עוד שנה, אם ירצה לוח הזמנים ולא יתגלו תקלות־ענק, יופעל סופסוף הקו האדום של הרכבת הקלה והמיוסרת. בשבוע שעבר זכיתי להיות בנסיעת המבחן, האיטית, המקצועית, עם המהנדסים ושאר אנשי העבודה שהיו אחראים לבנייתה. כמשקיף מהצד, התחושה הייתה מעורבת. מצד אחד, תחושה של הגשמה – אולי עוד מעט הצלחה – של פרויקט ענק, כדוגמתו ישראל לא ביצעה שנים רבות. מאידך, פרויקט יקר בצורה פראית, רווי בעיות ביורוקרטיות ודו"חות חריפים, שחרג בלוחות הזמנים ויספק רכבת קלה – ולא רכבת תחתית מהירה ויעילה יותר. כאשר הקו האדום ייצא לדרך הוא יסייע לתנועה בגוש דן, הצפופה עד כדי מחנק ועקה, אבל בשוליים; מספר המכוניות שעולה על הכביש מחייב פתרונות אגרסיביים יותר, בראש ובראשונה אגרת גודש. אך הקו האדום אמור להשתלב בקווים אחרים – הסגול, והירוק, ובהמשך עם מערכת מטרו, רכבת תחתית אמיתית. בעוד שבקו האדום הצפי הוא לכ־70 מיליון נסיעות בשנה, בקו הראשון של המטרו הישראלי אמורות להיות כ־400 מיליון. אין מה להשוות.

כל הגורמים המעורבים בפרויקטים האלה שומרים על דום־שתיקה גמור ביחס לפיל שבחדר. אותן 36 שעות, לפחות, בהן פרויקט של 18 מיליארד ש"ח, שיהפוך לפרויקט של מאות מיליארדים, יעמוד לכאורה שומם וסגור לגמרי. הם לא רוצים לדבר, במילים אחרות, על השבתת הרכבת הקלה בשבת.

אפשר להבין למה. לסגור את הרכבת הקלה החדשה בשבת זה מביך, בזבזני ומתעלל באוכלוסיה חלשה, זו ללא מכונית. לכן צריך להתעקש שהרכבת הקלה, וכל הקווים שיבואו אחריה, אינם "אוטובוסים". הם לא נכנסים למסגרת ההסדרים ההיסטוריים סביב סטטוס קוו. הם פרויקט תשתית אדיר, חדש, שנועד לשרת את האוכלוסיה כולה ומומן על ידה. כמובן שאפשר לטעון שזו תחבורה ציבורית ככל אחת אחרת, אבל לא בדיוק. כאן יש משהו חדש שיכול לעצב את מפת התנועה במרכז הארץ לשנים רבות, עם משמעויות רחבות היקף. ב"חדש" הכוונה לא כרונולוגית, אלא מהותית: אוטובוסים נוסעים מעל האדמה, בפוטנציה מחללים שבת בפרהסיה. יש עצירות ברמזורים, תדלוקים. זו לא מערכת אוטומטית. רוב הרכבת הקלה מתחתיה, והיא דורשת הרבה פחות כוח אדם. בחו"ל, אגב, יותר ויותר רכבות כאלה פועלות בכלל ללא נהג. זה יעיל ובטוח יותר; עוד נקודה שיכולה לסייע בטיעון מדוע הרכבת יכולה וצריכה לפעול בשבת.

כמובן שרשויות שלא רוצות בכך (נניח בני־ברק) יוכלו לבקש שאצלן התחנות יושבתו. אך מדוע שאוכלוסיות ללא מכונית, שרוצות להגיע מפתח־תקווה לחוף הים ביפו, לא יוכלו לעשות את זה? מתקנים בעשרות מיליארדים של שקלים יעמדו שוממים ועשרות מיליוני נסיעות יימנעו בגלל מה בדיוק? כבר כעת מפעילות רשויות מקומיות צורות שונות של תחבורה בשבת. מוניות שירות פועלות. ישראל מתעתדת להיות המדינה הראשונה בעולם שבולמת רכבות קלות ומטרו במשך למעלה מיום בשבוע? ואגב, איך כל זה מסתדר עם נתב"ג, שמסלולי ההמראה שלו עובדים יפה בשבת?

אמש שוחחתי עם ראש עיריית תל־אביב רון חולדאי, וכרגיל אצלו הוא היה ברור לגמרי: "פרויקט של 18 מיליארד ש"ח, בוודאי שצריך לאפשר לנוסעיו להשתמש בו בכל ימות השבוע, אין פה שום ספק שזה הכרחי". חולדאי חושב שהרכבת הקלה צריכה להתארגן ולהיחשב כ"מעלית שבת אופקית, שעוצרת בכל תחנה" ולכן לשיטתו לא צריכה להיות בעיה, בפרט לא בחלק התת־קרקעי, שהוא שחוצה את רוב גוש דן ותל־אביב.

אפשר לקוות שתשתרר מוסכמה שקטה סביב הרכבת הקלה ובהמשך המטרו בשבתות. הן לא יעצרו בתחנות בערים ואזורים דתיים, לשיקול דעת הרשות המקומית. ייתכנו פתרונות אחרים – תעסוקת נהגים לא יהודים במשמרות בשבת, לדוגמה. יש עוד מגוון. אך אם המדינה תתקפל באירוע הזה, זה יהיה סימן רע מאוד לבאות. עוד כמה שנים ייסעו בעולם ובישראל מגוון כלי רכב אוטונומיים, ללא נהג, גם ציבוריים; האם גם הם ייאסרו בשבתות? זה מוביל אל מקום מגוחך וכופה, אפילו יותר מהמצב הנוכחי. לכן רצוי ששרת התחבורה מרב מיכאלי תוודא שהרכבות הקלה והתחתית יהיו פתוחות בכל ימי השבוע; זה בעצם מסמן את העתיד.