מביט אל המרומים 2004
מילים: ארלט ספדיה, לחן: רמי לב
"התגייסתי לחיל חימוש בנובמבר 2001. תמיד ידעתי לשיר, אבל לפני הצבא הופעתי רק בקריוקי, במסיבות פה ושם, ואפילו סימנו אותי בטבריה כזמר הבא, אבל לא רציתי ללכת לבחינות של להקה צבאית. שמעתי שיש קומבינות, לא רציתי להתאכזב ואמרתי שאלך בדרך שלי ואצליח בזכות עצמי. אחרי שנה בבסיס בירנית שרתי באחד הטקסים והבינו שם שאני זמר יותר טוב מחימושניק. סידרו לי בחינות ללהקה והתקבלתי. שירות של שנתיים בלהקת פיקוד צפון נתן לי את כל הכלים לצאת אחר כך ולהיות זמר. אתה לומד למשל איך זה להופיע גם מול קהל של חיילים שלא רוצים לשמוע אותך, אחרי שהם חוזרים גמורים. שרתי בכל הסגנונות, 'אלף שיר לצפון', שירי חגים, קלאסיקות, ובעקבות ההגעה שלי פתחנו צוות מזרחי, עם נגנים והכל. במקביל המשכתי לעבוד בתור ספר, הפרנסה שלי מגיל 16. הייתי מסיים הופעה, והולך לעבוד במספרה בטבריה. שמונה חודשים לפני השחרור הופענו בקריית־שמונה. הגיע בחור בשם אמנון זנדני, אז היה המתופף של אייל גולן. הוא אומר לי, 'בוא נעבוד ביחד, אני אנהל'. אני בן־אדם של אינטואיציה והתחברתי אליו. התחלנו לאסוף חומרים ויום אחד הגיע השיר 'מביט אל המרומים'".
אבל במגירה יש לך שירים שלך.
"הייתה אז נוסחה ללכת לאנשים שאחראים על הצלחות, כמו יוסי גיספן, לאסוף מהם שירים, כלומר לקנות תמורת כסף. אמרתי לעצמי, נכון שיש שירים שכתבתי, אבל מביאים אותי לכותבים כאלה גדולים, מה אני אתפרץ עם האמנות שלי? ב'מביט אל המרומים' היה משהו שמתחבר לסיפור שלי. החלטנו שזה יהיה סינגל הבכורה והוא הצליח, כיכב בערוץ 24, הגיע לרדיו".
אבק כוכבים של ממש.
"זה הספיק כדי שאלך ברחוב ובפעם הראשונה יבקשו ממני חתימה. אני זוכר את זה עד היום. הייתי בקלאב הוטל בטבריה עם חברים, ירדנו לבריכה, פתאום אני רואה שמתלחששים אנשים בצד, ניגשים אליי פתאום עם עט ודף ואומרים, 'משה פרץ, אתה יכול לחתום לי?' לא ידעתי בכלל מה לעשות, איך חותמים, אם צריך הקדשה. בהתחלה הייתי רק חותם את שמי, בהמשך כבר חתמתי 'באהבה'. הרגשתי אז בבריכה שהנה, זה מתחיל לקרות".
אש 2006
מילים ולחן: משה פרץ
"השיר הראשון שיצא בכתיבה שלי. הבנתי די מהר שהנוסחה המוכרת של ללכת לכותבים מוכרים לא תהפוך אותי למשהו ייחודי. השירים הזכירו אחד את השני, מספיק שאתה מסלסל ואומרים שזה דומה לאייל גולן או שלומי שבת. השקענו הרבה כסף באלבום הראשון וזה לא הניב פירות כמעט. אמרתי לאמנון, ההצלחה תבוא אם נעשה משהו אחר. אני צריך לכתוב לפחות חצי מהאלבום הבא. לא היו לי אז הרבה הופעות, הסתגרתי בבית לכתיבה והתחלתי לנגן, פסנתר, קצת גיטרה, תופים. 'אש' בא מהדיבור שלנו בחבר'ה, שהכל אש, הכל טוב, היינו משתמשים הרבה במילה. היה לי מקצב בלדי בראש, במקום דרבוקות הכנסתי תופים, הוספתי כלי נשיפה וגיטרות רוק, והלחנתי במלודיה לא מזרחית, פחות סלסולים. התקשרתי לאמנון ואמרתי לו, 'שים על רמקול, פיצחתי את זה, יש לנו להיט'. אני שר בטלפון ואמנון מהצד השני מתחיל לצעוק בבית 'יש־יש'. מהר מאוד התקשרתי לתמיר צור, שיעבד מוזיקלית. אמרתי לו, 'יש לי להיט, אני בא להקליט'. הוא כבר שמע הרבה כאלה שאמרו את אותו המשפט, ואני כולה ילד בן 23, אבל אמר לי לבוא. כששמע את השיר, כבר הסכים איתי. אנחנו מוציאים את השיר ואף אחד לא השמיע כי הייתי אנונימי. אבל ידעתי שזה עניין של זמן. אליקו זיהה ראשון ואחרי שבוע כבר היה טירוף סביב 'אש'. יומן מפוצץ, אנשים שמתקשרים להזמין עוד הופעות, והכל בזכות שיר אחד בלבד. הבנתי שעליתי על המסלול הנכון ויותר מזה, הבנתי שהכתיבה שלי היא זו שהביאה את השינוי. הרגשתי בשיא היצירתיות, שאני בסוג של זון, שאני יכול לכתוב שירים בעשר דקות. גם היום יש לי הארות כאלה לפעמים, אפילו בשלוש לפנות בוקר. אני מתעורר עם רעיון, כותב וחוזר לישון".
זה הזמן 2006
מילים: צ'ולי זכאי, לחן: שי ראובני
"הגעתי יום אחד לאולפן של שי, שיצר עם צ'ולי הרבה להיטים, למשל לקובי פרץ, ליאור נרקיס, גם לאייל גולן. הם השמיעו לי את השיר באולפן, אמרתי להם, טוב, נדבר בקרוב. אמרו לי, 'לא חביבי, תיכנס לשיר עכשיו'. לקח לי ארבע שעות להקליט, כי לא הצלחתי להביא את עצמי לשיר כמו שצריך. ביקשתי הפסקה, אמרתי לאמנון, אם זה מתעקש, כנראה שזה לא צריך להיות שלי. אמנון אמר, 'חבל מאוד, שיר טוב'. אכלנו, נרגענו קצת, נכנסתי שוב לאולפן והטייק הבא היה לגמרי זה. הבנתי שכשאני בא לשיר משהו שיצרו אחרים, אני חייב להיות קשוב לסיפור שלהם".
כמו השקט 2007
מילים ולחן: משה פרץ ודודו אהרון
"דודו ואני גרנו אחד ליד השני, בקריית עקרון, והיינו מופיעים באותם המקומות. לא הכרנו לפני ומי שחיבר בינינו היה יהודה סעדו, אז שכן של שנינו וגם הקלידן שלי בהופעות. הוא היה מתייעץ איתנו בזמן 'כוכב נולד', היינו מגיעים אליו הביתה, מיקרופון פתוח, פסנתר, ושרים. יום אחד דודו אומר לי, 'שמע פזמון'. ואני שואל אותו, 'זה שלי?' הוא ענה שכן, אבל שאין לו בתים. הוא בא למחרת שוב, המשכתי את הכתיבה והקלטנו את השיר. כמעט בכל פעם שדודו ואני נפגשנו מאז, כתבנו יחד שירים וחילקנו אותם לפי הצורך. פעם לי, פעם לו. כתבנו יחד כמעט 40 שירים, חלק לא יצאו, חלק יצאו גם לאחרים, 'מתוקה' של ליאור נרקיס נגיד. את הלהיטים שחשבנו שהם גדולים, השארנו לעצמנו. עד היום אנחנו חברים טובים מאוד ומשתפים אחד את השני בהרבה דברים".
יש רגעים 2007
מילים: צ'ולי זכאי, לחן: שי ראובני
"בשיר הזה קפצנו מדרגה אחת קדימה בעניין הסטיילינג. פעם הלוק שלי לא היה נראה מזהיר, נגיד את האמת. הייתי יכול לשים חולצות רשת שחורות, ג'ינס פדלפון. נורא. לו הייתי יכול לעשות משהו אחרת, הייתי משנה את הסטיילינג בשני האלבומים הראשונים. עם הזמן אתה מודע לעצמך ורואה איך אנשים מתלבשים, גם יותר מצלמים אותך ואתה רואה את עצמך מהצד, נהיה כאילו אנין טעם. חשבתי שאני צריך להתרכז רק במוזיקה ושהמומחים יעשו לי את הסטייל, לא אני. בוא, נו, על מי אני עובד. פשוט רציתי להיות יותר חתיך".
בחלומות שלי 2007
מילים ולחן: משה פרץ
"תמיד אהבתי זמרות גדולות כמו סלין דיון או מריה קארי, וזמרים כמו סטיבן טיילור או פיל קולינס. הכנסנו בשיר מודולציה וצעקות ממש כמו בשירים הגדולים. בדקתי את הסולמות הכי גבוהים שאני מגיע אליהם. אם מישהו רוצה לצחוק עליי, אז קבלו: זה היה שיר הנושא של סדרה סלולרית בשם 'פרץ של אהבה' אחרי שהציעו לי לעשות משהו על בחור שבא מטבריה לעיר הגדולה. שם רואים את כישורי המשחק הגרועים שלי בפעם הראשונה. לא היה לי מישהו שיכווין אותי, הרי אמנון המנהל שלי לא שחקן, וחשבתי שאני שחקן מעולה. כשראיתי את התוצאה, התפדחתי. היום אני מרגיש מוכן לשחק. במהלך הפסטיגלים למדתי, הופעתי בעונה האחרונה של אדיר מילר ויש היום הצעות מעניינות. בינתיים לא אמרתי כן, אבל זה יקרה. יש לי רעיון גם לתסריט שמתכתב עם החיים שלי ויש כבר מגעים להפוך את זה לסדרה".
אלייך 2008
מילים ולחן: משה פרץ
"חשבתי שצריך לאורך הדרך להביא דברים אחרים, אבל בו־זמנית לשמור על הסגנון שלי. האמנתי שנכון לתת עוד מהגוון של 'אש'. 'אלייך' היה באותו סגנון, עם מילה אחת שחוזרת וחופרת. תוך 20 דקות של כתיבה היה לי ביד שיר. לא הייתה מישהי ספציפית שכתבתי עליה אז. בתקופה הראשונה לא כתבתי על עצמי כמעט. הייתי ילד, הגשמתי חלום, הכל טוב והכל פאן. הכתיבה היותר אישית הגיעה מאוחר יותר. 'אלייך' שבר שיאים. בכל מקום שהייתי מופיע בו, הכל סולד־אאוט, במועדונים חיכו לפעמים 2,000 איש בחוץ. הייתי בא, שר רק משפט אחד והקהל שר את כל השאר. הרגשתי בעננים".
נשבע לך 2008
מילים ולחן: משה פרץ ודודו אהרון
"זה שיר שהיה אצלי כמעט חצי שנה כסקיצה. לא כל כך רציתי לשיר אותו עד שאמנון שמע ואמר לי, 'מה זה השיר הזה?' אמרתי לו, עזוב, סתם שיר. אמנון אמר לי, 'תעשה אותו בשבילי'. הלכנו ליעקב למאי, המעבד, וזה הפך ללהיט חתונות ענק ולאחד השירים שאני הכי אוהב".
באותה תקופה, של הצלחה מסחררת, ירדו על הטקסטים שלך ושל דודו אהרון. אמרו שזה ריקני, רדוד, מכנה משותף נמוך.
"אנשים נבהלו מההצלחה שלנו. אותם מבקרים היו רגילים לסוג מוזיקה ים־תיכונית אחרת ולא שמו לב שיש דור חדש, עם בשורה. שמע, לא נעים לשמוע כאלה דברים, אבל לא לקחתי ללב. כל מי שדיבר עלינו באותה תקופה, נדמה לי שעכשיו כבר די לא קיים. אני גם חושב שהיה קצת תסכול בביקורות עלינו, כי השירים הצליחו בדרך שלנו ולא בדרך שאנשים אחרים חשבו. אתה מרקיד אנשים, תהיה קליל. זה לא אומר שאני לא יכול לגרום לאנשים להתרגש בטקסטים מורכבים יותר".
שתיים בלילה 2009
מילים ולחן: משה פרץ
"שיר שכתבתי אחרי מערכת יחסים עם בת זוגי אז. היו פערים בינינו סביב מה אני רוצה בחיים ומה היא רוצה. לילה אחד, כשהגעתי אחרי הופעה בשתיים לפנות בוקר, התחלתי לכתוב את השיר כשאני מסתכל במראה על חצי פנים. כתבתי: 'שתיים בלילה, אני יושב לי וכותב שיר מתוך געגוע. אני יושב ומסתכל בי במראה שמשקרת מציאות'. ראיתי את חצי הפנים שלי וידעתי שאני משקר לעצמי. הטקסט מדבר על הפער בין כמה שאני אוהב לבין מה שאני מסוגל להקריב בשביל הזוגיות הזאת. אותה בחורה ידעה שהשיר עליה. בסופו של דבר נפרדנו אבל נשאר זיכרון טוב ושיר שהקהל אוהב".
מהשמיים, אמא 2009
מילים ולחן: משה פרץ
"בנובמבר של אותה שנה הגעתי לראשונה להיכל התרבות בת"א. זו הייתה בעצם ההופעה הראשונה שפתחתי אליה קופה, מבחן ראשון למדוד את הכוח שלי בקהל. הייתי מוכן, חרשתי במות, הייתי הרבה יותר בטוח באפשרות שאני אשיר שעתיים על כזו במה מחייבת. בנינו מופע שלם, הבאתי את העבריים מדימונה, היו כמעט עשר הופעות קדימה. איך שפירסמנו שיש עוד מופע, הכל נמכר. זו הייתה ההוכחה עבורי שאנשים רוצים לשמוע אותי".
נכתב אז שהקהל של המוזיקה הים־תיכונית עושה בלגן בהיכל התרבות.
"קיבלו אותי בהיכל בחום ובחיבוק. מה זה עושה בלגן? אנחנו לא חלק מהתרבות הישראלית? אני לא יודע מאיזה מקום כתבו את זה, אבל נדמה לי שאצלי זה לא היה. להופעות שלי הגיע קהל מגוון, הכל מהכל, ולא ראיתי צורך להתנצל בפני אף אחד. שם שרתי לראשונה את 'אמא'. חשבתי שנכון לכתוב שיר עליה אחרי שאביה נפטר ואח שלה נהרג בתאונת עבודה ארבעה חודשים אחריו. בגלל שנתיים וחצי של אבל, אמא לא ראתה איך כל הדבר הזה שלי קורה. היא הגיעה להיכל, ירדתי מהבמה לידה כדי לשיר לה. זה היה רגע חזק מאוד".
אשמור עלייך 2009
מילים ולחן: משה פרץ
"מה שמייחד את השיר הוא עיבוד מוזיקלי אירי. לקחתי את הרעיון מלהקה אירית בשם דה קורס ואימצתי אותו לתוך קצב מזרחי. האלבום 'מהשמיים' יצא ב־2010 וזו גם הייתה השנה שבה הופעתי לראשונה בקיסריה. הפעם הראשונה הייתה מרגשת בטירוף. התכוננו מאוד לרגע, השקענו הרבה בקריאייטיב, אפילו ישנו בקיסריה יום לפני. היום אני יודע שיותר חשוב שמכירים את השירים שלך ושהכתיבה נוגעת באנשים. מצד שני, בתור זמר אתה לא יכול להצליח אם אתה לא תחרותי ובמות כמו קיסריה הן הוכחה שאתה בעניינים - אז ההתלהבות הייתה ברורה. באותה שנה הגיע גם פרס אקום וזה בשבילי כבר היה הגשמת חלום".
ניצחון על המבקרים שחשבו שהטקסטים פחות טובים?
"קיבלתי בבית חינוך להתנהג בצורה מנומסת גם כשהנקמה מתוקה".
כיכבת באותה שנה גם 'ברוקדים עם כוכבים'.
"גם על זה אמרו: מה? זמר מזרחי הולך לרקוד ב'רוקדים עם כוכבים'? כולם פתחו עליי עיניים. מה שאנשים לא ידעו זה שבאתי מריקוד סלוני, ושרקדתי סלסה עם חברים, אז היה לי בסיס. שנה אחר כך גם קובי פרץ הלך לרקוד. נדמה לי שההשתתפות שלי פתחה את המודעות שאפשר לעשות עוד דברים בתעשיית התרבות, גם אם הגעת עם טייטל של 'זמר מזרחי'".
את הטמון בי לא תוכלי לדעת 2010
מילים: רב"ט אלון שורק ז"ל, לחן: משה פרץ (פרויקט 'יום אחד נהפוך לשיר')
"קיבלתי כמה טקסטים של חיילים שנהרגו - ובחרתי בזה. נדמה לי שאלון, שנהרג ב־2006, כתב את השיר לחברה שלו, כנראה על זה שהוא תיכנן למעשה דברים אחרים. התרגשתי מהמילים בשנייה שקראתי. נפגשתי עם בני המשפחה אחרי שהלחנתי, והם מאוד אהבו את זה. אלון כותב שם: 'וגם אם נהיה לנצח ביחד, לא תוכלי להדביק את הפאזל'. כאילו טקסט בדיעבד. מצמרר".
זיקוקים 2010
מילים: טל רביב. לחן: שמוליק נויפלד
"הגעתי יום אחד לאולפן של שמוליק נויפלד, שביקש שאשמע שירים שלו. עולים הצלילים של 'זיקוקים' ואני אומר לו, 'את זה אני רוצה'. הוא שואל, 'באמת? אתה בטוח?' אמרתי שכן, ובאותה נשימה אמרתי שככה גם יקראו לאלבום הקרוב. חשבתי מיד שזה להיט היסטרי. אמנון אומר לי, 'אולי נוריד את המילה זיקוקים, נחליף אותה באחרת?' אמרתי שזה שיר מושלם, מרגש, ההפך ממה שחושבים שהוא, שיר עצוב.
"ואז שמוליק אומר לי שהשיר היה אצל עברי לידר שעשה אלבום לריטה, והם לא רצו. אחר כך עבר למירי מסיקה, שגם לא רצתה. אמרתי לו, 'זה אמור להיות שלי'. הקלטנו את השיר, הוא לא יצא אפילו כסינגל אלא עם האלבום, והיה שיר אחרון שם בסדר הרצועות, אבל שיר הנושא כמו שהבטחתי לנויפלד. 'זיקוקים' שרף את הרדיו. זה היה 'שיר השנה' הראשון שלי".
אולי הלילה 2012
מילים ולחן: משה פרץ
"זה בכלל שיר רוק. אני זוכר שאבי סינגולדה היה אצלי והשמעתי לו גם את 'אולי הלילה'. הוא התחרע עם הגיטרה שלו ופתאום הרגשנו שהשיר מקבל כוח. סינגולדה נשאר להקליט עוד שעתיים וזה היה השיר הכי מושמע ברדיו באותה שנה".
היא רק רוצה לרקוד, עם עומר אדם 2015
מילים ולחן: דורון מדלי
"דורון שלח אליי את השיר לקראת הטור עם עומר אדם, 'מהפכה'. אמנון שמע, אמר, 'זו יציאה של החיים'. אני לא הבנתי את הדבר הזה, הסגנון לא דיבר אליי כל כך ולא הייתי רגיל לשיר בקצב הזה. אמרתי עזבו הפעם. אבל לא עזבו אותי. אמרתי, 'אוקיי, בואו ננסה. אני אשיר, עומר ישיר, נראה אם עושים את זה'. בפעם הראשונה ששמעתי את השיר המלא באוטו, כבר אמרתי למדלי, 'תקשיב טוב, צדקת, זה להיט מטורף וגם מתאים למהפכה שאנחנו רוצים לעשות'. השיר הזה לימד אותי שהנה, אני יכול לטעות בתחושה ראשונית".
כוס של יין 2016
מילים ולחן: משה פרץ
"זה התחיל מפזמון שהלחנתי, תוך כדי שאני נזכר בירדן, אשתי. חשבתי לעצמי, עכשיו הגיע הזמן שתכתוב על הזוגיות שלך. אמרתי לעצמי שכל פעם שאני מתווכח איתה, ראוי שאעצור רגע להיזכר איך זה היה בהתחלה. כתבתי, 'יכול להיות שקשה, לא תמיד הכל דבש. אל תשכחי שפעם אהבנו ממש'. והתכוונתי, אם אתה יוצא מהרגע ונזכר איך טוב לכם, אתה יכול להרים איתה כוס של יין שוב. הייתה לי גם שריטה אז לגבי צילום, קניתי מצלמה של וידיאו וסטילס, התעמקתי באיזו תוכנה מתקדמת של עריכה והחלטתי שלשיר הזה אני מצלם קליפ. התחלתי לצלם את עצמי שר באולפן בבית, ביקשתי מירדן לשים שמלה שחורה, עשיתי לה פן – זוכר? הייתי ספר פעם – והתחלתי לביים את הקליפ, כך שבסוף ראו אותנו ואת הסיפור שלנו. היה בזה משהו מאוד תמים, ואנשים אהבו".
טיסה 5325 2016
מילים ולחן: אבי אוחיון
"עשינו ערב סליחות אצל עומר אדם לפני יום הכיפורים ושם הכירו לי את אבי. שבוע אחרי אני מקבל ממנו מייל עם השיר 'טיסה 5325'. אני שומע אותו בדרך לאימון ואומר לעצמי, מה הוא רוצה ממני? זה נשמע משונה מוזיקלית, שיר קאנטרי. אבל תוך כדי בכל זאת הרגשתי שיש בזה משהו אחר, ושזה יהיה להיט, אבל לא ידעתי איך לגשת לדבר הזה. נפגשנו לסשן, עליתי לשיר, ופתאום בבת אחת הבנתי הכל. הוצאנו, עבר פלייליסט גלגלצ מכה ראשונה ובבת אחת זה נהיה השיר הכי חזק בהופעות שלי".
לימים, 'ארץ נהדרת' השתמשה גם במוטיבים מהשיר הזה, בדמות של דדי דדון.
"זה היה גאוני. 'מתוקה מהחיים' היה להיט ונדמה לי שהם התכתבו באמת עם הקליפ שלנו ל'טיסה 5325'. מאוד אהבתי את הדמות".
על משכבי, עם חנן בן ארי 2016
מילים: משה פרץ ואבי אוחיון
"אחרי שסיימנו את הכתיבה, אמרתי לאבי אוחיון: 'אני שומע את חנן בן ארי בשיר הזה'. היו לו אז שניים־שלושה סינגלים בחוץ ומאוד אהבתי את הקול שלו, היה בו משהו פיוטי. התקשרתי לחנן, שיחת היכרות, והוא הגיע לאבי אוחיון בסביבות 11 בלילה, שמע את השיר ואמר וואו, עלה לעשות שירה. התאהבנו בביצוע שלו. באותה תקופה היה לי סיבוב הופעות בהיכל התרבות ת"א, אירחתי את חנן, הוא בא לבאלאנס, מסתכל על הבמה ואומר לי: 'איזה גודל, איך אתה לא מפחד לעשות את הדבר הזה?' אמרתי לו, לא צריך לפחד, גם אתה תעשה".
קרמלה 2017.
מילים ולחן: פרץ, מדלי, אוחיון
"דורון ישב על הפסנתר, ניגן את השיר כבלדה רומנטית. התלהבנו, אבל חשבתי שצריך משהו שמח. דורון אמר שנתחיל מבלדה ונשבור לשמחה. מפה לשם, באולפן היו פתאום שלושה אנשים שרוקדים יחד בשיגעון. ואז הגיע הקטע של הקליפ. בוויז'ן שלי ראיתי מישהי שעוברת ברחוב וכשהיא חולפת האנשים נדבקים בקצב שלה ורוצים להיות חלק מהשמחה שלה. לקחנו לצילומים את עדן פינס, שהייתה אנונימית, חשבנו שנכון שהיא תהיה הקרמלה שלנו. די צדקנו. כל מי שנגע בשיר, הרוויח. 'קרמלה' הגיע גם ליוון, לאלני פוריירה, שאחר כך התארחה אצלי פה. הוא עומד היום על יותר מ־38 מיליון צפיות, השיר הכי נצפה שלי".
משה פרץ הוציא באחרונה את הסינגל 'בא לי להיות', סינגל שלישי מהאלבום שבדרך. ב־9 בנובמבר יופיע בזאפה חיפה, ב־16 בחודש בזאפה תל־אביב וב־6 בדצמבר בזאפה הרצליה.
