אפקט הדומינו שמסכן את ביידן

השאלה המרכזית בפוליטיקה האמריקאית, מאז הבחירות בנובמבר שעבר, היא האם הטראמפיזם יכול להצליח בלי דונלד טראמפ. אם להסתמך על תוצאות הבחירות שלשום, התשובה היא "כן" קולני. בווירג'יניה הצליחו הרפובליקאים לזכות בבחירות למושל המדינה לראשונה מזה עשור, כשהם מייצרים נוסחה שיכולה לאפשר להם ללכת עם טראמפ ולהרגיש בלי.

איש העסקים, גלן יאנגקין, שניצח את המושל לשעבר, הדמוקרט טרי מק'אוליף, הצליח להלהיב את בסיס המצביעים הלבן באזורים מרוחקים - בעיקר הורים ששוכנעו כי בתי הספר הציבוריים גורמים לילדיהם להרגיש רע לגבי הגזענות באמריקה - תוך שהוא מקרין תדמית של אבא ממוצע ומנומס מהפרברים.

יאנגקין נמנע מלהופיע עם טראמפ, ובכל זאת הצליח לא להרגיז אותו כדי שזה לא יפגע בקמפיין שלו.

אם הבחירות בווירג'יניה היו צפויות להיות צמודות, מה שזיעזע את הדמוקרטים הוא המרוץ הצמוד מאוד למושל ניו־ג'רזי. המושל המכהן, פיל מרפי, שאמור היה לנצח בקלות את יריבו הרפובליקאי האלמוני ג'ק סיאטרלי, ניצח אותו רק על חודו של קול.

עבור הנשיא ג'ו ביידן ועבור המפלגה הדמוקרטית, מדובר במשבר קיומי. המשא ומתן המייגע על התוכנית הכלכלית הגדולה של ביידן הפך למלחמה פנימית במפלגה, וחוסר היכולת להעביר חוקי הצבעה דיכא באופן בולט את ההתלהבות של מצביעים דמוקרטים.

היו לדמוקרטים בשורות טובות בבחירות לראשי הערים ברחבי ארה"ב - בבוסטון נבחרה מישל וו לא רק לראש העיר הראשונה בהיסטוריה אלא גם לראש העיר הלא־לבן הראשון - אבל זו נחמה קטנה עבורם. הבחירות לקונגרס בשנה הבאה נראות עכשיו כמו ניצחון בטוח של הרפובליקאים, והשאלה היחידה היא ההפרש.