יו כל כך הרבה חדשות רעות או עגמומיות בשנתיים האחרונות, אז נתחיל ישר עם הטובות: אם התרופות של מֶרק ופייזר, ובפרט פייזר, יגשימו את מה שהן מבטיחות – משבר הקורונה יתחיל להגיע לידי סיום. התרופות האלה לא יעלימו את המחלה; היא תישאר איתנו, ותמשיך כנראה להיות גורם מוות מרכזי. אך הן יכולות לחסל את המשבר שבגללו חיינו שובשו: האפשרות הריאלית שהדבקה המונית תוביל לקריסת מערכי האשפוז שלנו, ומכאן הצורך בצעדים חריפים ביותר לבלום את המגפה.

שתי התרופות נלקחות באמצעות גלולות פשוטות, רצוי עם הופעת סימפטומים. שתיהן מנסות לשבש את דרך השכפול של הווירוס, באסטרטגיות שונות בתכלית. שתיהן מראות נתונים טובים, אם כי הנתונים של מרק טובים ואילו של פייזר – פנטסטיים. בשני המקרים, אנשים שחלו בקורונה עם מצב רפואי קודם כגון מחלת לב, עודף משקל או סוכרת יתבקשו לקחת בין 30־40 כדורים על פני כשבוע.

התרופה של מרק יצאה לשוק ראשונה, כבר אושרה בידי הרגולטור הבריטי הנואש – יש שם עלייה מטרידה במקרים, אשפוזים ותמותה. שיעור היעילות שלה במניעת אשפוז ומוות עומד על 50 אחוז – ביחס לקבוצה שלא קיבלה את התרופה, אלא כדורי־דמה, פלסבו. הניסוי הקליני בדק את המצב רק על אנשים שלא חוסנו. התרופה של מרק יועדה במקור לשפעת, והיא משבשת את התרבות הווירוס דרך החדרת שגיאות גנטיות בשכפול שלו. אחת השאלות המיידיות שעלו בהקשר זה היא האם אין בכך אפשרות ליצירה של מוטציות בווירוס שלא רק יפעלו נגדו – אלא גם נגד מערכת החיסון. עוד חשש הוא למוטציות בתאים רגילים אחרים.

התרופה של פייזר מספקת לפי הניסוי שיעורי יעילות טובים בהרבה (89%) ובניגוד לקודמת, היא מיועדת מלכתחילה נגד קורונה. אלה תוצאות כה טובות שהניסוי הופסק אחרי תוצאות הביניים מסיבות של אתיקה רפואית: אי־אפשר היה לתת לאלה שקיבלו את גלולות הדמה להמשיך להתאשפז ולמות לצורכי השוואה כאשר יש תרופה זמינה מיידית. החברה פונה למינהל התרופות האמריקאי בימים אלה לאישור חירום.

ההיסטוריה של תרופת פייזר מתחילה למעשה עוד במגפת הסארס, ופייזר ביצעה בה התאמות עם פרוץ הקוביד. צריך לקחת אותה עם עוד תרופה אנטי־ויראלית מוכרת, שמשמשת בקוקטייל התרופות נגד איידס; התרופה השנייה נלקחת כדי להאט את קצב חילוף החומרים ולאפשר פעולה אפקטיבית יותר של החומר. במקרה של פייזר, התרופה לא מעוררת מוטציות בתהליכי שכפול הווירוס, אלא בולמת את הפעילות של אנזים מהותי שמאפשר לווירוס לשכפל עצמו בתוך תאי הגוף. לכאורה, יש פה עדיפות מובהקת לתרופה של פייזר; לכן ביום שישי המניה שלה קפצה, בעוד המניה של מרק צנחה משמעותית. בשני המקרים לא היו מקרי מוות כלל בקרב מקבלי התרופות, אל מול 15 מתים מקורונה בקבוצות שקיבלו פלסבו. התרופות לטענת החברות יעילות נגד כל סוגי הזנים הקיימים.

חשוב להדגיש כי מדובר בשתי חברות נסחרות בבורסה. לשקר בהודעות על ניסויים כאלה זה דבר מסוכן ביותר עבורן. העלויות של שתי התרופות צפויות להיות גבוהות מאוד – מאות דולרים לטיפול. זה מאכזב מאוד, ועם משמעויות טובות למאזנים שלהן, ורעות לבריאות הציבור בעולם – וגם לסיכוי של זן חדש. ככל שהמחלה מטופלת מוקדם יותר, בין אם בתגובה חיסונית כתוצאה מחיסון או אחת מהתרופות האלה, הסיכוי להיווצרות זן חדש קטן.

הנה התמונה הגדולה: יש לנו מגוון חיסונים והם עובדים – וניתן לחסן ילדים. יש לנו פרוטוקול תרופתי שמוריד משמעותית תמותה בטיפול שמרני יחסית (סטרואידים). יש תרופות של נוגדנים חד־שבטיים, התרופה שקיבל נניח דונלד טראמפ, וזמינה כעת גם בישראל. קיימת נגישות מצוינת לבדיקות פי־סי־אר ובדיקות מהירות, וגם מסכות N95 שמסוגלות במידה רבה לבלום הדבקה. בעוד כמה חודשים יוצעו תרופות שמורידות אשפוז ומוות למי שכבר נדבק.

השילוב של כל אלה אמור ליצור מציאות חדשה, אבל עם כמה סייגים חשובים. הראשון שבהם הוא שהדבקה המונית הייתה ונותרה רעיון רע מאוד. היא רעיון רע כי היא תוביל בהסתברות גבוהה יותר לזנים עמידים – לחיסון או לתרופות. כי אנחנו לא יודעים מה המשמעויות ארוכות הטווח של קוביד למי שהבריאו, וכי אין יעילות של 100 אחוז לאף אחד מהכלים הללו, וככל שיידבקו יותר – ייפלו יותר אנשים באחוזים הבודדים, הטרגיים, ששום דבר לא עבד אצלם. מי שהתחסן בחיסון שני וקיבל לאחר מכן בוסטר נהנה כיום משיעור יעילות והגנה גבוה יותר מכל אחת מהתרופות הללו. לא כדאי לחכות או להסתמך על אמצעי אחד בלבד.