"פיטר פן": חוויה בארץ חדשה

הפקות חנוכה הן לרוב הצגות חד־פעמיות, עמוסות מפורסמים, שממריאות לשמונה ימים ודועכות לאיטן. "פיטר פן", בהפקת תיאטרון אורנה פורת והקאמרי, היא לא הצגת חנוכה. לא באופן שבו אנחנו מכירים הצגות כאלו. פיטר פן מרחפת בקלילות אל הקאנון של התיאטרון הישראלי לילדים, כזו שהגיעה בשביל להישאר על הבמות לשנים.

מה סוד הקסם? הכתיבה הקולחת, העברית הנהדרת, היצירתיות המתפרצת והתפאורה המהממת הן בהחלט חלק מהעניין. אבל בסוף, פיטר פן היא הצגה שלוקחת את הקהל שלה ברצינות גמורה. הילדים הם לא זאטוטים שצריך לבדר, אלא שותפים מלאים לחוויה תרבותית משמעותית. המורכבות והאפלה שבסיפור לא נוקו, אלא עברו עיבוד רלוונטי. פיטר פן עצמו נשאר שחצן ומרדן אף שהוא גם גיבור וחבר נאמן. הבחירה בין ארץ האפשרויות הבלתי נגמרות (ארץ לעולם לא) לבין בית ומשפחה לא מוצגת בדידקטיות של מבוגרים, אלא באינטליגנציה רגשית שרואה ורוצה כל כך גם וגם. הרגעים הללו, שעוצבו בשירים יפהפיים והמחשות ויזואליות מבריקות, הם פתח לשיחה משמעותית שליוותה אותנו כל היום. אלו הרגעים שבהם גם מבוגרים עושים רפלקציה ומזילים דמעה.

החוויה שפיטר פן מציעה לצופיה היא הוליסטית. הבמה, השותפות המלאה של הקהל, התלבושות, השחקנים, השפה והמוזיקה לוקחים את הצופים לארץ חדשה. קל לשכוח שיושבים בתוך אולם. זה הכוח של אמנות מצוינות, וזו בעיקר חניכה של ילדות וילדים לתיאטרון נפלא שלא פוחד מהמילה "איכות" אלא מחבק אותה בשתי ידיים. בונוס הנוסף: מחוץ להצגה לא חיכו דוכנים עם שלל צעצועים ממותגים במחיר מופקע. המתנה הכי טובה שהילדים קיבלו היא ההצגה עצמה.

דבר הילדים: "השיתוף שלנו בהצגה היה כיף ומיוחד, הרגשנו שאנחנו ממש בתוך הסיפור. הכי התבאסנו שנגמר, רצינו להישאר עוד".

ציון: 5 כוכבים