ת"ז: גוני גרופר, 35, מהרצליה, נשואה ליוני, מנהל פרויקטים בחברה לתרגום סרטים ("אני רק רוצה לציין שהייתי הבוסית שלו") הורים לאמי, בת 10 חודשים
רזומה: מנכ"לית של "סטייל-טק", חברה שמייצרת עבור מותגים ואתרי אי-קומרס קטלוגים של דוגמניות ודוגמנים וירטואליים
אז עכשיו גם את הדוגמניות יחליפו דמויות וירטואליות? כמו הקופות הרושמות בסופר?
"התעשייה הולכת לשם. זה לא לגמרי יבטל את הקמפיינים התדמיתיים, אבל זה בהחלט יחליף את הצילומים ללוק בוק, שזו נקודה רגישה עבור מותגי האופנה. אנחנו עושים את זה לא כדי להחליף את הדוגמניות, אלא לחסוך זמן ומשאבי הון לחברות האופנה ולייעל תהליכים".
את שומעת מה שאת אומרת? אתם מייעלים תהליכים לטובת המותגים הגדולים, על גבן של נשים שתהיה להן פחות עבודה?
"בגלל הטכנולוגיה, זה כבר קורה בהרבה מקצועות אחרים. העולם הולך לכיוון הזה וזו לא מגמה שאפשר להילחם בה. אז אם זה ככה, אנחנו לפחות מציגים בקטלוגים שלנו נשים בכל המידות והצבעים, בעלות מידות גוף שונות ושמציגות אידיאל יופי מגוון".
אין ויכוח על הגיוון. אני רק מתקוממת על כך שהווירטואלי שוב מחליף את האנושי. אבל גוני, שכבר מצויה בעולם האופנה כבר 15 שנה, לא מבינה למה אני כועסת. מבחינתה זה תהליך שאי אפשר ולא צריך להילחם בו.
"אני כבר 15 שנה בעולם האופנה, בשנים האחרונות הייתי מעצבת הסטודיו לצילום של רשת פקטורי 54 וראיתי כמה ימי צילום זה עסק יקר מלא בבירוקרטיה ולוגיסטיקה. הפתרון שהחברה שלנו מציעה זה באמת משהו שהשוק צריך. פיתחנו אותו בשיא הקורונה, תקופה שהייתה גם ההיריון שלי והרגשתי שאני יולדת שני תינוקות את אמי ואת סטייל-טק".
וכן, היא מודה, את העסק הקימו כדי לחסוך עלויות למותגי האופנה, ולספק להם אלפי לוקים של דוגמניות בזמן מאוד קצר. "וזה תהליך מודולרי שמאפשר לבחור שיער, איפור, פוזיציות, מבנה גוף ועוד".
אבל איפה הממד האנושי? איפה הקמטים? איפה הבעות הפנים? איפה לקרוא את הבנאדם מעבר לפלקט?
"שוב. מאחורי כל דוגמנית וירטואלית עומד צוות גדול שעובד על זה. החברה שלי בנויה מ- 90 אחוז נשים, שזה דבר מדהים בפני עצמו, כי אין הרבה סטארט אפים שרוב העובדים שלו, כולל המנכ"לית, הן נשים, ודווקא אנחנו אלה שהופכות את הדוגמניות הווירטואליות שלנו ללא מושלמות".
מה אתן עושות?
"מנציחות את המקומות האנושיים: מוסיפות צלוליטיס, צלקות, מדגישות שוני בין צידי הגוף כדי לתת את האפקט האנושי - שד אחד קטן יותר, עין אחת יותר קטנה, מוסיפות נקודות חן, ומנסות לקדם אידיאל יופי שהוא לא מושלם, מתוך מחשבה שצריך להנציח את האנושיות כי העולם הולך בכל מקרה למקום שבו מכונות לוקחות יחסית חלק יותר גדול מתפקידיו של האדם. אבל בכל מקרה, אנחנו מחליפים את הקטלוגים, את הלוק בוקים הדיגיטליים, ולא את תצוגות האופנה וההפקות עם היצירתיות המתפרצת ששם אין תחליף לבני אדם".
אני שומעת את ההתלהבות, אבל זה עושה אותי עצובה.
"אפשר להיות עצובים מזה, ואפשר להבין שכך או כך העולם הולך לשם. ולא מהיום. אז אנחנו מעדיפים לתת לזה יד ולנסות להביא את זה למקומות טובים ויצירתיים יותר".
יצירתיים? את לא מרגישה שאתם פוגעים לדוגמניות בכיס ולוקחים להן עבודה?
"דוגמניות היום זה המון פעמים בנות מאוד צעירות שמגיעות לסט וכולם מעמידים אותן, וכל שנייה מסדרים אותן - בעיקר בצילומי לוק בוק – ששם המרכז הוא לא הדוגמנית, אלא הבגד. אז כן, הצד הטכני יהפוך להיות וירטואלי ובהפקות האופנה הגדולות ובקמפיינים המושקעים ימשיכו לראות דוגמניות בשר ודם".
ואולי הווירטואלי ישתלט גם על ההפקות היצירתיות בסופו של דבר?
"אם זה משהו שיקרה בהמשך זה שוב המקום שהעולם הולך ואי אפשר להילחם בכל הדבר הזה של מכונות שמחליפות את האדם, לבטל אותו ולהוציא אותו מהעולם. הרי בהמשך גם לא יהיה כסף ויהיו רק מטבעות וירטואליים, אז מה? גם בזה נילחם? אז אפשר לצעוק שזה לא צודק ואפשר להגיד שאם זו המהפכה, אני רוצה להוביל אותה ולחזק באמצעותה, כן, דווקא באמצעותה, את הגיוון באידיאל היופי. אני כן רוצה להראות דוגמניות וירטואליות במגוון גדול של מידות גוף, צבעים ופרופורציות".
מה הכי הפתיע אותך בתהליך?
"אני בתעשיית האי קומרס כל כך הרבה שנים, שלא קל להפתיע אותי. באנו עם רעיון וראינו כמה ביקוש יש לו וכמה מותגי אופנה צריכים את המוצר שלנו. ושוב, בתהליך של בניית הדמויות, חשוב לנו גם שהמשתמשות יזדהו עם הדוגמניות שהן רואות".
