נתונים שנאספו בצה"ל חושפים כי במהלך השנים האחרונות חלה עלייה במספר הפונים לקב"נים (קציני בריאות נפש). עם זאת, נרשמה ירידה בקרב המשתחררים על רקע נפשי.

הפרטים נמסרו לבקשת התנועה לחופש המידע שאותה הגיש לפני כשנה הסטודנט דן רוסו מהקליניקה לחופש המידע בפקולטה למשפטים במכללה למינהל. הנתונים הגיעו לידי "ידיעות אחרונות” ומתפרסמים כאן היום לראשונה.

הם מתייחסים לחיילים ולחיילות, בשנים 2020-2013. ב־2013 נרשמו 37,686 פניות של משרתי חובה לקב"נים, לעומת 43,152 ב־2020. עלייה נרשמה גם בקרב משרתי הקבע, קצינים ונגדים: 2,061 לעומת 3,418.

מספר הפניות הגדול ביותר מגיע, באופן לא מפתיע, מהטירונות – שלב קשה גם מבחינה פיזית וגם נפשית עקב הניתוק הפתאומי מהחיים האזרחיים והמעבר למשמעת הצבאית הנוקשה.

ב־2013 נרשמו 5,314 פניות, לעומת זינוק חד של 15,518 ב־2020.

בקרב חיילי החי"ר, יחידות שבהן משרתים בדרך כלל צעירים חדורי מוטיבציה, נרשמה ירידה: 2,366 לעומת 2,160.

עם זאת, ירידה נרשמה גם בפניות של המשרתים בחיל האוויר ובחיל התחזוקה, אולי בשל תנאי השירות הנוחים. ירידה נרשמה בשנה החולפת גם במספר חיילי החובה ששוחררו על רקע נפשי. ב־2019 שוחררו 5,000, לעומת 4,073 בשנה שעברה.

גם במספר האשפוזים במחלקות הפסיכיאטריות לפרק זמן של מעל יממה נרשמה ירידה: ב־2013 אושפזו 146, ב־2017 נרשם זינוק – 229, אבל ב־2020 עמד המספר על 68 בלבד.

בצה"ל אומרים: "העלייה בפניות לגורמי בריאות הנפש או במספר המשוחררים אינה למעשה, אלא מגמה התואמת את מספר המשרתים בכל שנה. מחלקת בריאות הגוף והנפש מעמידה מערך טיפולי רחב אשר נגישותו שופרה בשנים האחרונות, ועצם הפנייה אליו מקובלת בקרב המשרתים".

עו"ד אור סדן מהתנועה לחופש המידע ומנחה הקליניקה: "מטרידה העובדה שהמידע התקבל שנה לאחר שהגשנו בקשה, ורק בעקבות עתירה לבית המשפט שנאלצנו להגיש כי צה"ל התעלם. ראוי שמידע שכזה יפורסם באופן יזום”. מדובר צה"ל נמסר: "הבקשה התקבלה והטיפול החל מיד. מדובר בבקשה מורכבת שחייבה הצלבת מידע ובדיקה קפדנית. לאור המורכבות הטיפול נמשך יותר מהצפוי".