מותו של השופט שדאג לחלשים

הוא נחשב לאחד מאבות המהפכה החוקתית והקפיד תמיד לשמור בפסיקותיו על זכויות החלשים. בסוף השבוע, בגיל 86, הלך לעולמו המשנה לנשיא בית המשפט העליון בדימוס אליהו מצא. היום יובא מצא ז"ל למנוחות בקיבוץ עינת.

מצא, יליד ישראל, כיהן כשופט במשך 35 שנה. ב־2005, בתום כהונתו בעליון שאופיינה בעמדות ליברליות, הוא פרש לגמלאות והמשיך להטביע את חותמו בהרצאות ובראיונות שבהם הביע את דאגתו להידרדרות שלטון החוק בישראל.

עמדותיו החדות והאמיצות ליוו אותו כל חייו. כאשר בית המשפט העליון קבע ברוב של 11 שופטים כי נתניהו רשאי להתמודד על ראשות הממשלה למרות כתב האישום נגדו, יצא מצא חזיתית נגד ההחלטה. מצא, מתלמידיו של נשיא העליון בדימוס אהרן ברק, אשר הרחיב את הפרשנות המשפטית מעבר לחוק היבש, אמר: "לבית המשפט יש הזדמנות אולי בלתי חוזרת לעת הזאת להניח איזושהי תשתית ערכית למוסדות השלטון במדינת ישראל".

כשנשאל האם השופטים הושפעו מהלחץ שהופעל עליהם השיב: "אני מקווה שלא, אם כי ההכרעה פה אחד מחשידה אותם קצת. קיוויתי שבתוך מקהלת החצוצרות של אומרי ההן יימצאו כמה חלילי פיקולו שיגידו, 'רגע, זה לא מתקבל על הדעת'".

לפני כשנתיים תקף את הממשלה ואת הכנסת על יחסם לבית המשפט, וסיפר כי קיימים עשרות מקרים של צווי בית משפט שהממשלה אינה מקיימת. "יש כאן זלזול גדול מאוד בנורמות חוקיות... אנו חיים בעידן שהכנסת היא בלתי ניתנת לצפייה. ההחלטות מתקבלות ממוטיבציות בלתי מובנות".

הוא תקף את חוק הלאום, המפלה מיעוטים: "חוק מביש שבא לעקר את היסוד הדמוקרטי, כנראה מתוך היערכות לאפשרות של סיפוח שטחים. אם יצורפו תושבי השטחים לישראל בלי זכויות נהפוך למדינת אפרטהייד ואם יקבלו זכויות נחדל להיות מדינה יהודית ויקיץ הקץ על חלומות הציונות".

בד בבד נאבק בגילויי גזענות והתבטא בנוגע לאירועים דרמטיים וטראומתיים כמו רצח רבין, טבח המתפללים המוסלמים על ידי ברוך גולדשטיין והאג'נדה של מייסד ומנהיג תנועת כך מאיר כהנא. "לדמוקרטיה הישראלית קמו אויבים מרים מבית. אסור שאותות מבשרי רעות מעין אלה ירפו את אמונתנו בחוסננו המוסרי כחברה חופשית", אמר.

מצא התבלט בדאגתו לחלשים – לאזרח הקטן, לנשים, לקהילת הלהט"ב, למיעוטים, לאסירים וגם לחשודים. כך למשל הורה לשב"ס לאפשר לאסיר לפרסם טור בעיתון. במקרה אחר העדיף את זכות הציבור לדעת על פני הגנה על שמו הטוב של איש ציבור, רם ככל שיהיה.

אחת מפסיקותיו המפורסמות הייתה בעתירה של אליס מילר שפתחה את הדלת לגיוס נשים לקורס טיס. השופט מצא לא קיבל את התנגדות הצבא שטען כי נשים לא יוכלו להחזיר בשעות טיסה את ההשקעה הגדולה בהן: "זכויות אדם עולות כסף, ועל המדינה מוטלת החובה לשאת בעלות זו כדי להבטיח הגשמתו של עקרון השוויון", נימק השופט.

נוסף לכך תמך מצא בעתירת שדולת הנשים על מינוי נשים כחברות בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות, וכמו כן ביקר את המשטרה על הקלות הבלתי נסבלת בשימוש באופציית המעצר.