ישראל מתייקרת: צונאמי של עליות מחירים

מחיר הדלק שיזנק הלילה לשיא של שנים הוא רק הספתח לגל התייקרויות צפוי: מרכבים וחלקי חילוף, דרך מוצרי חשמל ונדל"ן, ועד תחבורה ציבורית ותרופות • מה יהיו הצעדים הבאים של הממשלה על רקע האינפלציה הגואה והתחזקות השקל לעומת צניחת הדולר?

מאת גד ליאורעדכון אחרון: 31.10.21 , 00:15

הרגיעה היחסית במשק צפויה להסתיים ממש על סף אישור תקציב המדינה. השקל התחזק בשיעור ניכר נוסף, הלילה תהיה עלייה משמעותית מאוד במחירי הדלק, והתייקרויות נוספות צפויות כבר בשבועות הקרובים. זאת לצד המשך הזינוק במחירי הנדל"ן ולמשבר התובלה בעולם.

לאור העלייה העצומה במחירי הדירות (9.2% מתחילת השנה) ובאינפלציה (2.5%), לצד התחזקותו המשמעותית של השקל (כמעט ב־3% בימים האחרונים) הפוגעת ביצוא הישראלי ומעודדת יבוא, יצטרכו לשקול בממשלה ובבנק ישראל כיצד להגיב.

מחיר ליטר אוקטן 95 יעלה בכ־20 אגורות לכ־6.60 שקל, ובשירות מלא ליותר מ־6.80 שקל – מחיר שמתקרב לרף שבעת השקלים שלא נחצה שנים רבות. במשרד האנרגיה הסבירו כי המחיר ייקבע ויפורסם סופית הבוקר על פי הנוסה הבאה: "שקלול ממוצע מחירי הבנזין באירופה בחמשת ימי המסחר שקדמו לשני ימי העבודה האחרונים בכל חודש, כאשר התוצאה מוכפלת בשער הדולר ביום המסחר החמישי (יום חמישי האחרון), בתוספת עלויות מקומיות – מרווח שיווק ומסים".

מחיר הדלק זינק בשנה האחרונה בשיעורים שזכורים רק מראשית העשור הקודם. ערב משבר הקורונה, במארס 2020, הוא עמד על 5.92 שקלים, ובאפריל צנח ל־4.89 שקלים. המחיר הנמוך ביותר נרשם במאי 2020, בשל הקיטון העצום בביקושים, עם ההאטה בתנועת כלי הרכב בעת תחילת משבר הקורונה – 4.79 שקל לליטר בשירות עצמי. מאז זינק המחיר כמעט מדי חודש.

עלייה כה משמעותית משפיעה כמעט על כל המחירים במשק. מחיר האנרגיה במפעלים יעלה, מחיר השימוש בחשמל בבתי העסק יזנק ומחירי התובלה יתייקרו אף הם. אין להוציא מכלל אפשרות שגם מחירי התחבורה הציבורית יעלו בקרוב, מה שייקר מאוד את ההוצאות של משפחות מרובות ילדים ושל מאות אלפי המשפחות המשתייכות בעיקר לעשירונים התחתונים. גם מחירי חומרי הגלם יתייקרו ואיך לא – הדירות.

גם השתייה הממותקת תיכנס לקטגוריה, כאשר על משקה עם סוכר יוטל מס של שקל לליטר, ועל משקה דיאט 70 אגורות לליטר. התייקרות תהיה גם בשל הרחבת חוק הפיקדון. מחירי הכלים החד־פעמיים יתייקרו ולמעשה כמעט יוכפלו (חבילה שעלתה 20 שקל תעלה 37 שקל) במסגרת המסים החדשים.

סוגרים את הברז

חברת מי עדן כבר הודיעה בימים האחרונים על ייקור מרבית מוצריה ב־5%. מנכ"לי רשתות שיווק הזהירו בימים האחרונים כי מוצרי מזון שונים צפויים להתייקר. בשל מחסור בעולם, צפויות בקרוב עליות מחירים גם בשוק המכוניות וחלקי החילוף. יבואני מכשירי חשמל הודיעו שצפויה התייקרות, בין השאר בשל העלייה במחירי השילוח. גם מחירי התרופות יעלו בשל שיבושים בשרשרת האספקה ועלייה במחירי חומרי הגלם וההובלה.

ביום שישי נמשכה הצניחה של שער הדולר מול השקל, שהגיעה בשיאה בסוף השבוע לירידה באחוז שלם ל־3.1580 שקל לדולר – 4.5 אגורות מהשפל שנרשם ב־13 בינואר, 3.1130 שקלים. השפל הזה הביא את הנגיד, פרופ' אמיר ירון, להודיע כי בנק ישראל ירכוש השנה לפחות 30 מיליארד דולר בשוק מטבע החוץ. ההכרזה גרמה תוך זמן קצר לזינוק בשער הדולר בסוף מארס עד ל־3.34 שקלים, אולם מאז שב וירד, למרות רכישות מאסיביות של מיליארדי דולרים.

בימים האחרונים נמנע בנק ישראל מלרכוש דולרים, ואיפשר לראשונה לשער הדולר היציג לרדת מהרף הנמוך של 3.20 שקלים, שעליו הגן שבועות ארוכים. אחת הסברות לכך היא תגובת בנק ישראל לביקורת הקשה שהטיח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדוח שפירסם לפני ימים אחדים, בדבר רכישות הדולרים הגדולות מהנדרש, כביכול.

ביום שישי ירד גם שער היורו לשפל חדש מזה 20 שנה – ושערו נקבע על 3.6858 שקלים. התחזקותו הרבה של השקל, שהוא לאחרונה אחד המטבעות החזקים בעולם, מקשה על היצואנים והתעשיינים, שכן את כל הוצאותיהם בארץ הם מבצעים בשקלים. במקום לקבל 340 שקל על כל 100 דולר כמו עד לפני שנה־שנתיים, או 400 שקל על 100 יורו, הם מקבלים כעת רק 315 שקל על 100 דולר ו־368 שקל על 100 יורו.

מעגל קסמים

בנק ישראל מצוי במעין מעגל קסמים: מחד ההתייקרויות והעלייה החדה ביותר באינפלציה זה עשור (2.5% תוך תשעה חודשים) מחייבות להעלות את הריבית כדי למתן את הצריכה. מנגד, אם הריבית על השקל תעלה – המטבע הישראלי ימשיך להתחזק מול הדולר והיורו, והפגיעה ביצואנים תחריף. לעומת זאת, עלייה בשיעור הריבית הבסיסית, העומדת על 0.1% בלבד לשנה ומשפיעה על ריבית הפריים ששיעורה הוא 1.6%, תגרום לעליית הריבית על המשכנתאות ולבלימה בביקושים ובמחירי הדירות.

מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות, יוסי פריימן: "אנחנו עדים לשפל של כל הזמנים בשער הנומינלי האפקטיבי של בנק ישראל, שמודד את סל מטבעות שותפות הסחר העיקריות של ישראל. אלה לא חדשות טובות ליצואנים הפועלים במרווחים קטנים. בין הסיבות לשפל אפשר למנות פעילות ערה מצד גופים מוסדיים, הפועלים לצמצום חשיפה מטבעית הגוררת עודפי היצע בשוק המט"ח. חברות ישראליות, אשר הנפיקו בשוקי חו"ל, לצד פעילות גופי השקעה זרים הפועלים בשוק האג"ח, יוצרים אף הם היצע מט"ח גדול".

הזרים נוהרים

כלכלנים מציינים כי לאלה ניתן להוסיף את ההשקעות הגדולות של זרים בישראל בחודשים האחרונים הממירים מיליארדי דולרים בשקלים לפעילותם בארץ, את עודפי הדולרים הזורמים למשק מיצוא הגז הטבעי ואת מיעוט הישראלים שרוכשים מט"ח עם תום עונת הנסיעות לחו"ל. נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, פנה בסוף השבוע לרה"מ, לשר האוצר ולנגיד, שיצטרכו להחליט באילו אמצעים לנקוט כדי למנוע זעזועים במשק.