אין חקירות שמחות
לטוב ולרע, תרגילי חקירה הם הדרך לשמור על מדינה מתוקנת
בשבת ה־3 באוגוסט 1985 נפל אל מותו מיכאל (מיקי) אלבין ז"ל מחלון החדר בקומה השלישית של היחידה לחקירות הונאה, שבה נחקר בחשדות לביצוע עבירות שנגעו לפעילותו בבורסה. אלבין נעצר על רקע של חשדות כבדים נגד קבוצה מוכרת של ידוענים שפעלו באותם ימים בבורסה. בראש המערך של המשטרה למלחמה בשחיתות הציבורית עמד ניצב בנימין זיגל, שלימים סופר עליו שנהג להשאיר נחקרים בחדר עם מכל גדול, מלא בחומר ניקוי מסוג ליזול שמדיף ריח חריף, כדי "לעודד" אותם לדבר.
נזכרתי בסיפור הזה נוכח הגילויים המצמררים על תרגילי החקירה שננקטו נגד ניר חפץ. ייתכן שהחוקרים חרגו בתרגילים שנקטו בהם מהמותר והאסור, אבל אני מציע שלא נתבלבל: אם חפץ היה מתנדב ומספר את מה שהוא ידע על הקשר הפלילי־לכאורה בין נתניהו ואלוביץ' ועל השיחות בין נתניהו למוזס, ואם הוא היה תורם את מאות השעות של ההקלטות שביצע מול החשודים אחרים, הוא היה נחלץ מתרגילי החקירה. במילים אחרות: ביום שיתנדבו חשודים להתייצב במשטרה ויספרו מה עשו ומתי חצו את הקווים ועברו על החוקים, לא ניחשף ל"תרגילי חקירה" שלמרבה הצער רק דרכם יהיה ניתן לשמור על מדינה מתוקנת.
על ספסל מול בית הקפה ברחוב דיזנגוף בתל־אביב שבו אני נוהג לשתות קפה ראשון, יושב לפעמים בן אדם חביב ושותה קפה עם חברו. הוא אף פעם לא הציג את עצמו, ורק אחרי שביררתי מיהו למדתי שמדובר בתת־ניצב בדימוס אלי אסייג, מחוקריו הבכירים של נתניהו. אסייג, כמו אחדים מחוקריו של ראש הממשלה לשעבר, נדחקו מחוץ לשורות המשטרה או שהוזזו לתפקידים לא בעלי משמעות שאליהם שאפו. תגידו שזה מקרה, תגידו שכך הם פני הדברים במערכות שלטוניות. ואולי יש סיבה אחרת. חבל.
גילת בנט סיפרה לי פעם שהייתה תלמידה בלגניסטית בשנים שלמדה בתיכון בירושלים. אבל בהחלטתה לצאת לחופשה קצרה עם ארבעת ילדיה, היא הוכיחה לנו שיש לה אופי. היא, לחופש נולדה. היא ממשיכה לשמור על שפיותם של ילדיה, והמסר שלה לכולנו פשוט ובהיר: אני לא נבחרתי, החובה העליונה שמוטלת עליי קשורה במטלות שנוגעות לרווחתם של בני משפחתי. כל הכבוד לה.
אם תבואו בימים אלה בשערי הבית הלבן בוושינגטון, תיחשפו לכניסות והאולמות שמוארים באור יקרות של אלפי נורות, פרחים ועצי מולד שמעוטרים בקישוטים, שהצבעים השולטים בהם הם אדום וכחול. הד"ר ג'ייל ביידן, הגברת הראשונה, מספרת שניצחה על ההכנות לאירועי סוף השנה של המעון הרשמי של נשיאי ארה"ב מחודש מאי. "מתנות מהלב" נבחר לנושא המוביל. בניגוד למה שהיה בתקופת טרטמפ, אומרים בסביבתה של ביידן, "אנחנו חוזרים לנורמליות". מזכיר לכם משהו?
השבוע ייפגשו שר הביטחון גנץ וראש המוסד ברנע בוושינגטון עם עמיתיהם, וידונו בסוגיה האיראנית. ג'ק סאליבן, היועץ לביטחון לאומי בממשל ביידן, מנצח על המשא ומתן מול האיראנים. בנאום שנשא באוניברסיטה במינסוטה הוא פנה לסטודנטים, והשיא להם עצה: "דחו את הציניות, דחו את הקביעות המוחלטות, ובעיקר - תהיו בני אדם".
העצה הזאת ראויה לכל אחד ממקבלי ההחלטות, וגם לנו.

