מפקד כלא גלבוע מודה לראשונה: "שב"ס סירסר בסוהרות"

עדותו של מפקד כלא גלבוע בוועדת הבדיקה הממשלתית לבריחת ששת האסירים הביטחוניים התחילה אתמול במתקפה על נציבת שירות בתי הסוהר, והמשיכה בהתייחסות מפתיעה בנוגע לפרשת ההטרדות המיניות בכלא ב־2017. גונדר־משנה פרדי בן־שטרית, שהיה אז בכיר בשב"ס, אמר תחת שבועה כי "סירסרו בחיילות חובה" והוסיף כי "סיפקו חיילות למחבלים לצרכים מיניים".

בן־שטרית התייחס בדבריו להדחתו של קצין מודיעין מכלא גלבוע לאחר שנטען כי הורה לכאורה להציב סוהרות שהוטרדו מינית באגף עם אסיר ביטחוני כדי להשיג "שקט תעשייתי". בן־שטרית כינה זאת "סירסור בחיילות חובה על ידי אסירים ביטחוניים", והוסיף: "סימנתי לעצמי איך אירוע כזה לא קורה בכלא. ראיתי זאת כחובה, הן היו עבורי כמו הילדים שלי".

העדות הזאת היא גיבוי ראשון למספר סוהרות לשעבר ובהן יעל (שם בדוי) בת ה־26, שהייתה סוהרת צעירה כשהוטרדה מינית לפני כחמש שנים על ידי האסיר הביטחוני מוחמד עטאללה, אחרי שנשלחה לאגף שלו בהוראות קצין המודיעין שהיה עימו בקשר. אמש, לאחר עדות מפקד כלא גלבוע, אמרה יעל לעורכת דינה גליה שמילוביץ': "זה החזיר אותי אחורה. כל מה שניסו להסתיר נחשף ויצא החוצה בוועדה".

קצין המודיעין, הנאשם המרכזי בפרשה אותה חשף הכתב לירן לוי, אף חזר בהמשך לשירות בתי הסוהר. "אני רוצה שהצדק ייצא לאור, ושהפרקליטות תחזור לחקור את הפרשה נגד אנשי שב"ס", הוסיפה יעל. עו"ד שמילוביץ' הגישה בשם יעל ערר על החלטת הפרקליטות לסגור את תיק החקירה נגד קציני השב"ס.

יעל נתקלה באסיר הביטחוני אחרי שהשתחררה מצה"ל וחזרה לעבוד כסוהרת בכלא גלבוע. האסיר, שהיה מסתובב בכלא בחופשיות וללא אזיקים, קרא לה לבוא אליו - וכשצעקה עליו בתגובה, אמר לה "את עוד תעבדי אצלי". היא ענתה לו לשמור על פיו, אך הוא אמר לה שאם היא לא תעבוד אצלו הוא "יעשה מרד". כמה ימים אחר כך קצין המודיעין שלח את יעל ללוות את עטאללה ממקום למקום, ובליוויים הללו הוא יצר את האינטראקציה בינו לבינה. כיום מתנהל נגדו משפט על עבירות המין שביצע בכלא.

נגד האסיר הבטחוני עטאללה הוגש כתב אישום, אך נגד מפקד הכלא דאז, קצין המודיעין וגורמי השב"ס המעורבים לא הוגשו אישומים. מדובר למעשה במנגנון שהפעיל את השיטה, שהתקיימה גם כלפי סוהרות אחרות. הגורמים השונים אף התכתבו ביניהם מי הסוהרת שתובא לעטאללה במקום יעל.

עו”ד קרן ברק, המייצגת שתי סוהרות אחרות, מסרה: “מצער להבין שרק היום מוכנה המערכת להודות במעשים האיומים הללו לאחר שניסו במשך שנים להציג את מרשותיי באופן משפיל ומבזה. אין לי כל ספק כי עתה עם חשיפה, הגיע הזמן לפתוח מחדש את התיקים נגד הקצינים ולחדול מהטיוח המביש”.

"סוהר מקיש בקירות עם פטיש גומי, כמו אבטיח בשוק"

בפתח עדותו בוועדת הבדיקה לבריחת האסירים בתחילת ספטמבר אמר אתמול מפקד הכלא כי "הלך הרוח נגדי קשה מאוד מליל האירוע, הואשמתי כאחראי למחדל מליל הבריחה", אמר בן־שטרית. "סומנתי על ידי נציבת שירות בתי הסוהר (רב־גונדר קטי פרי) כאחראי לאירוע וכמי שכשל. היא פנתה לשר לביטחון הפנים בדרישה להדיח אותי עוד לפני בדיקת האירוע".

הוא הוסיף: "אמנם שימשתי כמפקד כלא גלבוע, אבל הקפיצה של נציבת שב"ס הייתה נמהרת, אולי בגלל הלחץ הציבורי שהיה עליה להתפטר היא חיפשה שעיר לעזאזל. אני אב לילדים ובן להורים, התחושה קשה שמשאירים אותי לבד להתמודד".

בן־שטרית, שנכנס לתפקידו כמפקד כלא גלבוע בתחילת השנה, הגיע לוועדה מלווה בפרקליטיו, עורכי הדין סיון האוזמן ועודד סבוראי. "זה כלא מורכב וביטחוני", אמר, "הוא התנהל כחצי שנה לפני כניסתי ללא מפקד קבוע. בתקופת החפיפה היינו בתחלואת קורונה גבוהה שהשפיעה על התנהלות כלא גלבוע, קיבלתי אחריות גם על כלא שאטה והפכתי למפקד בכיר בשני המתקנים. כשבועיים אחרי כניסתי לתפקיד מפקד המחוז הצפוני הודיע לי שהסגן שלי עובר לכלא אחר. במשך שלושה־ארבעה חודשים הייתי בלי סגן. ראיתי בזה אתגר ועבדתי קשה - לילות, חגים, שבתות".

בן־שטרית הגיש במהלך עדותו מסמכים שלדבריו מגבים את טענותיו על מצבו האמיתי של הכלא טרם בריחת האסירים. "עמד לרשותי תקציב משקי קיומי של 130 אלף שקלים בחציון 2021 שנועד למחיה של האסירים, כמו מזרנים, מטבח, חומרי ניקוי וביגוד. כל מה שלא תקציב קיומי לא באחריותי, בפרט תחומי האבטחה והביטחון. כל דרישה מבצעית־טכנולוגית לא בסמכותי, רק המחוז עונה לכל דרישה שכזו".

מפקד הכלא הגיש לחברי הוועדה "מסמך דרישות מבצעיות בגלבוע", והסביר: "מנעולים, למשל, זה דרישה מבצעית, אבל אין לי סמכות אפילו לרכוש עצמאית מנעול לצורכי אבטחה. היה לי פער מהותי בין צורכי הביטחון שעלו בשטח לבין ההחלטה של המחוז. למפקד הכלא אין כל סמכות.

"עד היום לא שופר המערך בתחום התאורה ההיקפית, שזה משמעותי לצורכי אבטחת הכלא. בפברואר דרשתי זרוע למחסום כדי למנוע כניסת בלתי מורשים שהיוו סכנה לאבטחת הכלא. רק ארבעה חודשים אחרי הבקשה התקינו מחסום".

בהמשך עדותו הדגיש בן־שטרית את המחסור בכוח אדם: "כלא גלבוע אמור לפעול עם 212 אנשי סגל, בפועל היו 170 אנשים". הוא הוסיף: "בכלא יש שישה מגדלי אבטחה, בפועל יש תקן לאיוש רק של שניים מתוכם". בדבריו אישר בן־שטרית את חשיפת "ידיעות אחרונות" ו־ynet מספר ימים לאחר ההימלטות שלפיה מגדל השמירה מעל פתח יציאת המנהרה שחפרו האסירים נותר מיותם.

בן־שטרית העיד עוד כי "בשב"ס הטכנולוגיה מיושנת. האמצעי שעומד לרשות סוהר בתוך הכלא זה פטיש גומי שבאמצעות הקשה על הקירות או על הרצפה הוא אמור לזהות חללים לפי חוש השמיעה שלו. זה די דומה לאיך שבודקים אבטיח כשקונים בשוק. זה האמצעי היחיד שהיה ברשותנו בכלא גלבוע - פטיש.

"בתא הזה שממנו ברחו בוצעו בדיקות של יחידות מחוץ לכלא, ובסיכום דיווחו שאין ממצאים בתא בזמן שמתנהלת חפירה מתחת לתא ומתוכננת בריחה". בן־שטרית סיפר כי בכלא גלבוע הותקנה מערכת מיסוך לחסימת שיחות מטלפונים מוברחים. "הנציבה משיקוליה בחרה שלא להפעיל את המיסוך".

"ניסיון לשנות את הדיון הציבורי"

נציבת שירות בתי הסוהר רב־גונדר פרי התכוונה להדיח את בן־שטרית לאחר ההימלטות ובכך לסמן את האחראים שצריכים לשלם מחיר אישי. ואולם היועמ”ש אביחי מנדלבליט לא התיר מהלך של הדחה כדי לאפשר לוועדה לשמוע את העדים - ורק לאחר מכן לקבל את ההחלטות הקשות.

בסביבת פרי תקפו את בן־שטרית אחרי העדות. בשב”ס הגיבו: "מוזר לשמוע שטענה כה חמורה מצידו של מי שישב במרכז קבלת ההחלטות הארגוני ושימש כעוזר נציב שב"ס בזמן בדיקת האירוע נשמעת רק כעת - וכנראה לא הייתה מושמעת לולא התבקש להעיד בעניין הנוגע אישית לתפקודו. מדובר בניסיון לשנות את הדיון הציבורי. אין לנו אלא להצטער על בחירתו של הקצין לנצל באופן ציני את פגיעותן של נפגעות עבירה המנסות לשקם את חייהן בכדי להסיט את תשומת הלב מעדותו בוועדת חקירת הבריחה שהתרחשה תחת פיקודו הישיר".

הוועדה לביטחון הפנים בכנסת תדון ברביעי הבא בהתנהלות שב"ס בסוגיית האסירים הביטחוניים אל מול סוהרות וחיילות.