש ריכוז של בעלי בתים פרטיים ופנטהאוזים מהגדולים בארץ, שהם צרכנים גדולים של כל מה שקשור בגינון.

גם בקניון חיפה של עזריאלי יוסיפו אור לקומת ההסעדה: הקירות האטומים יוחלפו בחלונות ענק עם הפנים החוצה.

בקניונים מבינים שגיבוב של דוכנים והוצאת ירידי מכירות החוצה מהחנויות כבר לא יתאימו למלחמת ההישרדות החדשה שלהם. אף דוכן לא יתחרה בעלי אקספרס או במקס סטוק. המגמה: דוכנים משודרגים בנראות ובהיצע, שמספקים חוויית קנייה. וכך, רשת התכשיטים מגנוליה – שחקנית ותיקה עם 80 דוכנים, רובם המכריע בקניונים – משדרגת דרמטית את הנראות שלהם. השבוע נפתח הדוכן המשופץ החמישי שלה בדיזנגוף סנטר, עם מראה נקי יותר, יוקרתי יותר, למרות שמדובר בתכשיטים שרובם במחיר של עד כ־200 שקל (הפופולרי ביותר, אהוב הסבתות והאמהות, הוא תליון שבו משובץ בציור של הילד/הנכד, שעולה כ־200 שקל).

בקניון איילון פתחו את Beitea המקסים – נציג ראשון של בית ממכר ל"תה בועות", משקה טייוואני במקורו שהוא להיט בלונדון. קניוני מליסרון מרבים לארח חנויות פופ אפ (חנויות ייעודיות שנפתחות לזמן קצר של שבועות או חודשים), כמו זו שפתח השבוע המותג "קולומביה" בקניון עופר בחיפה למשך חמישה חודשים. בכלל, תרבות חנויות הפופ אפ תיכנס יותר לקניונים, בניסיון לפנות לצעירים ולמשפחות צעירות. אלה אוהבים להצטלם על רקע הקניות והביקורים בקניון, וחוויית הפופ אפ הפתוחה והכיפית מספקת אפשרות טובה לצילומים.

|

בחנות Red שנפתחה השבוע בעזריאלי תל־אביב אין דלתות, התאורה חמה, והאדום בעיניים מזמין את קהל היעד. רשת סופר־פארם הגבירה תאורה בחנויות שלה כדי לייצר אווירה מזמינה יותר. ברשת צומת ספרים משנים נראות ומידוף, בכיוון של מראה נקי יותר וקל יותר להתמצאות. בחנות בוטיק נספרסו בקניון רמת אביב הוזמן האמן ניר פלד (המכונה פילפלד) ליצור קיר שלם בהשראת תל־אביב, והחנות כולה עוצבה על פי עקרונות הקיימות: רוב החומרים ממוחזרים, כולל משטחי הקפה, לפי דרישת המותג הבינלאומי. עוד מגמה שהתחזקה בעקבות הקורונה.

2. שילוב היברידי: אונליין ופיזי

עוד לקח שנלמד ביציאה מהקורונה: הצרכנים רוצים שילוב של חוויית קניות דיגיטלית עם קנייה פיזית. מתחילים את הקנייה באונליין, בבדיקות של מוצרים רלוונטיים ואפילו ברכישות חלקיות, אבל משלבים גם שיטוט בקניון, אם כי רוצים לבלות בו פחות זמן, ולעצור במספר קטן יותר של תחנות. רשתות ומותגים שיידעו טוב יותר לקדם את החוויה ההיברידית של הקניות, ישרדו טוב יותר.

בחו"ל יש כבר שירותי סטיילינג אונליין, חדרי מדידה וירטואליים (מדידה באמצעות אפליקציה), ואפליקציות שמאפשרות קביעת תור בחנות. בקניונים בארץ מדברים על התארגנות לריכוז הזמנות ממספר חנויות בקניון למשלוח משותף לבית הלקוח. בחו"ל זה כבר קיים. אורי קילשטיין משוכנע שזה חייב להגיע לארץ. לא כולם מסכימים שזה יצליח כאן. ברשת קרביץ מנסים את הרעיון של קנייה אונליין ואיסוף בחנות על אש קטנה, בפיילוט בעשר חנויות בלבד, כי לפי נתוני הרשת רק 10% מלקוחות האונליין מעדיפים לאסוף את המוצרים בחנות. ברשת KSP, שהתחילה כחנות מחשבים והפכה לסוג של אמזון ישראלית ונכנסת לקניונים, הולכים על הרעיון בגדול: קונים באונליין ויש אפשרות לאיסוף בכל סניפי הרשת.

בדיזנגוף סנטר יש עשרות חנויות שמאפשרות קנייה אונליין ואיסוף בחנות. ניסו שם לעשות פרויקט של מרכז איסוף משותף לחנויות רבות, אך הוא נכשל. עכשיו מנסים פיילוט חדש של הזמנה באפליקציה מיריד האוכל המסורתי של סוף שבוע, וקבלת המשלוח תוך חצי שעה לבית הלקוח. "חלק מהלקוחות חוששים להגיע, אז נביא את האוכל אליהם", אומר דן פילץ, בעלים ומנכ"ל משותף. הפיילוט נעשה בשיתוף חברות המשלוחים תן ביס, וולט ומשלוחה.

3. עוד ועוד מותגים חדשים

כדי למשוך קונים ולבדל עצמם רצים הקניונים אחרי עוד ועוד חנויות של מותגים חדשים, והמרוץ הזה יכניס בחודשים הקרובים לפחות 12 מותגים חדשים לקניונים, בהם פליינג טייגר הדני (מוצרים לבית, צעצועים, אביזרים), שתיכנס לשורה של קניונים, בהם קניון גבעתיים, דיזנגוף סנטר וקניוני עזריאלי, אך טרם הוחלט מי יהיה הראשון; סטרדיווריוס (אופנה), שנכנסת לקניון הזהב בראשון־לציון; החנות הפיזית הראשונה של טרמינל X שתיפתח כאמור במחצית השנה במתחם שרונה; מותג הספורט סלומון בזכיינות של קל גב, שעדיין לא ידוע לאיזה קניון תיכנס תחילה; מותג הלייף־סטייל אופליין של רשת ההלבשה התחתונה איירי (מבית אמריקן איגל), עוד קטגוריה שעשתה חיל בקורונה, ועוד ועוד.

ארבע השמות שכל מנהל קניון "יתאבד" כדי לזכות בהם ראשון הם לולו־למון (אופנת ספורט), יוניקלו, פריימרק וספורה. במקביל קיימים בעולם מאות מותגים טובים, אך לא ברמה של ארבעת אלה, שמבוקשים על ידי כל מי שרוצה להדגיש את הבידול והחוויה. ובהנהלות הרשתות הבינלאומיות יש קשב גדול לישראל: הקורונה העצימה את תדמיתנו כצרכנים חדשניים שמוכנים להתנסות. הרי אנחנו היינו הראשונים לקחת את חיסון הבוסטר, והמובילים בשיעור ההתחסנות בחיסון הראשון והשני.

|

4. פחות סופרים, יותר חנויות יין ומאפה

הסופרמרקטים המסורתיים שבתוך הקניונים נחלשו, ומנהלי הקניונים בוחנים שתי אופציות לגביהם. אופציה אחת היא הקטנת שטחם. בדיזנגוף סנטר לדוגמה צימצמה מגה בעיר את הסופרמרקט הוותיק ב־100 מ"ר, שהפכו לאזור ליקוט מוצרים למשלוחים. בקניונים מחזרים עכשיו אחרי סופר יודה וסופר בונוס – רשתות מקומיות שיודעות את עבודת הבידול וחוויית הקנייה הכיפית.

במקביל להקטנת הסופר פותחים יותר חנויות מזון מקצועיות בשטח הקניון, כמו חנויות יין (מכירות היינות והמשקאות האלכוהוליים גדלו בקורונה בכ־13%), או בייקרי'ס למיניהן. עולם המאפים המיוחדים, שהם טעימים וגם מצטלמים היטב, נמצא בביקוש היסטרי. הקונדיטורית ובעלת בתי הקפה ליאור קוקה, המתמחה במאפים שוקולדיים, נכנסה כבר לכחצי תריסר קניונים. עוד יעד לחיזור הוא רשת מייזון קייזר של אריק קייזר. שלא לדבר על רותי ברדוגו, וכן מעדניות וקצביות. רשת חנויות התבלינים והמעדניות "שוקה בעיר" נכנסה לקניון הזהב, שמחפש עוד מעדניות.

האופציה השנייה שבוחנים בקניונים היא שינוי הסופר הקיים לסופר ייחודי, או הכנסת סופר ייחודי. בקניון TLV התנגדו במשך שנים לפתיחת סופר. עכשיו הם נמצאים בשלבים אחרונים לחתימת הסכם עם אחת הרשתות לפתיחת סופרמרקט של 1,300 מ"ר. "כי אין סופרמרקט אחר בסביבה, שמתמלאת במגורים", מסבירה מירית אסף, סמנכ"ל נכסים בחברת "רבוע כחול נדל"ן", בעלת הקניון. למרות השתייכותו לאחת מהרשתות הידועות, הסופר יהיה עם תמהיל ונראות שונים, עם יותר דגש על מעדניות, יין ומוצרי פינוק.

גם קניון הזהב מחפש סופרמרקט אה־לה סופר יודה, כלומר, קטן יותר ועם חוויית קנייה משודרגת. בקניון עד הלום באשדוד ייפתח עד פסח סניף של "העגלה הזולה" – רשת סופרים חדשה שמקימים האחים אברהם ורונן דוש, לשעבר בעלי רשת "סופר דוש" הבת־ימית, שמכרו אותה לרשת פרשמרקט. הסופר החדש, בשטח של 6,000 מ"ר, שמאפיין אזורי תעשייה ורק לעיתים רחוקות נמצא בתוך קניונים, יכיל בין השאר מחלקה של 800 מ"ר לירקות ופירות, וכן מחלקת מוצרי חשמל גדולה, בית מאפה משודרג ועוד. כאן עדיין ישחקו המחירים, בניגוד לסופרים הקניוניים של אזור המרכז.

5. אוכל הוא האופנה החדשה

35% מהמשתתפים בסקר שערכה חברת הייעוץ דלויט, שנשאלו מה יביא אותם לקניון, ציינו מגוון גדול במיוחד של אוכל, כולל מסעדות, וגם אופציות לטייק־אוויי. לקולינריה יש כוח משיכה – מסעדה מספקת גם בילוי חברתי לצד האוכל, ואנחנו זקוקים לזה היום במיוחד. אם בראשית ימי פריחת הקניונים מתחמי המזון תפסו 5% מהקניון, בשנים האחרונות הם עלו ל־15%־20%, והיום מדברים בארה"ב על כך שהמזון עשוי לתפוס אפילו עד 50% מהשטח. במסגרת זו מדברים על הכנסת מסעדות עם שפים עולים שמבשלים מול העיניים, או פתיחת תת־מתחמים ייעודיים המתרכזים בסוג מסוים של מזון. זה יחייב את בעלי הקניונים להתגמש בשכירות, כי מסעדות לא יכולות לעמוד בשכר הדירה שנהגו לגבות מרשתות האופנה. בארץ כבר יש דוגמאות: רשת הדיינרים האיטלקית Fat Vinny נכנסה לקניון עזריאלי חיפה, ורשת הסושי והבראסרי "גרנד קפה טורקיז" פתחה סניף בקניון רמת אביב.

גם המזון המהיר של הקניונים יצטרך להיות ייחודי יותר – ראו גלידה גולדה, דוכני התה המיוחדים. סתם קפה עם חביתה וקרואסון בשישי בקניון – אאוט. בתי הקפה, לעומת זאת, נסגרים, בקניונים ובכלל: כ־2,000 בתי קפה פועלים היום בישראל – 20% פחות ממה שהיה ערב הקורונה. "צימצמנו בבתי הקפה הגדולים לטובת בייקרי'ס. צרכנים רוצים מיני מאפה מעניינים יותר, וישיבה עם חוויה", מסביר רונן מדיוני, מנהל חטיבת נדל"ן בגזית גרופ, בעלת קניוני G.

6. האופנה מקלילה

בתחילת דרכם של הקניונים, האופנה הייתה הלחם והחמאה שלהם והגיעה בשיאה ל־70%־80% משטחם. כבר לפני הקורונה הסתמן שינוי מגמה: נתח האופנה התחיל לרדת, עם העלייה במספר הלקוחות – בעיקר צעירים – המודעים להשלכות צריכת האופנה המרובה על הסביבה, עם העלייה בגישה נינוחה יותר לאופן הלבוש, ועם העלייה הדרמטית ברכישת אופנה בחו"ל. ואז הגיעה הקורונה, עם הסגרים והעבודה מהבית, וההשפעה על תחום ההלבשה הפכה דרמטית.

ביגוד מחויט, שמלות ערב, חליפות שלושה חלקים, נעליים קלסיות, מוקסינים – אאוט. ביגוד יומיומי – אין. יש הטוענים שהאופנה תרד עד לנתח של 50% משטחי הקניונים, עם חוזקה בולטת למותגי הספורט והקז'ואל. גם מותגים קלאסיים נכנסו לקטגוריה הזאת – למשל אלדו שהחלה למכור סניקרס, או גולברי עם אופנת חורף שמזכירה בגדי יוגה.

|

7. העיקר הבריאות

הקורונה הקצינה את מגמת החיפוש אחר חיים בריאים וגם אחר בריאות במובן המיידי של המילה. בסקר שנערך בקניוני עזריאלי, 86% מהישראלים דיווחו שהם עושים ספורט באופן קבוע, מה שמשפיע כמובן על רכישת ביגוד וציוד ספורט. לא פלא שרשת דרים ספורט מתפתחת ונכנסה בין השאר לקניון עיר ימים בנתניה ולמתחם G בראשון לציון, ושקבוצת פוקס רכשה את אנרג'ים, יבואנית ציוד הכושר והספורט. על הכוונת של פוקס אפשרות לפתוח רשת חנויות לציוד ספורט, הליכונים, מכשירי כושר. הדילמה: האם למקם אותן בקניונים או מחוץ לערים, באזורי תעשייה שהשכירות בהם זולה, שכן כדי לספק חוויית קנייה יש צורך במתחם גדול, עם אפשרות להתנסות במכשירים.

מכוני הכושר נכנסים וייכנסו יותר ויותר לקניונים. על גג קניון TLV פועל מתחם כושר ענק (7,500 מ"ר) של עיריית תל־אביב. במגדל שרונה נפתח סניף של 1Rebel, רשת מכוני כושר פרימיום עם אימונים סמי־אישיים.

רשתות הפארם נהנות מהתנועה שמביאות בדיקות הקורונה המהירות, חנויות הטבע בקניונים עושות עסקים טובים, וחנויות חדשות נפתחות. הקניונים, מצידם, מתגברים את מערכת האוורור שלהם, כדי להפיג את חשש ההידבקות בקורונה. אם טרום הקורונה מערכות המיזוג היו מחליפות את האוויר 4־5 פעמים ביום, היום הן עושות זאת בממוצע פעם בשעתיים.

8. הום, סוויט הום

הבית פרח בעידן הקורונה, וכך גם החנויות המספקות לנו כל מה שקשור לבית – פוקס הום, קסטרו הום (שרק נכנסה ועוד צריכה להוכיח את עצמה). גם זארה הום, אם כי היא לא מצליחה בכל מקום ונתפסת כיומרנית ויקרה. בקניונים אומרים שיש מקום לעוד רשתות, כמו החנויות הקומפקטיות של הום סנטר בקניון שבעת הכוכבים ובדיזנגוף סנטר, ובקניונים היו רוצים לראות גם חנויות של הרשת העירונית של איקאה, שפועלת בערים בעולם. ואילו סופר־פארם מוכרת את כלי המטבח, הקופסאות והגאדג'טים המדהימים של ג'וזף אנד ג'וזף בכניסה לעשרות מסניפיה, גם בקניונים.

9. ספר וגם משחק

הקורונה העלתה את צריכת משחקי הקופסה בפרט וצריכת משחקים וצעצועים בכלל – הילדים יותר בבית, וההורים מבלים איתם זמן רב יותר. וכך, חנויות ספרים או ציוד משרדי לא נצמדות לייעודן המקורי ומכניסות יותר ויותר משחקים וצעצועים. סטימצקי הייתה החלוצה שהכניסה משחקים לצד הספרים, והיום הם מהווים כ־40% מהתמהיל ומהמכירות. צומת ספרים הלכה בעקבותיה, והיום המשחקים אחראים ל־35% מהמחזור שלה. צעצועים נכנסו גם לקרביץ, והם בולטים למשל בכניסה לסניף בקניון איילון, יותר מהציוד המשרדי המסורתי של הרשת. "יש היום יותר דרישה למוצרים הטרנדיים, אם כי ליבת הרשת תישאר בעולם המשרדי", מבטיחה עמית שבתאי, מנהלת סחר ויבוא של קרביץ.

10. דילמת אולמות הקולנוע

בקניונים עדיין לא יודעים מה לעשות עם בתי הקולנוע – מתחמים סגורים שנפגעים ראשונים בכל סגר או הטלת מגבלות תו ירוק. ביוני־יולי בתי הקולנוע עוד עבדו מצוין. החל מאוגוסט, עם בוא המגבלות, הביקורים פחתו. האם שווה לקניונים להמשיך להחזיק את מתחמי הקולנוע הגדולים? אולי כדאי לעבור לאולמות קטנים יותר, שמדברים לצעירים הטרנדיים, וגם למבוגרים בזכות הפחתת הסיכון להידבק בהם? בקניון חיפה של עזריאלי נפתח "מובילנד", אולם עם 100 מקומות בלבד, כשהישיבה מרווחת ונינוחה על כורסאות וספות, והוא פתוח גם לימי הולדת והקרנות פרטיות. עוד קניונים בוחנים את נושא האולמות הקטנים.

11. הקניון כמרכז שכונתי

הקורונה, שבגללה ישבנו תקופות ארוכות בבתים, לא נסענו רחוק וגם היינו חדורים תחושת סכנה, העצימה את הצורך בקהילה קרובה למקום המגורים, שתספק אפשרות לקניות ולמפגש. ואכן, מכירותיהם של מרכזי המסחר השכונתיים עלו בשנה האחרונה אף יותר מאלו של הקניונים – גידול של 20% בתקופה שממארס עד אמצע אוקטובר 2021 לעומת התקופה המקבילה ב־2019, טרום הקורונה, כך על פי נתוני חברת RIS.

בהנהלות הקניונים מודעים היטב לעלייה בעוצמת המרכזים השכונתיים, ובמקביל מודעים לכך שהרוח השכונתית מביאה לקוחות שצורכים שירותים קבועים ועל הדרך גם קונים. אחד המענים שמנסים לתת בקניונים הוא פתיחת מרפאות, תופעה שהתחילה בקטן כבר לפני הקורונה, אבל היום הקניונים ממש מחזרים אחרי קופות החולים כדי שיפתחו סניפים בתוכם. כי סניף של קופת חולים יוצר תנועת קונים. מענים נוספים הם מכוני יופי. בחנות הדגל של סופר־פארם בקניון G בראשון לציון, למשל, משולב מכון יופי, והרשת מתכוונת להרחיב את המודל הזה, שנקרא סופר־פארם גאלרי, לעוד 5־6 בארבע השנים הבאות. עוד מענים לצורך לייצר תחושת שכונה: יותר חנויות לתיקוני בגדים וחנויות אחורות בעלות אופי מקומי.

בארה"ב אחת הדוגמאות היא רשת האופנה האמריקאית נורדסטרום, שסגרה 16 סניפים לא מצליחים, ובעקבות זאת מפתחת את "נורדסטרום לוקאל" – קונספט של חנות קטנה יחסית בקניון, שאין בה מוצרים אלא רק שירותי איסוף והחזרת הזמנות שנעשו אונליין, ייעוץ סטיילינג, תיקוני בגדים, שירותי יופי, ומוצרים שניתן לשלוח לבית הלקוח תוך שעות אחדות מעת ההזמנה.

12. האם נגור בקניון?

נכון להיום, יש בישראל קניון אחד בלבד שממוקם בתוך מתחם מגורים – TLV, שמעליו ומצדדיו 3,500 דירות, שתוך חמש שנים יגדלו ל־6,000. משווקי קניונים מתווכחים האם כדאי לשכפל את המודל הזה לקניונים קיימים או כאלה שנמצאים בהקמה. מדברים אפילו על פתיחת סוג של טרקלינים בקניונים, שישמשו למפגשים של דיירי השכונה. בקנדה זה כבר קיים.

ג'קי מוקמל, יו"ר CBRE ישראל, המעניקה שירותי נדל"ן מסחרי, מאמין שלא נראה קניונים צמודים לבתי דירות, אולי רק קניונים גדולים מאוד, כי הדבר כרוך בבעיה תכנונית קשה, אבל לדעתו כדאי לשים עין על תופעה של פתיחת מלוניות־קפסולות בקומות לא רווחיות של קניונים, שכבר התחילה בקניונים בלונדון ובברלין.

13. קניות יעילות, ממוקדות ומהירות

אם בעבר שם המשחק היה להשאיר אותנו בקניון הכי הרבה זמן כדי שנתפתה לקנות עוד ועוד, היום גם לאיקאה – אלופת מתיחת ביקור הקנייה – יש שבילים מקוצרים. בקניונים יודעים שאנחנו כבר לא מוכנים להשתעבד לקניות, ורוצים אותן יעילות, ממוקדות ומהירות. היום עומסי הקניות מפזרים על פני רוב שעות היום, עוצמת זמני השיא ירדה בגלל הפחד מצפיפות, והעבודה מהבית מאפשרת יציאה לקניות גם בצהריים. ברוח זו, בקניוני עזריאלי מגייסים את המאגר העצום של מיליון כניסות חודשיות לאתר האונליין Azrieli.com, כדי לבנות בשיתוף הרשתות שדרוג שיאפשר קיצור וייעול של הקנייה. לצרכנים יתאפשר להיכנס לאפליקציה לפני הכניסה לקניון, לראות לא רק את שעות הפתיחה וגרף העומסים, כפי שכבר אפשר לראות היום, אלא גם מבצעים ומחירים בחנויות, ואפילו לוודא שמוצר מסוים נמצא בסניף ולבקש לשמור להם אותו. גם צומת ספרים מנסה לקצר המתנה בתורים באמצעות הכנסת מסופוני תשלום קטנים, בגודל טלפון, לשימוש המוכרים, ותוך מספר חודשים יכניסו גם עמדות תשלום בשירות עצמי.

14. ריח של חו"ל

במהלך תכנון החנות הראשונה של רשת Red, שנפתחה השבוע, השקיעו מחשבה רבה בחוש הריח. "רצינו ריח של חו"ל", אומרת שני סייג, מנכ"לית הרשת. "יש ריחות מסוימים שכשאת מריחה אותם את מרגישה ישר שאת בחו"ל". בעולם של נסיעות מרובות לחו"ל, שחוזרות לאט לאט, הניסיון ליצור חוויה של חו"ל והעולם הגדול מהווה רכיב משמעותי בתכנון החנויות העכשוויות. חנות נייקי הענקית, שתיפתח במחצית 2022 במתחם שרונה, תספק חוויות שלא היו בישראל, כמו למשל אפשרות "לעצב" בעצמכם את הנעליים שתרכשו, רכישת פריטים ישירות מתוך מסך שניצב לידם, לוקרים אישיים לאיסוף מוצרים שנקנו אונליין ועוד. אין ספק שהראל ויזל, זכיין נייקי לקנדה ולאירופה, שחנך השבוע חנות דגל מתקדמת של נייקי בקנדה, מביא מקורות השראה מחו"ל של אחרי הקורונה.

15. שדרוג השירות

במסגרת הניסיון לשכנע את הצרכנים לעזוב את מסך האונליין בבית ולהגיע פיזית לקניון, תפקיד המוכרנים בחנויות ישודרג, במיוחד בחנויות המוכרות מוצרים יקרים יחסית, כדי לשפר את חוויית הקנייה. "הלקוח שבא לקניון מחפש לנשום, לראות אנשים, להיפגש, להתחדש וליהנות. לכן השירות קריטי", מסביר נעם רז, בעלים ומנכ"ל משותף בחברת המחקר מידע שיווקי (סי.איי). האתגר הגדול בנושא הזה הוא המחסור הקיים בכוח אדם – קשה למצוא עובדים, הכשרתם למקצוענות אורכת זמן, ושירות טוב דורש עובדים רבים.

קניונים בישראל

121 - מספר הקניונים

23% - שיעור הקניונים מכלל המרכזים המסחריים

23  - מספר הקניונים המתוכננים לקום עד 2025

7% - שיעור הגידול בקניות בקניונים בין מארס למחצית אוקטובר 2021 (לעומת התקופה המקבילה ב־2019)

93% - שיעור הזינוק הממוצע במניות שלוש חברות  הקניונים הגדולות ב־12 החודשים האחרונים

*נתונים: צ'מנסקי בן שחר, RIS, ועידת הקניונים ורשתות המסחר בישראל 

* סייעו בהכנת הכתבה גם: תמיר בן שחר, מנכ"ל צ'מנסקי בן שחר; ישראל ויזל, סמנכ"ל פיתוח של תנופורט, בעלת קניון עד הלום; אביאל חלימי, מנכ"ל בובה של טוש – דוכנים בקניונים; יוסי לגזיאל, מנכ"ל קניון הזהב ראשל"צ; דני לוזון, משנה למנכ"ל וסמנכ"ל סחר בסופר־פארם; שלומי לחנה, יועץ אסטרטגי שיווקי ומרצה במכללה למינהל; עודד מודן, בעלי באג ומודן הוצאה לאור; דדי ריזל, יו"ר ועידת הקניונים ורשתות המסחר; אבי שומר ,בעלי ומנכ"ל צומת ספרים; ניר שמול, מומחה לשיווק נדל"ן, מסחר וקניונים; איתי שפרן, מנהל פיתוח עסקי ויועץ בפיתוח קניונים בגיאוקרטוגרפיה; שחר תורג'מן, יו"ר קונצרן בריל ויו"ר התאגדות רשתות המסחר, האופנה וההסעדה.