ברביעי שעבר, יום לפני הסערה העולמית שפרצה סביב הווריאנט החדש, היה אלברט בורלא, מנכ"ל פייזר, עסוק בהכנות לקראת חג ההודיה שחל למחרת. אחרי כמעט שנתיים של טירוף ועבודה סביב השעון כדי לפתח את החיסון הראשון בעולם נגד קורונה, ולדאוג שיהיה ממנו מספיק לכולם, או לפחות למי שמוכן לשלם עבורו, חופשת החג המשפחתית הייתה משהו נעים ורגוע לצפות לו. אבל אז, בדיוק בחג, הגיח וריאנט אומיקרון והוכיח לכולנו שוב, שמגפה היא עניין מתעתע.
“אנחנו מתכוננים לווריאנט כמו אומיקרון במשך חודשים, בגישה מדעית שכוללת שלוש זרועות שמתבצעות במקביל”, הוא אומר השבוע בראיון בלעדי ל’ידיעות אחרונות’, אחרי שכל העולם - וגם הוא כמובן - כבר עסק בווריאנט החדש. “לפני הכל, אנחנו עובדים בניסיון להבין את הווריאנט הזה. אנחנו בודקים את תגובת הנוגדנים המנטרלים לווריאנט החדש ומצפים לקבל תוצאות ראשונות בעניין הזה בתוך שבועות ספורים. הדאטה שיתקבל ישמש לתמיכה במאמצים שלנו למנוע מאנשים להידבק בקורונה ולטפל באלו שכבר חלו”.
ערב לפני המהפך הביולוגי, בורלא עוד הסביר בנחת יחסית שהעבודה על חיסונים נגד וריאנטים מתבצעת כל הזמן. "יש לנו כבר שני חיסונים מותאמים לווריאנטים, אחד לבטא (הווריאנט הדרום־אפריקאי הראשון, נגדו התגלתה יעילות מופחתת של החיסונים) והשני לדלתא, שעומד להיות מושלם עכשיו. בטא היה יותר מאתגר אבל הבנו שיש לנו כמעט מאה אחוז יעילות כשמחסנים נכון בשתי מנות. הדלתא מכוסה היטב על ידי החיסון הנוכחי. פיתחנו מערכת שאם יש צורך, אנחנו יכולים לייצר באמצעותה חיסונים בתוך 95 ימים. מהיום שאפיינו וריאנט מסוים מדאיג, אנחנו יכולים בתוך 95 ימים לפתח חיסון מותאם, שנוכל להגיש אותו לשלטונות ולהחליף את הייצור בן לילה, בלי לאבד קיבולת. עם החיסון החדש נוכל להמשיך לייצר בדיוק את אותו מספר מנות שייצרנו קודם".
בורלא לא העלה, מן הסתם, בדעתו, כמה מהר תעמוד ההצהרה הזאת למבחן. למחרת הכריז ארגון הבריאות העולמי על אומיקרון כ־VOC, וריאנט מדאיג שיש לעקוב אחריו, והחג האמריקאי העליז הפך, שוב, למרתון עבודה אינסופי, בניסיון לבדוק האם החיסון הקיים יעיל נגדו. בורלא, בכל זאת, לא נבהל.
כבר ידוע על לא מעט מחוסנים שנדבקו באומיקרון, כולל כמה מקרים בישראל. מנכ"ל מודרנה, סטפן בנסל, אמר השבוע שיש אינדיקציות לא חיוביות בנוגע להתאמת החיסון לווריאנט החדש. יש לכם כבר רמזים כלשהם בשאלת מיליון הדולר – האם החיסון שלכם יהיה יעיל נגד אומיקרון או לא?
"אנחנו עדיין לא יודעים אם אומיקרון יכול לחמוק מההגנה שמקנה החיסון. מה שאנחנו כן יודעים הוא שהחיסון הנוכחי שלנו יעיל מאוד כשמבצעים אותו כנדרש - סדרה של שתי זריקות ואחריה מנת בוסטר באותו מינון עבור בני 18 ומעלה. אני מאמין שהאופציה הטובה ביותר כרגע כנגד התפשטות וריאנט אומיקרון וכל וריאנט חדש אחר שמתפתח, היא שכל האנשים שזכאים לחיסון יחוסנו באופן מלא בשלוש המנות, כמומלץ. אנחנו ממשיכים לעבוד בקצב גבוה ולעדכן את גרסאות החיסון שלנו נגד הווריאנטים הקודמים, בטא ודלתא, שזוהו מוקדם יותר השנה. המחקרים האלה יהוו בסיס לעדכון החיסון הנוכחי כך שיתאים לכל וריאנט מדאיג עתידי, אם נזדקק לכך".
מתי אתה מעריך שתוכלו לייצר ולשווק את החיסון החדש, אם המחקרים יראו שהחיסון הנוכחי לא נותן מענה מספיק טוב נגד אומיקרון?
"אם יימצא שהחיסון השלישי אינו מגן מפני אומיקרון או וריאנטים עתידיים אחרים, אנחנו מצפים להיות יכולים לפתח ולייצר חיסון מותאם בתוך כמאה ימים, בכפוף לאישור רגולטורי. ביום שישי שעבר התחלנו לעבוד על החומר הגנטי שמתאים לרצף של אומיקרון, שלב קריטי בתהליך ההכנה לקראת גרסת הווריאנט של החיסון הזה, אם יתברר שגרסה כזו אכן נחוצה. השינוי היחיד בתהליך הייצור יהיה mRNA חדש, שמותאם במיוחד לווריאנט הזה. כל השלבים שלאחר מכן יישארו בדיוק אותו הדבר כמו היום".
× × ×
כמעט שנתיים למגפה, ואנחנו עדיין לומדים עליה כל יום דברים שלא ידענו קודם. בדיוק כשהעולם נכנס לסוג של שגרת קורונה, כלומר כניסה ויציאה לסירוגין ממגבלות כאלה ואחרות, הגיע אומיקרון והדגים לנו את כוחו של הנגיף לשנות בן לילה את סדר היום העולמי.
עד לפני שמונה ימים, כשהאות ה־15 באל"ף־בי"ת היווני הפכה למילה השגורה ביותר בכל בית, הנושא שהעסיק את רוב העולם ואת ישראל בפרט, היה חיסוני הילדים נגד הנגיף, והסוגיה רק מסעירה יותר ויותר את הרופאים וההורים. במסגרת מבצע החיסונים בארה"ב, שנפתח קצת לפני מקבילו הישראלי, חוסנו כבר למעלה מארבעה מיליון ילדים בני חמש עד 12 במנה הראשונה של פייזר, ללא תופעות לוואי מיוחדות. בישראל חוסנו עד כה פחות מ־70 אלף ילדים בגילים הרלוונטיים, ורבים עדיין מהססים אם לתת לילדיהם את החיסון החדש. על פי ההערכות האופטימיות ביותר, לא יותר ממחצית מההורים יחסנו בסופו של דבר את ילדיהם.
"חיסון הילדים בני 12 ומעלה בארה"ב הולך די טוב, יש דרישה גדולה", אומר בורלא. "בקבוצה הצעירה יותר רק התחלנו. הייתה לי שיחה אתמול עם ממשלת ארה"ב, שביקשה להביע את תודתה ולראות איך אפשר להאיץ את התוכנית. הם מאוד להוטים לעשות את זה. יש הרבה רופאי ילדים שיש להם דאגות רציניות לגבי הנושא של קוביד וילדים קטנים".
בישראל הדרישה עד כה לא אדירה, בלשון המעטה. ההורים מודאגים לגבי השלכות החיסון. מה תוכל לומר להורים האלה על תופעות לוואי אפשריות שילדיהם יסבלו מהן?
"אין ספק שהרווחים, כלומר התועלת של החיסונים, עולים בגדול על הסיכונים. לקטגוריה החדשה של הילדים, חמש עד 11, משתמשים במינון מאוד קטן. רק שליש מהמינון שמשתמשים בו במצבים האחרים. התוצאות עם המינון הזה טובות כמו ה־30 מק"ג (המנה שניתנת למבוגרים - ש"ר). אלה חדשות טובות מאוד כי הסבילות אליו טובה. יש לנו מידע טוב גם בישראל לגבי החיסונים שניתנו עד היום, אז אפשר לראות למשל מה קרה עם הילדים בני 12 עד 18 ומה המנה השלישית עושה לילדים. הדברים נראים טוב מאוד. למשרד הבריאות הישראלי יש את הדאטה המדויק ביותר לגבי החיסון. הם לא סומכים על אף אחד אחר. למעשה הם אלה שנותנים לנו דאטה. לנו ולשאר העולם".
מה לגבי האפשרות של תופעות לטווח הארוך, שעומדת בראש הדאגות של כולנו? החיסון נחשד כמעט בכל צרה, מעקרות וסרטן עד דמנציה.
"מה שמתועד כרגע היטב הוא ההשפעה ארוכת הטווח של המחלה עצמה. זה אחד הדברים הכי חשובים, הדאגות הכי חשובות של כל שלטונות הבריאות, כי נראה שאצל חולים שיש להם מחלה קלה היא יכולה לפעמים להימשך חודשים. יש הרבה דאגות לגבי המחלה הזאת.
"לגבי החיסון, ה־mRNA מבוסס על צורת פעולה כזו, שאין אפשרות שיהיו לו תופעות לטווח ארוך. הוא נעלם בגוף מהר מאוד, אז כל דבר שיופיע - יופיע במהירות. זה מאוד־מאוד לא סביר שנראה משהו בטווח הארוך. אנחנו יודעים כי יש לנו דאטה לגבי מאות מיליוני אנשים שחוסנו, שנמשך לפחות שנה. אם היה משהו היינו כבר רואים את זה. זה אחד המוצרים הבטוחים ביותר בכדור הארץ. אין מוצר אחר בעולם שנבדק ונבחן בכל כך הרבה אנשים. אין דבר כזה בהיסטוריה של האנושות".
האם אתה יכול לומר להורים שחוששים כרגע: החיסון בטוח במאה אחוז?
"בביולוגיה וברפואה אין דבר שהוא בטוח במאה אחוז. אבל אני יכול לומר להורים, שאני מאה אחוז בטוח שהם צריכים לתת אותו לילדים שלהם, כי הסיכונים הם כל כך כל כך כל כך פחותים מהסכנה של קוביד. זו בכלל לא תחרות".
מה דעתך על ההחלטה של השלטונות הקנדיים, להפריד בשמונה שבועות בין החיסון הראשון לילדים לשני, במקום שלושת השבועות שאתם ממליצים עליהם, כדי להגביר את התגובה החיסונית ואולי גם להפחית את הסיכון לתופעות לוואי?
"לא חקרנו את הנושא ואני לא חושב שיש הרבה דאטה בעניין הזה. אנגליה ריווחה מעט את המנות למבוגרים. שלטונות שונים חושבים אחרת כשהם מנסים לעשות את הטוב ביותר עבור האוכלוסיות שלהם. אני יכול לדבר רק על מידע מוצק, והמידע שלנו אומר להפריד בשלושה שבועות, כי זה נותן הגנה מהירה. ההחלטה לרווח בין המנות בשמונה שבועות משמעותה שבין השבוע הראשון לשמיני יש הגנה מאוד חלשה. אם משהו קורה בזמן הזה - זו בעיה".
האם אתה חיסנת את המשפחה שלך? האם חיסנת ילדים במשפחה שלך?
"אני עצמי וכל המשפחה שלי התחסנו. אני קיבלתי גם את הבוסטר. הבן שלי ואשתי קיבלו את הבוסטר והבת שלי מקבלת אותו, נדמה לי, ביום שישי".
נכדים עוד אין לך.
"עדיין לא. הלוואי שהיו. ביקשתי מהילדים שלי להביא לי נכדים, אבל הם בני 12 והם רואים את החיים בצורה אחרת ממני".
עד כה הגיעו לישראל מיליון מנות חיסון לילדים. בהנחה שנזדקק להן, האם יהיו מספיק חיסונים לכל ילד בישראל?
"אני חושב שכן. הנושא של זמינות החיסונים יתחיל להיות נון־אישיו בכל העולם, לא רק בישראל, כי אנחנו מייצרים הרבה־הרבה יותר. בששת החודשים הראשונים של השנה ייצרנו פחות ממיליארד מנות. בששת החודשים הבאים ייצרנו יותר משני מיליארד - יותר מכפול. עכשיו יש לנו יכולת לייצר מיליארד חיסונים ברבעון. בשנה הבאה נייצר ארבעה מיליארד מנות. יהיה מספיק לכולם. הפורמולציה לילדים חדשה, אבל אני חושב שעבור הילדים בישראל יהיה לנו מספיק".
מה לגבי ילדים צעירים יותר, בני שנתיים עד חמש. מתי נוכל לחסן אותם?
"אנחנו בודקים את זה בימים האלה. בגילים האלה אנחנו הולכים על מנה עוד יותר קטנה - רק שלושה מק"ג. כדי לסבר את האוזן, 30 מק"ג זה המנה למבוגר, ואנחנו הולכים על עשירית מהכמות הזאת עבור ילדים. אנחנו בטוחים, לכן ירדנו למינון כל כך נמוך, שפרופיל הסבילות יהיה טוב מאוד. אנחנו עורכים את המחקרים כרגע ומחכים לראות אם ההגנה תהיה מספיק גבוהה עם המינון הזה. יש לנו כל סיבה להיות אופטימיים אבל אנחנו מחכים לתוצאות המחקרים. המחקרים יסתיימו קרוב לוודאי בסוף השנה הזאת או בתחילת השנה הבאה, ואז נדע".
כלומר נוכל להתחיל לחסן פעוטות בתחילת 2202?
"זה תלוי בשלטונות העולם, שירצו לקבל את כל המידע. אם הדברים ילכו כמו שצריך אני חושב שהם יאשרו את זה, כי שוב - יש דאגה גדולה של רופאי הילדים לגבי הילדים הצעירים. אני בטוח שהשלטונות בישראל יעשו את אותו דבר. הם יעברו על החומר ואם הם סבורים שהם צריכים לאשר אז הם יוציאו הנחיות משלהם מי צריך לקבל את זה. אנחנו מנסים להשלים את הניסויים מהר ככל הניתן. נגיש את המידע לרגולציה מהר ככל הניתן ואנחנו מוכנים עם הייצור במהירות האפשרית".
× × ×
בדצמבר הקודם, לפני שנה בדיוק, קיבל ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, את החיסון הראשון ועשה היסטוריה: מעל שמונה מיליארד חיסונים נגד קורונה ניתנו בינתיים ברחבי העולם - כמעט 36 מיליון מדי יום, חלק גדול מהם מתוצרת פייזר - והובילו לשינוי דרמטי במהלך המגפה: בישראל סיימו החיסונים את גל התחלואה השלישי והרביעי נשבר באמצעות הבוסטר, המנה השלישית, שישראל הייתה הראשונה בעולם לתת אותה, למרות הספקות וסימני השאלה הרבים שאפפו את המהלך הזה. החיסון הוא זה שאיפשר תוך זמן קצר את החזרה לשגרה ואת פתיחת המסחר, הלימודים וחיי התרבות. בזמן שמדינות אחרות מבינות אף הן את הצורך בחיזוק התגובה החיסונית של הגוף במנה נוספת - משרד הבריאות בישראל כבר ממליץ למהר ולתת את הבוסטר לבני נוער בני 12 עד 18. גם זה, איך לומר בעדינות, עדיין מדשדש.
האם חזית שהחסינות שראינו אחרי שתי המנות הראשונות תיעלם כל כך מהר?
"זה לא היה בלתי צפוי, כי מאוד שכיח בחיסונים שצריך תוכנית של שלושה חיסונים. אתה נותן מנה אחת, מנה שנייה חודש לאחר מכן ומנה שלישית אחרי חצי שנה. יש סיבה שאנחנו עושים את זה. כי גילינו לאורך השנים שמערכת החיסון מוכנה למנה השנייה תוך שלושה־ארבעה שבועות ובדרך כלל אחרי חצי שנה נותנים מנה נוספת ורואים תוצאות גבוהות. לא הייתי בטוח אם נזדקק למנה שלישית או אפילו למנה שנייה אם האפקטיביות הגבוהה תספיק.
"בפעם הראשונה ראינו שהחיסוניות נעלמת בישראל, כי ישראל הייתה המדינה הראשונה שחיסנה את האוכלוסייה שלה. מנהלים אצלכם מעקב ללא רבב, ויכולים לשמור מידע אלקטרוני בתיקים ולכן רואים את הדברים באופן מיידי. מפתיע כמה מדינות מפותחות משתרכות מאחור בתחום הזה, שמערכת הבריאות בישראל מצטיינת בו. אני מדבר על מדינות כמו ארה"ב, שיש להן מערכת בריאות טובה, אבל הן מפגרות בזה. זו הסיבה שראינו את זה בפעם הראשונה בישראל. הזהרנו את כל העולם שזה מה שאנחנו רואים ואז המחקרים פורסמו, וראינו שהבוסטר מחזיר את החסינות לדרגה גבוהה בהרבה ממה שהייתה. זה לא שלא חשבנו על זה. לכן ערכנו את המחקרים כדי לראות, ליתר ביטחון".
אתה צופה שהתגובה לבוסטר תהיה ארוכה יותר?
"אני מעריך שהתגובה לבוסטר תימשך יותר משישה חודשים, בהיעדר וריאנטים שיוכלו יותר לחמוק מהתגובה החיסונית שיוצר החיסון. אנחנו לא בטוחים בזה. ייתכן שהחסינות תיעלם מהר יותר. אבל ייתכן גם שזה יקרה מאוחר יותר, כלומר שהחסינות תהיה ממושכת יותר. אני חושב שהתסריט הזה הוא סביר, כי אנחנו רואים את העקומה של התגובה החיסונית לאורך הזמן. היא נמשכת פחות או יותר שנה. אבל אנחנו ממשיכים לבדוק את הנושא".
האם אתה יודע לומר אם ראשוני המחוסנים, שקיבלו את החיסון השלישי ביולי, עדיין מוגנים?
"אנחנו יודעים שהם מאוד־מאוד מוגנים. יש אפס דאגה לגביהם. אני חושב שכמעט אין סיכוי שהתגובה החיסונית תדעך לפני שיעברו שישה חודשים, כי היא החזיקה מעמד חצי שנה עם שתי מנות. אז עם מנה שלישית נקודת הפתיחה גבוהה בהרבה. לכן אני חושב שזה יחזיק יותר. כמובן שכפי שאמרתי, אם יש וריאנט חדש - צריך לחכות לראות".
כל כמה זמן נצטרך להתחסן נגד קורונה? האם יהיה חיסון שנתי לקוביד־19?
"אנחנו צריכים להיות זהירים בבואנו לבדוק את הדאטה בתחום הזה. התסריט הסביר הוא חיסון שנתי, לפחות בשנים הראשונות, עד שנדע איך אנחנו מסתדרים עם הווריאנטים".
פייזר הודיעה לפני שבוע על פי מחקר המשך, שהחיסון מקנה הגנה מקסימלית של מאה אחוז למתבגרים בני 21 עד 51 גם ארבעה חודשים אחרי החיסון השני. אבל בישראל כבר ממליצים עכשיו לתת להם חיסון שלישי. האם זה הכרחי בעיניך?
"הרבה מדינות רוצות לתת את החיסון לכולם. כפי שאמרתי, לשלטונות הבריאות בישראל יש מידע יותר מדויק מאשר לכל אחד אחר. ישראל היא הראשונה וכולם צועדים בעקבותיה. לא בגלל שהיא ישראל, אלא בגלל שהיא מקבלת החלטות נכונות. אז יש לי ביטחון גבוה שההחלטות שמתקבלות אצלכם הן ההחלטות הנכונות".
יש סיכוי שנגיע לחסינות עדר באמצעות החיסונים, ואם כן - מתי זה יקרה?
"אנחנו יכולים להשיג חסינות עדר ברמה מקומית, כמו בארצות מסוימות. אבל זה ידרוש לחסן גילים צעירים יותר כי הם מהווים חלק ניכר מאוד מהאוכלוסייה. ברמה העולמית, בהתחשב בכך שיש ארצות שיש להן אחוזים גדולים של אוכלוסיות לא מחוסנות, זו יכולה להיות בעיה. שם הנגיף יכול להשתכפל ולהפוך למאגר שמזהם את העולם".
בתחילת נובמבר הודיעה החברה על הצלחה בניסויים שלה בתרופה נגד קורונה, בשם PAXLOVID. פייזר הצהירה על יעילות של 89 אחוז במניעת אשפוזים ומקרי מוות אצל מטופלים שנמצאים בסיכון לפתח מחלה קשה, אשר קיבלו את הטיפול בתוך שלושה ימים מהופעת התסמינים, ויעילות של 85 אחוז כשהתרופה - שפותחה במקור כטיפול לסארס, נגיף אחר ממשפחת הקורונה - ניתנה חמישה ימים מרגע הופעת התסמינים. על פי הודעת החברה, בשנה הבאה היא תייצר 80 מיליון מנות, במחיר של כ־700 דולר לטיפול.
האם התרופה הזאת תשנה, לדעתך, את מסלול המגפה?
"התרופה היא ללא ספק גיים־צ'יינג'ר. זו תרופה שבדקנו אותה בחולים הכי קשים. באנשים לא מחוסנים שיש להם מחלות נוספות ואז הם נדבקו בקוביד. אין דבר יותר גרוע מלהידבק בקוביד אם לא התחסנת, בעיקר אם יש לך מחלות נוספות. נתנו את הגלולות לאנשים האלה, שהם אלה שמתאשפזים כתוצאה מהמחלה. ומכל עשרה שהיו מגיעים לאשפוז באופן רגיל, רק אחד היה צריך להתאשפז. התשעה האחרים היו יכולים לעבור את המחלה בבית, ואיש מהם לא מת. גם מאלה שנאלצו ללכת לבית חולים אף אחד לא מת. בסופו של דבר גם הם השתחררו. אז זה גיים־צ'יינג'ר, כי אפשר לקבל את הטיפול בבית, ולא צריך להתאשפז. זה כלי מדהים שישנה את מסלול המחלה. אני חושב שהטיפול שלנו הוא תחילת הסוף של הפנדמיה הזאת".
אם כך אולי הוא מייתר את החיסונים? עדיין נצטרך להתחסן נגד קורונה?
"ודאי שנצטרך את החיסון, למען השם. אנחנו לא מאחלים לאף אחד להידבק רק כי יש טיפול טוב. ההפך, אנחנו רוצים למנוע מאנשים לחלות. אבל במקרה שלרוע המזל הם נדבקים במחלה, טוב לדעת שאפשר לטפל במחלה ומערכת הבריאות לא תשותק בכל חורף, כמו שקורה עכשיו באירופה".
יש כבר סימני שאלה מדאיגים לגבי חלק מהטיפולים התרופתיים המקובלים כיום, האם הם בכלל יעילים נגד אומיקרון. הטיפול שלכם יהיה יעיל עבורו?
"פיתחנו את התרופה תוך מחשבה על וריאנטים עתידיים, מתוך מטרה למנוע עמידות לטיפול. ממה שידוע לנו, מוטציות של קורונה עלולות להיות עמידות לטיפולים שמתמקדים בחלבון הספייק, הנמצא על פני השטח של הנגיף. הטיפול שלנו מתמקד באנזים שאינו צפוי לצבור מוטציות. לכן אנחנו מאמינים שלא סביר שנראה עמידות או יעילות מופחתת כתוצאה מאומיקרון או מווריאנט אחר".
מתי נוכל לקבל אותה בישראל?
“הישראלים מתקדמים מאוד בהזמנת התרופה, כמו תמיד. ואני חושב שברגע שזה יהיה זמין - ישראל תהיה אחת המדינות הראשונות לקבל אותה”.
× × ×
בורלא (60), וטרינר במקצועו ויהודי חם יליד סלוניקי, בן לניצולי שואה, מצהיר תדירות על חיבתו לישראל, וישראל מצידה לא מסתירה את חיבתה אליו, כמו למשל בהקרנת ברכה שלו בטקס המשואות. בורלא עובד בפייזר - שהביאה אלינו בין השאר גם את ויאגרה וליפיטור - מ־1993. הוא הצטרף לחברה כאחראי על תחום הרפואה הווטרינרית, ומשם טיפס במהירות עד לפסגה. ב־2001 היגר לארה"ב ומאז הוא מתגורר בניו־יורק. יש לו בן ובת.
"מ־50 אלף יהודים בסלוניקי רק אלפיים שרדו, ושניים מהם היו אמי ואבי", סיפר לאחרונה בראיון. "הם החליטו לבנות חיים יחד, והביאו לעולם אותי ואת אחותי. ההורים שלנו מדברים איתנו הרבה על מה שעברו, וזה לא מאוד נפוץ, כי ניצולים רבים נמנעו מלדבר עם הילדים שלהם על מה שקרה להם כי הזיכרונות שלהם כואבים מדי. ההורים שלי נוהגים שונה. הם מעולם לא דיברו איתנו על שנאה. הם מעולם לא דיברו על נקמה. הם לא גרמו לנו לחשוב שעלינו להחזיר למי שפגע בנו או במשפחה שלנו. להפך, זו תמיד הייתה חגיגה של החיים. רוח הסיפורים שלהם הייתה ששום דבר אינו בלתי אפשרי".
על פי דיווחים בחו"ל, הוא זה שאחראי באופן אישי להצלחה חסרת התקדים של החברה בייצור חיסון הקורונה הראשון בעולם. כבר במרץ, כשהמגפה עוד הייתה בחיתוליה, הודיע לעובדיו כי עד אוקטובר החיסונים – שאז עוד היו כמובן בגדר פנטזיה בלבד - חייבים להיות מוכנים. ואכן, תוך פחות משנה, הצליחה החברה בהנהגתו לייצר מוצר שפיתוחו אורך בדרך כלל עשר שנים ויותר.
ב־22 באפריל 2020 אישרו רשויות הבריאות בגרמניה לחברה להתחיל בניסוי הראשון בחיסון מתוצרתה, שהתבסס על טכנולוגיה חדשנית, שנותנת לגוף הנחיות באמצעות שליח, לייצר חלבון זהה לזה המצוי על פני נגיף הקורונה. כשפעולתו של השליח מסתיימת והחלבון הנדרש מיוצר, השליח נהרס ומתפוגג מהגוף. ברגע שהתאים מציגים את החלבון הקוצני על פני השטח שלהם, המערכת החיסונית מזהה את הרכיב הזר ומייצרת נוגדנים נגדו. הניסויים בבני אדם התחילו בגרמניה לאחר שבוע, ושבוע נוסף לאחר מכן גם בארה"ב. ביולי כבר הוכרז על תוצאות מבטיחות ראשונות. עשרות מדינות בעולם, בהן ישראל, חתמו על הסכם מוקדם לאספקת חיסונים עתידית מתוצרת החברה. כל השאר היסטוריה.
בורלא סיפר לאחרונה כי צוות מטעם החברה עקב אחר התפתחות המגפה בסין כבר מינואר 2020. בפברואר, סיפר, הבין לראשונה שהמצב מדאיג, כשבוטל כנס גדול שעמד להשתתף בו. "לקחתי מטוס בחזרה ובמטוס כתבתי את סדרי העדיפויות שהרגשתי שחברה כמו שלנו צריכה לקבוע, והראשון היה שאנחנו צריכים להבטיח שנוכל להגן על ביטחון העובדים שלנו. הדבר השני היה שאנחנו צריכים להבטיח שנוכל להמשיך לספק את התרופות החיוניות לציבור... מספר שלוש היה שאנחנו צריכים לפתח חיסון וטיפול".
כששב לארה"ב, ביקש מהצוות שלו להתחיל להביא לו תוכניות לחיסון. "הם ביקשו להשתמש בטכנולוגיית ה־mRNA. הייתי המום כשהם בישרו לי... ידעתי שאין מוצר אחד בשימוש שמבוסס על הטכנולוגיה הזאת. איתגרתי ושאלתי אותם: אתם בטוחים שאתם רוצים ללכת על mRNA? אמרתי שאם נצליח, זה יהיה לא רק החיסון הראשון נגד קוביד־19, אלא החיסון הראשון מעולם בטכנולוגיה הזאת. הפגישה הזאת שיכנעה אותי לקחת את הסיכון ולהסכים ללכת עליה".
בעזרת חדשנות מדעית, אבל לא פחות מזה באמצעות אמביציה אדירה, בחנה החברה, יחד עם שותפתה הגרמנית, חברת 'ביונטק', כ־20 חיסונים פוטנציאליים, בתקווה שאחד מהם יעשה את העבודה. בצעד חסר תקדים, ייצרה פייזר 50 מיליון מנות חיסון לשימוש מסחרי עתידי עוד בטרם הסתיים שלב הניסויים בו. הפרויקט השאפתני הזה עלה לחברה כשני מיליארד דולר, אבל השתלם בענק: על פי ההערכות, ההכנסות ממכירת חיסוני הקורונה יניבו לחברה 36 מיליארד דולר ב-2021.
אילו דלתות החיסון שלכם יפתח לטיפול במחלות אחרות?
"זו טכנולוגיה אדירה, חזקה ביותר, ואני חושב שאנחנו רק בהתחלה של הפלטפורמה הזו של ה־mRNA. סרטן הוא אחד התחומים שבו mRNA יכול לחולל שינוי משמעותי. זה משהו שאנחנו מנסים שנים. עד כה ללא הצלחה. אבל אני אופטימי. צריך לחכות שנתיים־שלוש כדי לראות האם יש תוצאות טובות. יש מחלות נוספות שאפשר לחסן נגדן. נגד חלקן מאוד קשה לפתח חיסונים, אבל הטכנולוגיה הזו יכולה לשחרר את ידינו. שפעת היא אחת מהן. כפי שאת ודאי יודעת, יעילות החיסונים הקיימים נגד שפעת מאוד מוגבלת, בסביבות ה־50 אחוז בשנה טובה. הטכנולוגיה הזו יכולה לשחק תפקיד חשוב בחיסון נגד שפעת. ויש מחלות אחרות, בעיקר מחלות שנגרמות בגלל מוטציות בגנים ובתאים שלנו. אולי נוכל להשתמש בטכנולוגיה הזו כדי לתקן, לערוך בעצם, את הגנים שיוצרים את המחלה עבורנו. לאנשים הנכונים זה יהיה כמעט ריפוי. חיסונים הם הדבר שנראה בו יותר התקדמות בשנתיים הקרובות".
אבל אין טוב בלי רע. החיסון של פייזר הוא המטרה הראשית של מתנגדי החיסונים, שמנהלים נגדו קמפיין עתיר הפחדות בכל העולם. בישראל חוקרת המשטרה איומים על מובילי קמפיין החיסונים לילדים, ואף הצמידה אבטחה לד"ר שרון אלרעי פרייס ממשרד הבריאות, שקיבלה איומים של ממש על חייה. מסע ההסתה העולמי נגד החיסונים הגיע גם לבורלא עצמו, שנפל לאחרונה קורבן לפייק ניוז, כאשר לפני חודש פורסם שהוא נעצר על ידי האף־בי־איי ומאוחר יותר שאשתו, מרים (48), נפטרה כתוצאה מסיבוכי החיסון.
על פי ההודעה, שפורסמה באמצע נובמבר באתר אינטרנט קנדי וצוטטה בכל העולם, מרים בורלא "מתה ביום רביעי כתוצאה מסיבוכים שנגרמו מחיסון הקורונה בחדר המיון בבית החולים הפרסביטריאני של ניו־יורק, לאחר שהובאה לשם על ידי פרמדיקים". האתר מסר כי סיבת המוות שנקבעה היא סיבוכים כתוצאה מהחיסון, וכי הרופא של בורלא אישר את ההודעה.
בתגובה, הזדרזה דוברת פייזר, אמי רוז, לבשר כי גברת בורלא בריאה ושלמה, והאשימה את האתר שפירסם את ההודעה בניסיון "מכוון ומרושע" לגרום למשפחת בורלא מצוקה רגשית. זו הפעם הראשונה במהלך השיחה שבורלא, מרואיין נינוח וסבלני ביותר, נשמע כועס. "הפרסום הראשון, שנעצרתי על ידי האף־בי־איי, הצחיק אותי. זו הייתה בדיחה. אותם אנשים כתבו לפני כמה חודשים שהאפיפיור נעצר בידי המשטרה האיטלקית. אמרתי, 'בסדר, עכשיו אני כמו האפיפיור'.
"בפעם השנייה הם כתבו שאשתי מתה, ופירסמו תמונה שלה. הייתי מאוד מודאג ומאוד התרגזתי. ניסיתי למצוא את הילדים שלי, כדי לוודא שלא יקראו את זה באינטרנט ויחטפו התקף לב. ניסיתי למצוא את הוריה של אשתי ביוון ולהזהיר אותם: 'אתם עלולים לקרוא דברים כאלה. הכל שקרים'. העלינו מיד תמונה שלי ושל אשתי יום אחרי זה מאירוע פומבי. אז כמובן שזה עבר בסדר. הייתי עצבני, כי לאנשים שעושים את הדברים האלה לא אכפת אם הם מתעסקים עם החיים שלנו. יש אנשים שמאמינים לשקרים האלה. לרוע המזל הם לא יקבלו את החיסון והם ימותו בגלל השקרים האלה. האנשים האלה, שמפיצים את השקרים האלה, ידעו שאשתי חיה. הם ידעו שלא נעצרתי. הם רק מנסים להרוויח כסף מסבל של אנשים. יש להם קהל שלהוט לקרוא חדשות כאלה והם מאכילים אותם בזה כדי שיוכלו למכור את הסחורה שלהם ולקבל את הכסף שלהם כתמיכה".
האם הפנדמיה תסתיים להערכתך - ומתי, או שלנצח נועדנו לחיות מחיסון אחד לשני, מגל תחלואה אחד לשני?
"אני חושב שיש לנו כלים כל כך רבי־עוצמה, שהמחלה תפסיק להתערב בחיים שלנו. כשיהיו לנו מספיק אנשים מחוסנים, ועם הטיפול התרופתי בהישג יד, אני משוכנע שנוכל לחזור חזרה לחיים נורמליים. אבל נצטרך כמובן לשמר את החסינות שלנו. אם יהיו ארצות שלא ישיגו רמה גבוהה של חסינות זה ישמר את המחלה לטווח יותר ארוך, כך שנוכל לחיות חיים נורמליים, אבל עם הפסקות קוביד. וכמובן צריך לעקוב אחרי וריאנטים. אם יש וריאנט מדאיג, שהוא שונה מאלה שראינו עד עכשיו, והוא דורש חיסון חדש, אנחנו מחויבים לייצר כזה בתוך 95 יום".
ראש הממשלה לשעבר נתניהו הרבה להתגאות בקשר האישי איתך. איך היחסים שלך עם רה"מ החדש, בנט? האם גם הוא מתקשר אליך באמצע הלילה לבקש עזרה?
"הוא אכן מצלצל אליי, גם אם לא באמצע הלילה. היחסים שלי עם נתניהו היו מצוינים. יש פה שני היבטים. הראשון הוא ההיבט שלי כמנכ"ל חברה, אבל גם כיהודי, שעובד עם המנהיגות של המדינה שאני אוהב, כדי לעשות את המיטב עבור האנשים שלה. מדינה שכל היהודים חשים שהיא הנמל הבטוח שלנו. את זה, לא משנה מי יהיה ראש הממשלה, אעשה שוב ושוב־ושוב. אבל כמובן שפיתחתי קשר אישי כי כשאנשים מתקשרים ואתה מדבר איתם על הנושאים האלה ואתה רואה את המאמץ שלהם לעשות את הדבר הנכון עבור האנשים שלהם - אתה מתחבר אליהם. וזה היה חלק גדול מהקשר האישי שפיתחתי. אבל עבורי, לא משנה מי יהיה ראש הממשלה, אעשה מה שאוכל עבור ישראל".
יש מי שטוענים שישראל היא מעבדת הניסיונות של העולם בתחום החיסונים. גם אתה עצמך אמרת פעם משהו בסגנון הזה. איך אתה רואה כיום את התפקיד של ישראל בהיסטוריה העולמית של הפנדמיה?
"ישראל היא מגדלור של תקווה במגפה הזאת. מדינה שהדגימה לעולם בשלב מאוד־מאוד מוקדם שאנחנו יכולים לעשות את זה, שאנחנו יכולים לשנות את המסלול של המחלה. כאשר במרץ, שלושה חודשים אחרי תחילת החיסונים ושנה אחרי הכרזת המגפה, ישראל חזרה לשגרה והציבור יכול היה לצאת החוצה ולעשות 'לחיים' בזכות החיסון, זו הייתה תמונה שפורסמה בכל עיתון בעולם – באסיה, באמריקה הלטינית, באירופה. בכל מקום. זה יצר תקווה: גם אנחנו רוצים גם להשתחרר כמו ישראל. לכן השם של ישראל יישאר לנצח כקרן של תקווה בהיסטוריה של המגפה".
