דרכי לימוד אודות משבר האקלים לפי גיל:

‰ גיל 2 עד 5: נלמד את הילדים על הטבע ונאפשר להם להתחבר אליו ולכבד אותו. שהייה בטבע והנאה ממנו. למשל, מבט על עץ בשדרה או על ציפור בגינה, אפשר גם בעיר. לשמוע ציפורים ולשחק באדמה. או למשל לזרוע זרע ולראות אותו גדל, מצמיח פרי או פרח. יש סביבנו טבע מופלא. רק לעצור, להתבונן ולהקשיב.

‰ גיל 6 עד 9: נמשיך בשהייה בחוץ, תוך התבוננות ופליאה. נעודד את הילדים לשאול שאלות ולחפש תשובות על ידי חקר וקריאה. נחפש כבר השפעות הדדיות בין הטבע ובינינו: הדרכים בהן הטבע ומזג האוויר משפיעים על חיי היומיום שלנו, וכיצד בני אדם משפיעים על הטבע. נשאל האם האדם בכלל יכול להשפיע על מזג האוויר. זהו גיל מתאים לעסוק בהבדל בין מזג אוויר לבין אקלים.

‰ גיל 10 עד 12: שינויי אקלים הם נושא מורכב להבנה. זהו תחום שרחוק מעולמם הפרטי של הילדים ועלול להציף חששות. בגילים אלה בני נוער כבר מסוגלים להכיל תכנים גלובליים. חשוב לתת מקום לרגשות ולחששות שעולים. ניתן להתחיל מעובדות פשוטות או מקריאת ספרים. להתפתחות האנושית ב־200 השנים האחרונות יש השפעה על כדור הארץ, הטבע והאקלים. האדם ניצל את המשאבים שניתנו לו בחינם, מתוך תחושה שהטבע הוא אינסופי. ניתן לחקור יחד מהן ההשפעות כיום ואיזה השפעות צפויות בעתיד.

אפשר לדבר על פעולות ספציפיות שיכולות להשפיע על האקלים, כמו שימוש באנרגיה ותחבורה, ובחירות שעושים בחיים כדי שהאקלים לא ישתנה עוד יותר. זו הזדמנות לדבר גם על התמודדות עם מצבים של חוסר ודאות. אנחנו לא יודעים לחזות בדיוק מה יהיו ההשלכות, אבל יש לנו כוחות להתמודד עם מצבים משתנים.

‰ גיל 13 עד 18: בגילים אלה בני נוער כבר מעוניינים להשפיע על העולם, אבל במקביל עשויים לראות את המציאות כמאוד דיכוטומית. זו הזדמנות להציג בפניהם את המורכבות של משבר האקלים. לחקור את הנושא לעומק, יחד איתם. לשאול שאלות ביקורתיות. לפתוח בפרויקט או ביוזמה אשר יוכלו לקדם את המודעות או לייצר שינוי ממשי. בני נוער ברחבי העולם מובילים את המחאה האקלימית. בישראל קיימת תנועת "נוער למען האקלים" וקבוצות סביבתיות נוספות. ניתן להצטרף אליהן או להתייעץ איתן לפני פעולות שכדאי לקדם.

המלצה בלבד מאת הילה נקש, רכזת ארצית לחינוך סביבתי בחברה להגנת הטבע