איזה אבסורד
פרסומת ל"כלל ביטוח", כל הערוצים
הרבה מעלות היו לרוק הישראלי של הניינטיז, חוש הומור (ובוודאי נונסנס) הוא לא אחת מהן. אבל לקראת סוף העשור יצא השיר "וואו", הסינגל הראשון של להקת ג'ירפות, והשפריץ מים מרעננים על הפרצוף הקודר של הרדיו: מהקריאה המידבקת "וואו, איזה אבסורד!" דרך המשפטים הסתומים ועד הלחן המזדמזם, השיר שהכיר לציבור את גלעד כהנא ושות' היה גם הרגע שבו משהו השתחרר בישבן הקפוץ של הז'אנר. שם, בין "הפתעת אותי, משוגע" ל"איזה פאר", הוכח שאפשר ליצור המנון נטול "אמירה" ואפילו משמעות קוהרנטית.
לכן ההופעה של כהנא ו"וואו" בפרסומת ל"כלל ביטוח", לצד איל קיציס, היא חתיכת קטע. לא משום שנדיר למצוא עיבודים ללהיטים מכל הסוגים (פופ, רוק, קלאסיקות, שירים שיצאו לפני רבע שעה) בפרסומות, אלא כי "וואו" וגם כהנא מייצגים הלך רוח ספציפי למדי – ולא כזה שמקושר עם נושא כמו ביטוח רכב. ומכיוון שחברות ביטוח לא עוסקות בפילנתרופיה וטיפוח המורשת המוזיקלית בישראל, זה גם אומר משהו על הקהל שאמור לקנות את המוצר: הוא צריך גם להכיר את השיר, גם להזדהות עם המטען התרבותי שלו וגם לא להרגיש רע עם השימוש בו למטרה, ובכן, לא רוקנרולית במיוחד.
אולי בגלל זה הפרסומת מקפידה לדבר בשפת האבסורד הכהניסטית, קצת כמו שהפרסומות של אילן פלד דוברות פלדית שוטפת. זה מתחיל בכהנא, עם הבעות הפנים שמסוגלות לגרום אפילו למתי כספי לפרוץ בצחוק. אחר כך מגיעים המובילים עם המקרר, בהומאז' ברור לשורה האלמותית "אותו מקרר בגישה כל כך שונה". בינתיים קיציס שופך על כהנא מחמאות בנימה מוגזמת. שלט אלקטרוני מפרגן לו אישית ("כל הכבוד גלעד"). רכב עוקף אותו בעצבים והוא שקוע במצב של נירוונה. זאת כבר לא החריגה המוכרת של פרסומת מהמציאות, אלא הזיה על ביטוח רכב. למי מאיתנו זה לא קרה.
ואז קיציס, שלאורך הפרסומת גובר החשד שהוא בכלל השלכה מדומיינת של כהנא ולא אדם אמיתי, מנחית את הפאנץ'/סלוגן. עכשיו זה כבר לא רמז לטריפ, אלא הדבר עצמו: צבע האור משתנה. כהנא זורח. אפילו קיציס נראה כאילו בלע משהו (או התבשר שהוא יכול לפרוש מדמות המנחה ב"ארץ נהדרת" ועדיין יהיה בסדר). הלוע של כהנא נפער לכבוד ה"וואו!" האחרון, לפני שהחושים חוזרים למסלולם ומתברר מה הסיפור: מישהו עבר חברת ביטוח.
אז מה היה לנו? להיט סטלנים שהפך לפרסומת סטלנית שמבטיחה תגמול לנהגים אחראיים (כלומר לא סטלנים); טקסט חסר פשר כביכול שתורגם למסר שיווקי ברור וחד; וגלעד כהנא, שמצליח להיות גלעד כהנא גם כשהוא בעצם סוכן ביטוח. מה נשאר להגיד? כמובן: וואו, איזה אבסורד.
בקטנה
תחרות קשה הייתה אמש בין המהדורות בקטגוריית "מה לעזאזל זה היה": ב"קשת" הייתה זו כתבה של פוראת נסאר על "הרכבלית" בחיפה, שהצליחה לשאול שאלה (למה הפרויקט תקוע), לא להתעסק בה (יש סכסוך משפטי, ביי) וגם להיראות כאילו העריכה שלה הייתה פעולת סבוטאז'. ב"רשת" הלכו על בטוח עם פרסומת חסרת בושה של אורי קואל ל"קורס מבקרי המסעדות" של ניב גלבוע. ב"קורס מבקרי הטלוויזיה" נוכל להכריע מה היה יותר מביך.

