ביום רביעי הקרוב זה צפוי לקרות: הדיון המכריע של הצוות לטיפול במגפות (צט"מ) של משרד הבריאות בשאלת חיסוני הילדים בגילים 11-5. אחד הקולות הבולטים במערכת הבריאות כיום שתומכים במהלך הוא פרופ' צחי גרוסמן, יו"ר איגוד רופאי הילדים. בשיחה מיוחדת עם "ידיעות אחרונות" הוא מעריך כי תוך שבועיים כבר יחל מבצע החיסונים לילדים, מאמין כי בעתיד החיסון נגד נגיף הקורונה יהיה חלק משגרת החיסונים של כל תלמידי ישראל, ומסביר מדוע ילדים מקבוצות מסוימות באוכלוסייה כנראה לא ימהרו לפקוד את מוקדי החיסונים — ומה צריך לעשות על מנת לעודד אותם לעשות זאת.

מהו לוח הזמנים הצפוי עד למתן חיסון הילדים?

"ביום רביעי יתקיים דיון הצט"מ, ולאחר מכן, במידה שיומלץ על חיסון הילדים, ההמלצה תועבר למנכ"ל משרד הבריאות פרופ' נחמן אש. לאחר מכן, על פי מלאי החיסונים בישראל, נוכל להתחיל לחסן, וזאת לאחר שייסגר הליך החיסון מול קופות החולים ובתי הספר. אני מעריך שבעוד כשבועיים נתחיל לחסן את הילדים בישראל".

יש סיכוי להפתעה בדיון ביום רביעי, או שחיסוני הילדים הם כבר בגדר עובדה מוגמרת?

"קשה לי לדעת ואני לא רוצה להמר על שום דבר. החברים ראו את המצגות שהוצגו בדיון ביום חמישי האחרון, ונראה מה יהיה בדיון ברביעי הקרוב. אנחנו כאיגוד המלצנו על החיסון, אבל אני לא יכול להגיד שאני יודע מה תהיינה התוצאות בסיום הדיון".

שאלת השקיפות של דיוני הצט"מ עלתה לאחרונה שוב ושוב. האם לדעתך הדיון צריך להיות משודר בחי?

"באופן אישי טענתי לאורך כל הדרך שהכל צריך להיות פתוח. השקיפות היא קריטית מבחינת הציבור ובמיוחד בכל הנוגע לחיסוני הילדים. טענתי לאורך כל הדרך שהדיון צריך להיות פתוח כולל ההצבעה, גם אם זה יחייב אותנו לשיח מעט שונה מהשיח הרגיל, שהוא יותר ספונטני. יש עמדות שאולי הן לא העמדות המקובלות, ואולי אנשים לא ירצו להשמיע אותן באופן פתוח, למרות שבפרוטוקול שמתפרסם כתוב בדיוק מי אמר מה. יש אנשים שחוששים להביע עמדה שהיא פחות מקובלת. בנוסף, הספונטניות הישראלית שלנו היא יותר חברית ואם הדיון יהיה פתוח אולי הוא ייאלץ להיות יותר רשמי, וזה יחייב שינוי בתרבות השיח. ישנו גם החשש ממתנגדי החיסונים שעלולים להתלהם נגד כל תומכי החיסונים, אך אין הבדל בין תומכי החיסון שיתלהמו עליהם מיידית או לאחר ארבעה ימים כשהפרוטוקול יהיה זמין לכולם. בעיניי מה שמרתיע זה כנראה הצורך להיות יותר מעונב, פחות ישראלי ויותר 'FDA סטייל', אבל זה מחיר מסוים שאנחנו צריכים לשלם כדי להציג את הכל פתוח. הציבור אומר את דברו, והוא רוצה לראות את הדברים שקופים".

המציאות טפחה על פנינו

מדוע כדאי לחסן את הילדים כעת, כשהתחלואה נמוכה?

"האיגוד הישראלי לרפואת ילדים פירסם את עמדתו בעניין, שרצוי לחסן את הילדים כעת ולא לחכות, כפי שטוענים רבים, לתחלואה שהיא גבוהה יותר. אנחנו חוששים שאם תגיע תחלואה גבוהה אנחנו נהיה במצב שאיחרנו את הרכבת, והיינו כבר במקום הזה כשהמלצנו בחודש מאי בתחילת הדרך רק לאשר את החיסון ולא להמליץ עליו. לאחר מכן המציאות טפחה על פנינו. אם אנחנו חושבים שצריכים לחסן, אז זה אומר שצריך לחסן עכשיו.

"בדומה לחיסוני השגרה שלנו, אנחנו נותנים אותם ברגע של שגרה ואנחנו לא שואלים את עצמנו בכל נקודת זמן האם המחלה בשיאה או לא. אם היינו שואלים, למשל, האם יש צורך לחסן נגד חצבת אז התשובה היא שאין חצבת בישראל, אך כל עוד המחלה קיימת ולא הוכחדה מעל פני כדור הארץ צריך להגן על האוכלוסייה מפניה, וזה לא משנה נקודות התחלואה. אותו דבר גם לגבי הקורונה: צריך להיכנס ל'סטייט אוף מיינד' שהחיסון נגד הקורונה חיוני, וברגע שזה כך אז צריך לחסן, כי זו הדרך היחידה להשיג הגנה מתמשכת. יש גם את עניין ההפרעה למערכת החינוך. אנחנו רוצים שהילדים יגיעו מדי בוקר לבתי הספר ולא להיכנס ולצאת מבידודים כל הזמן. החיסון יכול להשיג את כל הדברים החשובים הללו".

מצד שני, הילדים הישראלים בגילים הללו יהיו רק השניים בעולם לקבל את החיסון, אחרי ארה"ב.

"נכון, ואני מניח שקנדה תבוא בעקבותינו ולמדינות אירופה ייקח קצת יותר זמן. חוץ מזה, היינו הראשונים לקבל את הבוסטר ולא קרה שום דבר. אין עניין של מי מקדים את מי, ויש גם שיקול דעת. לא הקדמנו את ה־FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקאי) כי רצינו לבחון את הדברים וגם לשדר שאנחנו בוחנים כל דבר בשבע עיניים. וגם אחרי שה־CDC (המרכז האמריקאי למניעת מחלות ובקרתן) אישר את חיסון הילדים לא רצנו לחסן כאן. זה לא מטריד אותי משום שאנחנו מצוידים בכל החומר המדעי הקיים באשר למצב בישראל ולאופי הגלי של המחלה הזו, ואנחנו רוצים להגן על הילדים ולעשות זאת בצורה הכי חזקה שאפשר, וההגנה היא באמצעות החיסון. האם אנחנו ראשונים, שניים, או מספר 20 זה פחות משמעותי".

דילמת התו ירוק לילדים

יכול להיות שגם הפעם, בדומה לחיסוני בני הנוער, נראה רק אישור של החיסון ולא המלצה לחסן?

"אני לא יודע מה יעלה להצבעה, אבל לדעתי כשבוחנים את אישור החיסון בלבד רואים שזו המלצה שהיא די ריקה מתוכן כי זה משדר לציבור חוסר ביטחון בבטיחות של החיסון. בחודש מאי, כאשר חיכינו עד להמלצה הגורפת לחסן את בני הנוער, ראינו שהרופאים לא ידעו מה הם אמורים לשדר להורים, כי היעדר המלצה משדר ספק, וברגע שמשדרים לציבור ולרופאים ספק — לא נגיע למקום שאנחנו חושבים שצריך להגיע אליו, כלומר לחסן את כולם".

אתגר ההסברה הפעם יהיה הכי קשה ומורכב מכל אלו שהיו בפעם הקודמת. איך מתגברים?

"אנחנו סומכים מאוד על רופאי הילדים בשטח. רפואת ילדים זו שמורת טבע במובן הזה שהורים מתייעצים עם רופא הילדים. זה נכון שיש גוגל, אינטרנט ורשתות חברתיות, אבל עדיין במקצוע שלנו, בגידול ילדים בריאים, רופא הילדים הוא סוכן המידע החשוב ביותר שקיים וזה הוכח במחקרים. לכן אני משוכנע שלמרות שיקראו הכל באינטרנט, ההורים יבואו לשאול את רופא הילדים כי הם מאמינים בו. במידה שההמלצה תתקבל, נפתח במסע ההסברה גם בקרב הרופאים כדי להעביר את הביטחון שלנו בחיסון הזה, כדי שישדרו אותו ביטחון להורים. עם זאת, אני מעריך שיהיו אמצעי הסברה ישירים להורים".

אתה חושב שגם הפעם נראה ילדים ממעמד סוציו־אקונומי גבוה יותר מגיעים במספרים גדולים יותר למתחמי החיסונים?

"ראינו את זה גם בקרב המתבגרים. יש קופות שיכולות להגיע למבוטחים שלהן יותר ובמגזרים אחרים פחות משתכנעים, כמו בחברה הערבית והחרדית, וייתכן ששם המשימה תהיה יותר קשה. בחברות הללו נצטרך לעבוד עם רופאים ומובילי דעת קהל ייעודיים להם, וזו עבודה. ההערכה היא שבין 50 ל־60 אחוז יתחסנו בגל הראשון של ההתחסנות. כשבוחנים את השיח היום מתרשמים שמידת הספקנות מאוד משמעותית, כי בתקופת טרום־ההתחסנות דווקא הקולות השליליים תופסים את קדמת הבמה, אבל זה לא נכון: יש הרבה הורים שממתינים לחיסון. כשליש יחסנו, ועוד שליש שממתינים לראות מה קורה לשליש הראשון. אני מניח שבסוף נגיע לשני שלישים מחוסנים".

מה עמדתך לגבי הטלת סנקציות על ילדים שלא יתחסנו?

"אני חושב שאנחנו לא שם. כל הנושא של תו ירוק אצל ילדים צריך להיבחן אחרי שההמלצה תהיה לחסן, אז תגיע השעה לדון בכל הנושאים האלה. לא צריך לדון בכך עכשיו משום שזה מסיט את תשומת הלב ממה שחשוב — הניסיון שלנו להגן על הילדים".

מה מוטל על המאזניים

ועדיין הסיכוי של ילד להגיע לאשפוז בעקבות קורונה שואף לאפס.

"אני מודע למספרים ולסטטיסטיקה, אבל אני גם מודע לכך שאף הורה לא רוצה שהילד יהיה בצד הלא נכון של הסטטיסטיקה. את ההורים לא מעניינת הסטטיסטיקה. עבורם, אם הם יכולים להגן על הילד שלהם באמצעות חיסון - הם יעשו זאת. זה מה שכל הורה נורמלי היה רוצה. אם מדברים למשל על 'לונג קוביד' (ההשלכות ארוכות הטווח על חולי הקורונה), כשבוחנים את המחקרים מגיעים למסקנה שגם אם השכיחות היא קטנה הרי שמדובר על הרבה מאוד ילדים. רוב המאומתים הם ילדים, ואנחנו מדברים על עשרות אלפי ילדים שנדבקו, ולכן גם אחוז אחד או שניים זה משמעותי מאוד".

הורים רבים פונים אליך בשבועות האחרונים בעניין החיסון. מה מטריד אותם במיוחד?

"משפחות שבאות אליי הן כאלו שרוצות להתחסן. מה שמטריד את ההורים במיוחד הוא בטיחות החיסון. שואלים אותי על דלקת שריר הלב (מיוקרדיטיס) - כל המספרים על הסיכון של דלקת שריר הלב למול הסיכון של הקורונה עצמה מראים שהסיכון של דלקת שריר הלב נמוך יותר, כך שעל המאזניים אנחנו בעד להתחסן.

"בנוסף, אני נשאל גם על נושא הדימומים והשיבושים במחזור בקרב נערות. לגבי ההיבט היותר משמעותי של פריון ותקינות של המערכת ההורמונלית של בנות אנחנו לא חושבים שיש בעיה, לאור המחקרים שנעשו בנושא. עם זאת, התופעה של דימומים יכולה לקרות ובדרך כלל חולפת אחרי מחזור אחד או שניים, וזה משהו שאנחנו מכירים מחיסונים אחרים. זו תוצאה יותר של הזריקה מאשר השפעה אמיתית על המערכת ההורמונלית, ולכן אנחנו לא צופים בעיה גם בקרב בנות בגילים האלה".