גם השבוע תונח מפה צחורה על השולחן הארוך בדירת הגג של משפחת גרינברג־ארד שבכיכר המדינה. "אני לא יודעת אם אבלים רשאים לארח", אומרת מאיה ישעיהו־גרינברג, כלתה של ג. יפית שהלכה לעולמה השבוע, "ואני לא בטוחה שאהיה מסוגלת להיכנס למטבח. אבל חשוב לי להמשיך את המסורת של קידוש וארוחה. אצל יפית, כל שישי בערב היה הפקה. פסטיבל. כאישה שאהבה אנשים היא קיבצה סביב השולחן אורחים מכל קצוות הקשת, מראש הממשלה ודמויות מובילות במשק ועד לאנדרדוגס, שתיכננו לקבל את השבת בבדידות לא זוהרת. היא רק רצתה לשמוח ולשמח. הלב שלה עלה על גדותיו מרוב נתינה".

הכתבה המלאה בגיליון הסופ"ש של ידיעות אחרונות