yed300250
הכי מטוקבקות
    "אמרתי לילדים שלא ייבהלו". אלרעי פרייס עם המאבטח | צילום: אלעד גרשגורן
    7 ימים • 25.11.2021
    "לילדים יש זכות להגנה בדיוק כמו למבוגרים"
    בשבוע שבו ישראל התחילה את מבצע חיסוני הילדים, ונתוני התחלואה שוב מדאיגים, ד"ר שרון אלרעי פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור, משוכנעת מתמיד שדווקא אפשר לנצח את הקורונה, אם רק, כמוה, תחסנו את כל מי שיכול. גם את הילדים. עכשיו היא מסבירה למה למרות העלייה במספר החולים אנחנו עוד לא בגל חמישי, למה אין צורך להגביל את אירועי חנוכה, איך מסבירים למשפחה שאמא זקוקה למאבטח צמוד ולמה בניגוד לקודמה בתפקיד היא לא תגיע ל'זמר במסכה'
    שרית רוזנבלום / צילום: ריאן פרויס

    לרגע נדיר אחד, בחודשים ארוכים של עבודה סביב השעון, הייתה השבוע ד"ר שרון אלרעי פרייס, אדריכלית הקורונה של משרד הבריאות בשנה האחרונה, רק אמא. לא עובדת ציבור, לא זאת שעוברת בין דיוני מנכ"ל לישיבות קבינט ומשם להפגנות סוערות ואישיות נגדה על ידי מתנגדי החיסונים שהפכו אותה למטרה. נטו אמא. זה קרה ביום רביעי, כשלקחה את שני הבנים הקטנים שלה, בני שבע ותשע, להתחסן נגד הנגיף בסניף קופת חולים הסמוך לביתה.

     

    בעלה, ההמטולוג ד"ר מאיר פרייס, הסביר השבוע בטוויטר מדוע החליטו בני הזוג לחסן את ילדיהם: "לכל המתלבטים, אני אחסן את ילדיי הקטנים!" כתב פרייס. "הסיבה היא בעיקרה שהווירוס הזה חודר ומדביק את תאי המוח. כל הווירוסים שכן חודרים לרקמת המוח עלולים לגרום נזק משמעותי שנים אחרי ההדבקה. לא חסרות דוגמאות לכך", כתב והוסיף בדרכו הכנה, כמי שבחודשים האחרונים מנהל מלחמה אישית־ציבורית נגד ההתקפות על אשתו: "אל תקשיבו לשרלטנים, לשקרנים ולצבועים. הם את הילדים שלהם יחסנו, כפי שהם עצמם התחסנו והמשיכו להפיץ את השקרים והשטויות. תשמרו על הילדים, לא כדאי לחלות. עדיף בהרבה להתחסן ולמנוע נזקים".

     

     

    קיימתם דיון משפחתי בנושא המדובר ביותר כרגע בכל בית בישראל, או שמראש היה ברור שאתם מחסנים את הילדים?

     

    "היה ברור. אנחנו שני רופאים שמסתכלים על נתונים. גם על נתוני התחלואה בילדים בארץ וגם בעולם. יש הרבה נתונים מארה"ב. כשבוחנים את הנתונים האלה זה מאוד ברור מה צריך לעשות. הנגיף הזה יכול לפגוע בילדים. יש סיבוכים שאנחנו מכירים כיום, בין אם זה התחלואה בזמן המחלה החריפה או פימס (תסמונת פוסט־קורונה - ש"ר), שכבר היו בישראל 200 מקרים, בהם שני מקרים של ילדים בריאים שנפטרו, או הלונג־קוביד. ומה שיותר מפחיד זה מה שאנחנו לא יודעים. יש לא מעט וירוסים שגורמים למחלה קלה בילדים או בכלל ואחרי שנים אנחנו מגלים כל מיני תופעות. אני לא רוצה לסכן את הילדים שלי. יש חיסון יעיל ובטוח. זכותם להגנה בדיוק כמו המבוגרים".

    "היה לי ברור שאני מחסנת אותם". אלרעי פרייס עם הילדים שלה בחיסון, השבוע | צילום: מהאלבום המשפחתי
    "היה לי ברור שאני מחסנת אותם". אלרעי פרייס עם הילדים שלה בחיסון, השבוע | צילום: מהאלבום המשפחתי

     

    אני כותבת על בריאות 25 שנה, ועדיין יש בי חשש מסוים ממה שאנחנו לא יודעים לגבי החיסון הזה. בעיקר כשזה נוגע לילדים שלי. את לא חוששת מזה?

     

    "אני בטוחה שהחיסון יעבור בשלום, אבל אני בהחלט מבינה את החששות. אחד הדברים שחשובים לנו הוא לתת מקום לדאגות של ההורים, לשמוע את החששות שלהם, להסביר להם, לתת את המידע שיש לנו - ויש לנו מידע טוב. אתמול עניתי במשך עשר דקות לשאלות של אמא שפנתה אליי בדאגה עמוקה. בסוף השיחה היא אמרה לי, 'עכשיו אני יותר רגועה'".

     

    בתוך כל האטרף יש לך זמן לתת הסברים אישיים להורים מודאגים?

     

    "זה היה מישהו מהעבודה, שביקש שאדבר עם אשתו כי היא נורא חוששת ואמרתי 'בשמחה'. דיברנו, אמרתי לה בואי תספרי ממה את מודאגת, אני אענה כל מה שידוע לי ונבין מה המשמעות בלחסן ובעיקר מה הסיכון בלא לחסן. בסוף כל הורה צריך לבחור עבור עצמו ועבור הילד שלו, כשהוא מסתכל על המידע האמיתי. לא על הפייק ועל כותרות באוטובוסים. יש המון סיסמאות מטעות. אז החששות מובנים לגמרי".

     

    אפשר לדעתך לסמוך לחלוטין על החיסון הזה? בסופו של דבר מדובר בחיסון בטכנולוגיה חדשה ומהפכנית. לא הכל ידוע עליו, ואין עדיין מעקב מספיק ארוך על השימוש בו.

     

    "זה שאנחנו לא יודעים הכל - זה נכון. אבל גם צריך להבין מה אנחנו כן יודעים, ויודעים הרבה מאוד. קודם כל הטכנולוגיה הזו קיימת כבר שנים. נכון שלא ניתן חיסון בטכנולוגיה הזו למיליוני אנשים. מצד שני, אנחנו יודעים איך הוא עובד. החומרים של החיסון עצמו מתפרקים בגוף יותר מהר מכל חיסון אחר. ככה עובדת הטכנולוגיה שלו. ואנחנו יודעים מחיסונים אחרים שאין תופעות לוואי שמופיעות אחרי שנים. אין היגיון שדווקא בחיסון שבו החומרים מתפרקים יותר מהר יהיה משהו יותר חריג, לעומת חיסונים שהחומרים שלהם נשארים בגוף יותר זמן, ואין להם תופעות לוואי מאוחרות. אין היגיון ביולוגי לחשוב שיהיה פה משהו חריג לרעה לטווח ארוך".

     

    לך עצמך יש ארבעה בנים. לפחות שניים מהם, בני 15 ו-17, נמצאים בסיכון לפתח דלקות בלב בגלל גילם והמין שלהם. לא חששת לסכן אותם?

     

    "תמיד יש חשש. אתה לא רוצה לעשות משהו שתהיה לו השפעה רעה. אבל החשש שלי מהקורונה יותר גדול. בסוף כשאתה עושה פעולה רפואית, אתה צריך לחשוב מה הסיכון ומה התועלת בלעשות או לא לעשות אותה. במקרה של שני הבנים הגדולים שלי, שהם ילדים אקטיביים, פעילים, רצים ומבלים אני חוששת יותר ממחלה שעלולה לגרום אצלם לסיבוכים. במקרה של ילדים בריאים, טפו־טפו, סביר להניח שהתחלואה החריפה תעבור אצלם בצורה קלה או א־סימפטומטית, כפי שקורה אצל רוב הילדים. אבל הם יכולים להישאר עם תופעות של לונג־קוביד, הם יכולים לפתח פימס, וזה קורה בעיקר בילדים הבריאים. לא בילדים שיש להם מחלות רקע. ההבנה שיכולה להיות מחלה סוערת שמביאה את הילד לטיפול נמרץ בסכנת חיים, ושוב אני אומרת - ההשפעות ארוכות הטווח שאנחנו אפילו לא מכירים, כל אלה יותר מפחידים אותי מהחיסון עצמו".

     

    מה למשל יכול לקרות?

     

    "זה שאדם איבד את חוש הטעם והריח מעיד שהמוח שלו נפגע. שיש איזושהי פגיעה עצבית. יש אנשים שהחושים האלה לא חוזרים אליהם במשך שנה אחרי ההחלמה, מה שעלול להעיד על נזק בלתי הפיך. יש פה סימן שאלה מאוד־מאוד גדול מה יעלה בגורל המחלימים בעתיד מבחינת התפתחות המוח וההשפעות האפשריות על הריכוז. יש וירוסים שגם עושים עקרות וחירשות וסרטן. אני את הסיכון הזה לא רוצה לקחת. לפחות לגבי המיוקרדיטיס (דלקת שריר הלב - ש"ר) אנחנו יודעים בדיוק מה אנחנו מקבלים: תופעה שהיא ברובה המכריע קלה, שעוברת אחרי מספר ימים של אשפוז בלי נזק, יש כבר מספיק מחקרים שהראו את זה. כשעוקבים אחרי האנשים האלה לאורך זמן יש התאוששות והחלמה מלאה, לעומת המיוקרדיטיס שעלולה להיגרם על ידי המחלה עצמה, שהיא הרבה יותר חמורה ואנשים פחות מתאוששים ממנה, אז גם בנושא הזה אין שאלה. גם לאקמול יש תופעות לוואי. לכן צריך לשים על המאזניים את שני הדברים, ולשקול את הסיכון בחיסון - מול התועלת שבו. בסוף הסיכון היותר גבוה הוא מהמחלה עצמה".

     

    את יכולה להבין את אלה שמעדיפים לחכות קצת עד שיצטבר יותר מידע, לפני שהם מקבלים החלטה בנושא המורכב הזה?

     

    "אני מבינה את כולם, ואני חושבת שכל חשש הוא לגיטימי ויש לו מקום. הורים שרוצים להמתין זה בסדר, הם רק צריכים להבין שגם בזה יש סיכון. כשהתחלואה עולה, גדל הסיכון להדבקה. אני במצב כזה לא הייתי דוחה את החיסון, כי ברגע שאתה מתחיל לחסן לוקח לפחות ארבעה שבועות עד שהילד מוגן ממחלה. ראינו את זה ביוני, כשאישרנו את החיסונים לבני 12 עד 15, במצב של תחלואה מאוד נמוכה. לא היה איזה לחץ להתחסן כי הייתה הרגשה שאנחנו באמת לא נמצאים בסכנה. אבל כשהתחיל הגל הרביעי ההתפשטות של המגפה הייתה אקספוננציאלית בצורה כזו, שתוך עשרה ימים עלינו מעשרה מאומתים ביום למאה, ובתוך חודש וחצי הגענו לאלף, ובאמת ראינו הרבה מאוד תחלואה בגילים האלה כי עד שהחיסון התחיל להגן עליהם זה לקח זמן. החודש וחצי האלה, שבהם התחלואה מזנקת, זה הזמן שלוקח לילד הראשון שחוסן ביום הראשון של המבצע להיות מוגן. בינתיים המגפה מתפשטת. אז הורים יכולים להמתין, כל אחד צריך להיות שלם עם ההחלטה שלו, אבל צריך להבין שגם בהמתנה הזו יש סיכון".

     

    אתם מתחייבים לפרסם גם את תופעות הלוואי, אם יהיו כאלה, אצל הילדים שיתחסנו?

     

    "ברור. כבר הקמנו ועדה של רופאי ילדים שתעבור על כל המקרים שידווחו לנו כדי לראות מה קשור לחיסון ומה לא. כשראינו שיכול להיות קשר בין הדלקות בלב לחיסון פירסמנו את זה ראשונים בעולם, וקודם כל לציבור בישראל לפני שזה יצא למקום אחר. כך נעשה גם עם חיסוני הילדים".

     

    בקנדה, שאישרה לפני שבוע לחסן ילדים מגיל חמש, הוחלט להמתין לפחות שמונה שבועות בין מנה למנה בניסיון "למתוח" את תקופת ההגנה של החיסון ולהפחית את תופעות הלוואי. למה בחרתם לא להגדיל את מרווח הזמנים בין שתי המנות?

     

    "היה דיון מאוד מעניין בנושא הזה, ובסופו של דבר רוב הדעות היו לא לרווח, מכמה סיבות. ראשית אין לנו למעשה מידע שהריווח הזה יש בו תועלת בילדים. אפשר להגיד שראינו תועלת במבוגרים, אבל זה לא מספיק לנו. אי־אפשר להשליך ממה שקורה במבוגרים במינון של חומר שהוא גדול פי שלושה למה שיקרה כשנותנים שליש מינון. כלומר התועלת של זה לא ברורה. זה סוג של ניסוי. אנחנו יודעים מה התוצאות במינון של שליש כמות, בריווח של שלושה שבועות, כי זה מה שפייזר בדקה ואושר ב־FDA. להגיד עכשיו, 'בוא נשחק עם המרווח בין מנה למנה, ונגדיל אולי לשישה, אולי לשמונה שבועות', זה לא רציני.

     

    "הסיבה השנייה שבגללה החלטנו לא לשנות את הריווח היא שתיאורטית זה עלול להגדיל את הסיכון בשני היבטים: כשילד מקבל רק חיסון אחד ויש רווח גדול עד השני, ברווח הזה הוא לא מוגן. אז בעצם השארת את הילדים תקופה ארוכה לא מוגנים, במצב שבו יש תחלואה שעולה. זה סיכון אחד. הטענה בעד הריווח היא שאם אתה מרווח את המנות, יכול להיות שמערכת החיסון תגיע יותר בשלה לחיסון השני ואז היא תגיב יותר טוב והנוגדנים יישארו יותר זמן. אבל במקרה כזה, גם ייתכן שיהיו יותר אירועים של מיוקרדיטיס. כרגע אין לנו את כל המידע הזה, ולכן הוחלט שלא הגיוני ללכת למהלך כזה, ולעשות את הניסוי הזה תוך כדי מגפה".

     

    עד עכשיו ההיענות למבצע החיסונים של הילדים הייתה נמוכה יחסית. מה ייחשב בעינייך כהצלחה?

     

    "אם הייתי יודעת בוודאות מהו האחוז שבו יש חסינות עדר - היינו יכולים להגיד, 'יש לנו איקס אחוז מחוסנים, עכשיו חסר לי אחוז כזה וכזה כדי להגיע אליה'. אבל אני לא באמת יודעת את זה, וכל רגע עלול להיכנס וריאנט חדש, שיהיה יותר מידבק. הרף כל הזמן משתנה.

     

    "ההורים צריכים לזכור דבר אחד: מגפה מנצחים בחיסונים. זו הדרך שלנו לחזור לחיים. יכול להיות שנצטרך סדרת חיסונים. שאחת לכמה זמן נצטרך לתחזק את החיסון הזה, כמו שקורה בחיסונים אחרים. אני עוד לא יודעת לענות על זה. אבל המקום הזה, שבו יש לנו כלי כל כך אפקטיבי להחזיר לנו את שגרת החיים הוא קריטי. כל יתר הדברים הם טקטיקה, לא אסטרטגיה. צעדים זמניים שנועדו להפחית תחלואה, כדי שאנשים לא ימותו. אבל הם לא פתרון. יש כלים מאוד פשוטים כמו מסכות שיש לגביהם התרופפות. זה הדבר הכי בסיסי ששומר עלינו כל הזמן לא רק מקורונה, אלא מנגיפים נשימתיים אחרים. השמירה על המסכות, על הריחוק הבסיסי בין אנשים, על היגיינה וחיסונים. רק ככה ננצח את הפנדמיה".

     

    × × ×

     

    מבצע חיסוני הילדים נפתח השבוע בעיתוי מפתיע. במקביל להודעות החגיגיות על פתיחת תחנות החיסון לבני חמש עד 11, התגבש קונצנזוס בין המומחים על כך שמדינת ישראל כבר נמצאת כנראה בפתח הגל החמישי. כך אישר גם ממונה הקורונה, פרופ' סלמאן זרקא, שאמר שלשום: "העלייה הזאת במקדם ההדבקה היא מהירה ומוקדמת מדי".

     

    ואכן הגל הזה, אם אמנם מדובר בגל נוסף, הגיע מוקדם מהצפוי: על פי כל התחזיות, הוא היה אמור להגיע אלינו רק בתחילת פברואר 2022. כל המדדים בינתיים מציירים תמונה אופטימית פחות מהגלים הקודמים: מקדם ההדבקה עולה בכל המגזרים, אחוז החיוביים עולה אף הוא, מספרי המאומתים ביציאה מהגל הרביעי ירדו לאט יחסית לגל השלישי, התחלואה בקרב מחוסנים בפעם השלישית עולה, לא ברור עוד למה בדיוק, וזמן ההכנה לעומס האשפוז הבא הצפוי בקרוב - התקצר משמעותית. קבינט המומחים של "מגן ישראל", תוכנית ההגנה הלאומית נגד הקורונה, קבע ביום שלישי כי יש לזרז את ההכנות לעתיד לבוא. זאת למרות שמערכת האשפוז טרם הספיקה להתאושש מפגיעת הגל הרביעי. מרב התחלואה מתמקד בשבועות האחרונים, כצפוי, בילדים בני שש עד 11 ובמיוחד בבני תשע עד 11. "גל הילדים", כבר כינה אותו ראש הממשלה, נפתלי בנט, ואכן כמעט 4,000 ילדים חולים כעת, ועוד כ־25 אלף מבודדים.

     

    "עדיין לא הייתי קוראת לזה גל חמישי", היא מפתיעה. "אני חושבת שעוד לא סיימנו את הגל הרביעי. אבל כן רואים שהירידה נבלמה והתחלנו לשנות מגמה. אנחנו היום בתחלואה יותר גבוהה, שזהה לתחלואה שבה היינו חודש בתוך הגל הרביעי. אז היינו במאומתים בודדים ליום, היום אנחנו מעל 600. אני חושבת שהיכולת להשפיע על זה היא בידיים שלנו".

     

    איך את מסבירה את התחלואה, אם לא מדובר בגל נוסף?

     

    "יש עלייה בתחלואה והיא אמיתית. כרגע אנחנו במקדם הדבקה מעל אחד. אין איזה אירוע אחד גדול שמסביר את כל העלייה. יכול להיות שאלה שרידי הגל הרביעי. אנחנו רואים בכל הגילים שאחרי חמישה־שישה חודשים יש דעיכה שהיא מספיק משמעותית כדי לאפשר הדבקות. לכן צריך עכשיו מהלך של חיסון משמעותי, לא רק של הילדים אלא גם של בני 12 עד 15, שהגיע הזמן שלהם לבוסטר. יש גם מיליון אנשים שלא קיבלו בוסטר בגילים היותר מבוגרים. ככל שיהיו יותר אנשים שיתחסנו במנה הראשונה, השנייה והשלישית, נצליח להוריד את מקדם ההדבקה ולמנוע את הגל החמישי. עם מבצע חיסונים נרחב אנחנו לגמרי יכולים להחזיר את המספרים למטה".

     

    עדיין אפשר לדעתך למנוע את הגל הבא?

     

    "הצלחנו להוריד את הגל הרביעי בצורה מאוד משמעותית. ימים על גבי ימים היינו מעל 10,000 מאומתים ליום, אבל הסיומת שלו כרגע מתעכבת. חוקרים מהאקדמיה, ממכון ויצמן, מגרטנר, מהאוניברסיטה העברית ומהטכניון, חבורה מופלאה של אנשים חכמים וצנועים, עובדים יחד איתנו כדי לנתח את הנתונים ולקבל את ההחלטות הכי טובות עבור מדינת ישראל".

     

    אולי הבוסטר בכל זאת מאבד את הכוח שלו? רואים את זה בשיבא, רואים את זה באיכילוב. אולי הוא שוב דועך?

     

    "אנחנו לא רואים כרגע ירידה משמעותית ביעילות של הבוסטר. צריך לזכור שגם אם יש עלייה מסוימת באחוז המאומתים עם בוסטר, ואכן יש עלייה כזו, אנחנו הולכים וצוברים יותר אנשים עם בוסטר אז האוכלוסייה הזאת הולכת וגדלה גם בקרב המאומתים לעומת האוכלוסייה שלא חוסנה. גם רוב מחוסני הבוסטר הם אנשים שהם בסיכון יותר גבוה מלכתחילה כי הם יותר מבוגרים. אנחנו רואים במעבדה נתונים ראשוניים שטיב הנוגדנים אחרי הבוסטר יותר טוב. זאת אומרת שאתה עושה בוסט למערכת החיסון והיא מייצרת שוב נוגדנים - כנראה היא מייצרת נוגדנים יותר טובים באיכותם. ולכן גם אם הכמות יורדת ההגנה נשארת".

     

    רוב הנדבקים החדשים הם ילדים. אולי התחלואה מתרחשת בגלל טיפול לא נכון של מערכת החינוך? יש בכלל עדות שהכיתה הירוקה עובדת?

     

    "אין ספק שהחיסונים שינו את הדפוס של ההדבקה. אנחנו בודקים עכשיו לעומק את כל הנתונים של הכיתה הירוקה. בפיילוט שביצענו הצלחנו להגיד באילו מצבים זה לא בטוח. לא הצלחנו להגיד בצורה ודאית שזה יעיל כמו בידוד. אנחנו עדיין בודקים את זה".

     

    × × ×

     

    בזמן שאצלנו עולה התחלואה לאיטה, באירופה מוכת הקורונה הושתו השבוע עוד ועוד מגבלות. בקבינט הקורונה האחרון, שנערך ביום שלישי, הממשלה החליטה שלא להחליט, על אף אזהרות המומחים שפרק הזמן שנותר לנו להתכונן לקראת הבאות הולך ומתקצר, וחנוכה מעבר לפינה - עם האירועים הגדולים וההתכנסויות המשפחתיות.

     

    גם כאן אוחזת אלרעי פרייס, שנמנית בדרך כלל על הצד השמרני של המומחים, בדעה מפתיעה. "אני חושבת שלא צריך כרגע עוד צעדים ולכן לא באנו עם בקשות לעוד החמרות. אנחנו כן חושבים שחשוב מאוד להקפיד על מה שאמור לקרות כרגע. אין טעם להטיל עוד הגבלות אם ההגבלות הקיימות, למשל, התו הירוק, לא נאכפות בצורה רצינית ונרחבת. אם צריך ללכת עם מסכות בפנים ובהרבה מאוד מקומות אנשים לא הולכים עם מסכות. כרגע אנחנו חושבים שחשוב שהכלים שיש לנו וכבר הפעלנו אותם יופעלו. בין אם אלה המסכות או דברים אחרים ובמיוחד באירועי חנוכה הגדולים - לוודא שיש באמת אכיפה רצינית של התו הירוק".

     

    זה מעשי? את בעצמך אומרת שאנשים מזלזלים ואין אכיפה. למה בכלל להתיר להם להתקיים?

     

    "תמיד הכי פשוט להגיד שכולם ייכנסו הביתה, כל אחד לחדר שלו ונגמר. אבל אנחנו כבר שנתיים בתוך הדבר הזה. כולנו רוצים שתהיה איזו שגרה ואנחנו באמת מבקשים שתהיה אכיפה טובה. אם זה יקרה, נוכל לצלוח את האירועים האלה בשלום ולאפשר לילדים חנוכה נורמלי".

     

    אירופה בוערת, אין אף מדינה אדומה שאסור לנסוע אליה ואתם מקילים את ההנחיות לנוסעים, ומחליפים בדיקה אחת לפני עלייה למטוס באחרת, שהיא פחות בטוחה. איך זה מסתדר עם הדאגה מגל נוסף?

     

    "הפי־סי־אר מאוד רגישה אבל היא לוקחת יותר זמן ולכן אנשים עושים את הבדיקה 72 שעות לפני העלייה למטוס, ובגלל זה הרגישות לא גבוהה כמו שרצינו. עובדה שלמרות הבדיקות, חלק מהנוסעים עדיין מתגלים כחיוביים בנחיתה, לעומת בדיקה שהרגישות שלה יותר נמוכה אבל אתה עושה אותה 24 שעות לפני העלייה למטוס. בזה אנחנו מקווים שנצליח להשאיר תחלואה בחוץ".

     

    קבינט המומחים קורא להיערך לאשפוז חולי קורונה בבידוד בתוך המחלקות הרגילות. זה משהו שנראה החורף הזה?

     

    "הרבה פעמים אנחנו מטפלים בחולי שפעת או מחלות מידבקות אחרות שאין לנו באמת יכולת לבודד אותם בצורה טובה. צריך להכניס את זה לחלק מהיכולות הרגילות של האשפוז. לא יכול להיות שמגפה מחייבת אותנו לפתוח ולסגור מחלקות. זה לא נקרא לחיות עם הקורונה. לחיות עם הקורונה זה להבין איך מאפשרים את הטיפול הזה בתוך המערך הרגיל של האשפוז. אני מקווה שנראה את זה בקרוב".

     

    × × ×

     

    אלרעי פרייס בכלל לא התכוונה להפוך לסלב. תפקיד ראש שירותי הציבור במשרד הבריאות הוא בעיקרו פקידותי ואפרורי, ומעולם - עד הקורונה כמובן - לא עשה שום כותרות. אבל היא מושכת אש מהשנייה שהגיעה. הרפש הוטל עליה מכל כיוון, גם מלמטה, ממתנגדי החיסונים וגם מלמעלה, מכיוון בכירים בממשלה שתידרכו נגדה בכל הכוח. גם המדענים שנלחמים נגד מדיניות הממשלה - ובראשם מח”צ, “מועצת החירום הציבורית” - לא חסכו ממנה ביקורת. כך למשל הם טענו שהקורונה כלל אינה מסוכנת לילדים.

     

    "כל אחד זכאי להחליט על גופו, ואני חיה בשלום עם כל אדם שעושה את הבחירות שלו", היא אומרת על הקולגות שהפנו לה עורף. "אני חיה פחות בשלום עם אנשים שמפיצים מידע לא נכון, כמו שקורונה לא מסוכנת לילדים, כשיש ילדים שמתו ממנה. אני מוכנה לכל דיון מדעי ענייני, לא לסיסמאות שקריות".

     

    ההפגנות נגד המדיניות שמובילה אלרעי פרייס הגיעו עד לפתח ביתה בכרמל, וחלק מהמפגינים גם כינו אותה "נאצית" או "רוצחת ילדים", בזמן שבני המשפחה היו בבית. ברשת המצב מזמן יצא משליטה, והיא הפכה לדגל האדום של מתנגדי החיסונים. האיומים עליה גברו עד כדי כך שלפני שלושה שבועות הוחלט להצמיד לה מאבטח, שעדיין מלווה אותה לכל מקום.

     

    איך מסבירים לילדים שהולך עם אמא בחור עם אקדח?

     

    "אני תמיד מדברת עם הילדים שלי בגובה העיניים ואומרת להם את האמת. שיש איומים ואנשים שמכל מיני סיבות חושבים כל מיני דברים רעים, שלא מחוברים למה שאנחנו עושים ולמי שאנחנו. ושלא ייבהלו מזה".

     

    הפכת שלא ביוזמתך לאישה המוכרת ביותר במדינה. איך את מסתדרת עם אובדן האנונימיות, כשאת הולכת לסופר או לקנות נעליים?

     

    "אני עובדת מסביב לשעון, אז זה לא קורה הרבה. אני מחכה לרגעים שאראה את הילדים שלי דקה לפני שהם הולכים לישון ובדרך כלל זה לא מצליח, ואני רואה אותם דקה בבוקר לפני שהם הולכים לבית ספר. זו השגרה כרגע. זה לא כולל הליכה לסופר או קניית נעליים".

     

    לא בא לך להניח את המפתחות ולחזור לחיים הנעימים והשלווים שלך טרום־הקורונה?

     

    "אני רואה את השליחות הגדולה במה שאנחנו עושים. אנחנו נמצאים בתקופה כאוטית עם סכנה אמיתית לחיים של אנשים ואם אני יכולה באיזה אופן בצוות לעזור בדבר הזה, זו חובה וזכות בשבילי להיות שותפה בזה".

    לא חושבת על פרישה. אלרעי פרייס, השבוע | צילום: ריאן פרויס
    לא חושבת על פרישה. אלרעי פרייס, השבוע | צילום: ריאן פרויס

     

    הראש שלך כבר במגפה הבאה?

     

    "הראש שלי פועל בשני כיוונים: בלראות איך מקדמים את בריאות הציבור בהרבה מאוד תחומים אחרים. המיסוי על סיגריות אלקטרוניות היה מהלך שהובלנו זמן ארוך ואני שמחה שהגיע למימוש. המיסוי על משקאות ממותקים יעזור להפחית סוכרת ותחלואת ילדים. אנחנו עושים רפורמה אדירה בשירות המזון וברישוי עסקים. הציבור לא בהכרח יודע על המהלכים האלה כי הם נעשים בשקט ומאחורי הקלעים. וכמובן גם בלדאוג שנצליח לחיות לצד הווירוס הזה בצורה טובה ושאנשים לא ייפגעו ממנו".

     

    הקורונה תהיה מתישהו מאחורינו, או שנידונו להתגלגל לנצח מבוסטר לבוסטר, מווריאנט לווריאנט?

     

    "אני לא יודעת מתי יגיע הסוף, אבל יש לנו את הכלי הכי טוב לנצח מגפות. הוכחנו שהחיסון הזה עובד. השאלה באיזו מהירות רוב העולם יהיה מחוסן. אני אופטימית".

     

    ל'ארץ נהדרת' כבר הגעת. יש סיכוי שנראה גם אותך ב'זמר במסכה', כמו קודמך בתפקיד פרופ' איתמר גרוטו?

     

    "לא נראה לי שזה יקרה, למרות שאני מאוד אוהבת לשיר קריוקי. אשאיר את זה עם חברים שלי בחדרים סגורים. לא מול קהל בפריים־טיים".

    לא תלך בעקבותיו. פרופ' גרוטו ב'זמר במסכה' | צילום: מתוך ערוץ 12 , קשת
    לא תלך בעקבותיו. פרופ' גרוטו ב'זמר במסכה' | צילום: מתוך ערוץ 12 , קשת

     

    sarit_r@netvision.net.il

     


    פרסום ראשון: 25.11.21 , 02:09
    yed660100