למה אני בכלא?

לראשונה מאז המעצר לפני כשבוע: מורדי אוקנין נפגש אתמול עם עורך דינו הישראלי, ניר יסלוביץ'. אוקנין נמצא במתקן כליאה נפרד מזה שבו שוהה אשתו נטלי, שנעצרה יחד עימו אחרי שצילמו את ארמונו של הנשיא ארדואן באיסטנבול.

הפגישה אתמול התאפשרה אחרי שהתקבל אישור מצד הרשויות בטורקיה. היא התקיימה במתקן הכליאה מאלטפי שנמצא בחלק האסייתי של איסטנבול. יסלוביץ' סיפר שאוקנין, שנעצר עם אשתו בחשד לריגול, פרץ בבכי כששמע עברית לראשונה אחרי שישה ימים.

עורך הדין התרשם שמצבו הנפשי של אוקנין לא קל, אולם הוא התעודד כששמע על המאמצים שנעשים לשחרורו. הישראלי כלוא בתא לבדו מזה כשבוע, בבגדים עימם טייל. הפרקליט הוסיף שאוקנין נחקר רק פעם אחת, למחרת המעצר. נטלי אוקנין כלואה במתקן אחר, שנמצא בחלק האירופי של איסטנבול. היום יגיש יסלוביץ' בקשה לבקר גם אותה.

יסלוביץ' אמר אמש אחרי הביקור אצל מורדי אוקנין: "ניסיתי להחדיר בו רוח של תקווה ואמונה, כדי שיצליח לצאת מהמקום שהוא נמצא בו. הוא שאל אותי שאלות לא פשוטות, כמו כמה זמן זה יימשך, איך השיטה פה עובדת ולמה הוא בכלל במעצר. הבטחתי לו שאשיב אותו ארצה".

הערעור על הארכת המעצר ב־20 יום יוגש על ידי בני הזוג רק מחר. בהתאם לשיטה המשפטית המקומית, ההחלטה תתקבל כנראה ללא דיון אלא תימסר ישירות לעורכי הדין.

במשרד החוץ הוחלט לשלוח לאיסטנבול את ראש החטיבה הקונסולרית רינה דג'רסי, על מנת שתתגבר את הצוות הדיפלומטי הפועל לשחרור בני הזוג. בהודעת המשרד צוין ש"המאמצים לשחרור השניים נמשכים בכל הרמות".

שר החוץ יאיר לפיד התייחס אתמול לפרשה: "אנחנו מטפלים בשחרור מסביב לשעון – גם בדרגים הכי גבוהים". לפיד טען שהעיסוק התקשורתי בנושא "רק גורם נזק. תחשבו שזה לא נטלי ומורדי אלא אמא ואבא שלכם בכלא בטורקיה. תנו לנו לעבוד, לא שווה לסכן אותם בשביל כותרת".

בין שני ארמונות

ארמון הצדק האנטולי של איסטנבול מזכיר בעוצמתו האדריכלית את המגדל החדשני שבו נפתחה לפני שבוע הפרשה הקפקאית אליה נקלעו בני הזוג אוקנין. פסל גדול של אלת הצדק תמיס מקבל את פני העוברים ושבים בגינות המעוצבות בצורות הנדסיות, סביב מזרקות ובריכות נוי, ברחבות הכניסה לבית המשפט העירוני והמרכזי של הצד האסייתי באיסטנבול. כאן כנראה יוכרע גורלם של מורדי ונטלי.

המתחם הרחב מתפרס על פני 80 דונם שבמרכזם שבעה בניינים, מדורגים בגובהם. הם צמודים זה לזה ויוצרים צורה של חצי גורן. העיצוב הגרנדיוזי והמודרני של בית המשפט בא בהלימה לאבטחה הכבדה לה הוא זוכה: מערכות מעקב ותצפית מקיפות את הגדרות של הקומפלקס, ומאבטחים חמושים בנשקים אוטומטיים, לבושים מדים שחורים, מפטרלים בין המדשאות המטופחות. כלי רכב משוריינים גדולים מובילים אסירים פנימה, דרך חניון תת־קרקעי עם כניסה צדדית, ישירות מהכביש המהיר החולש על המקום.

משרד התובע הכללי ממוקם בבניין צמוד להיכלי הדין שהוקמו לפני כעשור, אבל ההחלטה תתקבל כנראה במקום אחר, גבוה בהרבה, אולי בלשכת הנשיא ארדואן. הטורקים כאן מוכנים להישבע שזהו בית המשפט הגדול בעולם מבחינת היקף השטח. צורתו וממדיו נבחרו בכוונה, כדי להדגיש את עליונות הרשות השופטת. הפאר והגודל רחוקים כשנות אור מהאולם המדכא בסרט "אקספרס של חצות".

כדי להמחיש כנראה את ערך השקיפות, זכוכיות מפרידות בין חלק מהאולמות לחלקי המבנים. לזוג הישראלי זה פחות היה רלוונטי, שכן הדיונים בעניינם נוהלו הרחק מביקורת ציבורית, גם ללא נוכחות של עיתונאים טורקים.

ב־17 הקומות של הבניין המרכזי פרוסות עשרות מצלמות אבטחה שמכסות כל פינה. במדינה שידעה הפיכות וניסיונות הפיכה, כולל אחד כושל באמצע העשור הקודם, לא לוקחים כאן סיכון בידיעה שמערכת המשפט היא יעד מרכזי להשתלטות על ידי החותרים תחת ארדואן.

מעל פני השטח הדיונים מתנהלים בשקיפות הדומה לזו שבארץ: ניתן להיכנס ולהיות נוכח באולמות השונים, להאזין לוויכוחים בין סניגורים וקטגורים. אולמות שמוגדרים לדיונים בדלתיים סגורות מאובטחים היטב, במיוחד אם התיק הנדון עוסק בפרשה ביטחונית. מורדי ונטלי, ועם ישראל, מצפים לצאת מכאן עם בשורות טובות.