פרק הסיום של העונה השלישית ב'קופה ראשית' היה רגע שיא של חיבוק ציבורי. גון ואוצר מתחתנים, כוכבה מגיעה בשמלה לבנה ושיזוף בהתזה, ואנטולי מהקצבייה פוצח בדואט עם נטע ברזילי. כל הטוב הזה מתרחש בין מסדרונות הסופרמרקט הכי מפורסם במדינה, שפע יששכר. "היינו בהיי מוחלט, באמת לא היה חשוב אם מצלמים או לא", מספרת קרן מור, הלוא היא כוכבה, הקופאית שלא כדאי להסתבך איתה. "אנחנו היינו בקרחנה. אחרי היום צילום הזה אמרנו: רגע, מה עשינו פה?" "אני יודעת שזה קיטשי, אבל הייתי בהתרגשות מוחלטת", מוסיפה נועה קולר (שירה שטיינבוך, מנהלת הסופר הכושלת). "עמדתי בסט, הכל מפוצץ ניצבים, והרגשנו שאנחנו במסיבה של עצמנו. שרנו בין הטייקים סתם. לא הפסקנו לרקוד 12 שעות רצוף. ידעתי שאני במסיבה הכי טובה בעיר. מסיבה בפרובנס!" "כל היום היה הזוי, אבל רגע השיא היה כשבאמצע הטייק, כשכל הסט מלא רקדנים ושחקנים, פתאום נכנס שליח של וולט. מתברר שאחד הניצבים הזמין סושי", יניב סוויסה (ניסים מהקצבייה) משחזר ונקרע מצחוק. דניאל סטיופין (אנטולי), מוסיף: "השליח עצר באמצע הפריים ועבר אחד־אחד לברר של מי ההזמנה. זה היה רגע של חוסר מודעות לסיטואציה, בסדרה שכולה חגיגה לחוסר מודעות".
בזכות חוסר המודעות הנפלא הזה, 'קופה ראשית' חותמת עונה שלישית עם נתוני צפייה מסחררים ב'כאן 11'. למעלה מ־47 מיליון צפיות, כולל בדיגיטל, מיצבו אותה בפנתיאון סדרות הפולחן הישראליות. עלילות עובדי הסופר הצליחו לסחוף גדודי ילדים ונערים שמדקלמים פרקים בעל פה או מבוגרים שאורבים לסלפי ומכינים עוגות מעוצבות, ציורים ורהיטים עם פני הכוכבים. גם הממים והסטיקרים בווטסאפ זוכים לפופולריות היסטרית, והמרצ'נדייז בדרך. " כששואלים אותי מה סוד ההצלחה אני מסתכל לשמיים ומודה שזה מלמעלה", אומר דב נבון, שמגלם את הלקוח הבלתי נסבל אמנון טיטינסקי. "בעונה הראשונה, כשעבדנו בשביל ה'חינוכית', צילמנו בוואקום. היה את הטקסט והיה אותנו. זהו. הייתי חוזר עם קרן והיינו מתמוגגים כל הדרך. חזרתי כל יום הביתה מחויך, ולא היה לי אכפת בכלל מה יעשו עם זה". "אני זוכרת שאמרתי לדב שמבחינתי שלא ישודר", משחזרת קרן מור. "זה עושה לי טוב, זה מרפא אותי, זה משחרר אותי. אני שואבת מזה הנאה".
מור ונבון כיכבו שניהם ב'חמישיה הקאמרית', הם כבר יודעים איך מרגישה סדרה שהופכת לקנון לנגד העיניים. "אלו תקופות אחרות מבחינת המדיות, כשצילמנו את 'החמישיה' בשביל לראות אותנו אנשים היו מקליטים בווידיאו את הפרקים. עכשיו הכל לייב, מהיר, נגיש. הפרקים של 'החמישיה' עברו כקלטת לזכיין, הוא קיבל חומר מוכן ולא היה חלק מתהליך העבודה. במובן הזה, גם 'החמישיה' וגם 'קופה' התחילו מלמטה, קופה התחיל בחינוכית והחמישייה שודרה בערוץ 2 הניסיוני. בשתי התוכניות לא הייתה התערבות של הגורם המשדר. זה מייצר אמון, ובסוף גם הקהל מגיע". דב מוסיף: "בסוף הכוח הוא בתסריט. גם ב'חמישיה' וגם ב'קופה' הכוח בטקסטים. הטקסטים נורא טובים, ובקאסט יש הרבה נדיבות".
× × ×
עם ההצלחה מגיעים גם החששות. "אני שונא סיכומים, ואני ממש נגד לסכם", מצהיר אמיר שורוש, שמגלם את ראמזי העובד המסור. "לא מתאים לי כל ההספדים האלו. יש לנו עוד הרבה עונות לרוץ". נועה קולר כבר מאבחנת: "את פשוט שומעת את החרדה שלנו. מצד אחד, מאוד מרגש להגיע למעמד הזה, ולא יכולנו לדמיין אותו. מצד שני - אני פוחדת שנושפע יותר מדי מהקולות בחוץ. הרי להיות סטיקרים וממים זה נורא מפנק, אבל תמיד יש את החשש שנתמכר רק לזה, שנתאהב רק בזה. אלו מתנות קטנות, אבל זו לא המהות. בסוף רוצים לעשות עונה טובה שמתפתחת ושמעיזה כל פעם מחדש".
ואכן, בעונה השלישית היוצרים נדב פרישמן ויניב זוהר העזו ללכת רחוק יותר. הפרק "ראמזי טהור לעד" מתאר יחסי אהבה־שנאה של ראמזי, העובד הערבי, עם אוהדי בית"ר שחברים בלה פמיליה. בסוף הפרק האוהד הגזען והעובד הערבי שרים יחד "שיישרף לכם הכפר", כשהאוהד מבהיר כל פעם: "אבל לא שלך!" כמות התגובות הנזעמות, הן מהחברה הערבית הן מצד אוהדי בית"ר, שטפו את הרשת. גם הרומן של גון ואוצר, זוג גברים, הוא לא דבר של מה בכך. בטח כשהחתונה זוכה לפרק סיום עונה חגיגי. אפילו ב'חתונה ממבט ראשון' עוד לא העזו להציג זוג גאים.
"ראמזי קיבל ביטחון בעונה הזאת", אומר אמיר שורוש. "ויש מקום לראות עוד צדדים בראמזי בלי שהוא יאבד את החמידות שלו. בעיניי ההצלחה מביאה איתה אחריות. כשסדרה מתבגרת, היא גם יוצאת מאזור הנוחות. זה דבר טוב. אין יותר פרק של 'קופה ראשית' שכל התגובות הן מתוקות ומחבקות. לא צריך להיבהל".
"אנשים מאד מושקעים רגשית בסדרה. אם נהפוך למשהו שרק עובד אצל הקהל ורק רוצה לשמח ולעשות לו נעים, נהיה מים עומדים", אומרת קולר. "בהתחלה הייתה התרגשות הגילוי. עכשיו, אנחנו במקום אחר. אני מאושרת מזה שגון ואוצר מתחתנים מול כל ילדי ישראל וזה קורה באפס מאמץ".
"בסוף זו לא תעמולה, אנחנו לא מחנכים אף אחד. מה שקורה במציאות, קורה גם בסופרמרקט", מוסיף דניאל סטיופין. "חתונה של שני גברים בפריים־טיים של המדיה הישראלית זו אמירה חזקה, אבל היא עובדת כי לא עושים מזה עניין בכלל".
גם הסטריאוטיפיות של הדמויות לא מבהילה את השחקנים. "בסוף אנחנו מדינה של מהגרים", אומר סטיופין, "אנטולי הוא אולי הדמות היחידה בפריים־טיים הישראלי של אדם עם מבטא רוסי בצורה עגולה ולא רגעית. אני לא דמות שמגיעה לשתי דקות בשביל להיות שומר או סבל, ואת שומעת שהמבטא שלי אמיתי לגמרי. לא מזמן ילדה בת 14 אמרה לי שכל הכיתה שלה מאוהבת באנטולי ובראמזי. אשכרה כל הכיתה שלה מאוהבת ברוסי ובערבי. בעיניים של ילדים זה לא סטריאוטיפי, הם באמת אוהבים אותנו ומקבלים אותנו כפי שאנחנו".
"כל אחת מהדמויות חושפת איזו יבלת, איזה משהו מציק או כואב", אומרת קרן מור. "בכולנו יש אמנון, כולנו ראמזי, אני מוצאת את עצמי הרבה מאוד שירה, וכוכבה היא קול להרבה מאווים שלי. אם היינו צריכים לחנך ולהטיף זה לא היה מעניין. אם היינו צריכים לשחק מוסר השכל זה היה משעמם. בחיים לא שיחקתי לקהל של ילדים וזה טירוף האהבה שאני מקבלת".
"שנים רדפתי אחרי קהל מבוגר ומתחוכם, והיום אני מאוהב בקהל הצעיר", מוסיף דב נבון, "משמח אותי שילדים והורים רואים אותנו בצפייה יחד".
"אם הסדרה לא הייתה ב'חינוכית', השפה הייתה הרבה יותר וולגרית", מאבחן שורוש. "המגבלה של שפה נקייה דווקא הרימה לנו, כי זה גורם להורים לבטוח בנו ולתת לילדים לראות. זה הישג אדיר, ובעיניי זה מפתח שצריך לקחת למקצוע שלנו בכללי. לא צריך ללכת למקומות הנמוכים, אפשר להגיד דברים מורכבים בלי זה".
× × ×
אהבת המעריצים אכן ניכרת בכל פינה, וגם נתנה דחיפה נמרצת לקריירה של השחקנים הפחות־מוכרים בחבורה. שורוש חורך את המסכים ב'ארץ נהדרת' ובסדרות ב'חינוכית' ואילו סטיופין מצלם סרט, מופיע בהצגה בתיאטרון העברי ועובד על מופע סטנד־אפ. "צילמנו סצנה בתוך אוטו. אני, שורוש וסוויסה", הוא מספר, "אנשים מכל הנתיבים סביבנו כמעט התעלפו. לא הבינו מה ראמזי, ניסים ואנטולי עושים לידם בכביש ופשוט לא הפסיקו לצפור. הרגשתי כאילו אנחנו מסי, רונאלדו וניימר מוקפים באוהדים. סיימתי בית ספר למשחק לפני יותר מעשור, וכל השנים התפרנסתי מזה, אבל רק עכשיו אני ממש על הגל. כשהגעתי לעשות את הקמפיין של 'בזק' התרגשתי כמו ילד שאני הולך לראות את גידי גוב. ואז כשהוא בא ואמר לי שהוא מתרגש לראות אותי. כמעט התעלפתי".
"הלכתי לפני כמה חודשים לבני־ברק באמצע הלילה, אני אוהב אוכל יהודי וחלות של ויז'ניץ", מספר יניב סוויסה, "הדוסים הכי שחורים שואלים מתי יש עוד עונה. הם מכירים את כל הדמויות בעל פה. הם מתחברים מאוד לדמות של ניסים, חוץ מאישה אחת שממש התחננה בפניי שאפסיק לצחוק על הצדיק שמתגלה בסטייק". הבשר בקצבייה, אגב, אמיתי. בעונה הראשונה הקירור הרעיש ונותק, אז החום עשה את שלו. ריח הריקבון גרם לאחד מעובדי הבמה פשוט להקיא ואז מצאו פתרונות יותר הגיוניים.
"אני גרה בשכונת שפירא, מוקפת עובדים זרים. אריתריאים, סודנים ופיליפינים שרואים כל פרק", אומרת קולר, "בסוף לא ברור מה הסוד. יש סדרות שאני רוצה להופיע בהן בהכי נשי שלי, בהכי רגיש שלי או בהכי סקסי שלי. פה צריך להשתנמך לתוך הסופר ולהראות את הטמטום והכיעור שלי. השירה שטיינבוכית שבתוכי רוצה שוויון או שלא יהיו דברים פוגעניים ומעליבים, אבל דווקא בסוף הבנתי כמה אהבת אדם יש בתוכנית. זו חגיגה של כל השוליים שיש, החגיגה הישראלית האולטימטיבית".
"בסוף זה גן ילדים מלא עכברים, לונה פארק של החבר'ה הלא־מקובלים שמשחקים בבוץ", מסכמת קרן מור.
× × ×
המעריצים הכי גדולים של 'קופה' הם השחקנים עצמם, שהפכו לחבורה מגובשת בחיים. ימי הצילום הארוכים לא יכולים לעבור בלי הטרלות והצקות. "הכותבים נמצאים על הסט רוב הזמן, ואם הם צריכים ללכת, הם משאירים לנו הערות בווטסאפ ויש דינמיקה שלמה סביב זה", מספרת קרן מור בחיוך מרוצה, "יניב זוהר, הכותב, השאיר לי הודעה שבסצנה של כוכבה היפה נדרשת פאוזה רצינית. כאילו אני ושקדי (הבמאי) לא קלטנו לבד. אז פשוט עשיתי פאוזה של 20 דקות. 20 דקות אף אחד לא זז, לא נשם, כולל שקדי שלא אמר קאט. הכל מצולם! אמרתי להם: הוא רוצה פאוזה, הוא יקבל פאוזה! יולי, אין מזגן, וכולם היו בדממה. אף אחד לא יפריע לי עכשיו. או כמו שאומרת כוכבה: פתחתי נקמה. שלחנו לו את זה באותו היום".
בינתיים, כששאר החברים נערכים לצילומים, הם משתעשעים עם המוצרים על המדפים. "אל תתקרבי לעולם למדף הגבינות. למילקי יש שם עוד ראש מרוב עובש", מזהיר סוויסה. "מצד שני, ליגאל עדיקא ולי יש משחק משלנו כשאנחנו מחכים לאקשן", מגלה קולר, "אנחנו עומדים ליד מוצרים ואומרים: אם זה כל האוכל שנשאר בעולם, מה אתה מכין מזה? הגענו למקומות מאוד נמוכים".
השמועה אומרת שאת העונה הבאה יצלמו בסופר חדש. הם נשבעים שאין להם מושג מה יקרה, אבל יש להם המון בקשות. "אני מקווה ששירה תהיה בהיריון", אומרת קולר. "או כוכבה!" מוסיפה מור. "אני רוצה טיפול זוגי עם אמא ושבוע לעבור לגור בסופר. זו הפנטזיה שלי", מגלה דב נבון, אבל דניאל סטיופין רק חולם על קידום ויניב סוויסה מבקש "פרק על חופשה משותפת בבית מלון של כל העובדים. זה ישבור את הרשת".
ראמזי? הוא חולם על ארץ הסופרים, על משחק מחשב של 'קופה ראשית' ועל אפליקציות ייעודיות. "בפרק האחרון, של החתונה, אני שר שיר של אלטון ג'ון לזוג הצעיר. זה שיר שרץ אצלי שנים בפלייליסט", מספר שורוש במבוכה. "אתמול שמתי אותו בדרך הביתה ופתאום התחלתי לבכות באוטו חבל על הזמן. כל השנה הזאת רצה לי מול העיניים ופשוט הכל עלה. אני קצת ראמזי גם במציאות. לא חשבתי שאני אקח את זה ככה ללב, אבל התוכנית הזאת היא ממש חלק ממני".
