yed300250
הכי מטוקבקות
    |
    חדשות • 06.12.2021
    התעוררנו מאוחר
    כבר לפני שנתיים ידעו בישראל שאיראן רצה לפצצה, אבל איש לא נערך לכך
    יוסי יהושוע

    שבועות האחרונים אנחנו שומעים את הרמטכ"ל אביב כוכבי מורה לצה"ל להכין את האופציה הצבאית, או במילים פשוטות: להתכונן לתקיפה באיראן.

     

    כפי שפירסמנו בשבוע שעבר, ועדת השרים לענייני הצטיידות אישרה עסקאות רכש חריגות לטובת המשימה, של חימושים למטוסים ומיירטים לסוללות כיפת ברזל ביותר מ־5 מיליארד שקלים, מחוץ לתקציב צה"ל. וכאן צריך לשאול שאלה חשובה, שמשום מה לא הוצפה עד כה, והיא: מדוע רק עכשיו? האם רק החודש האיראנים האיצו את תוכנית הגרעין שלהם? התשובה היא מובן שלא, והאחריות למחדל הזה היא לא רק של צה"ל אלא של הדרג המדיני באותה שנה, 2019 – ממשלה בראשות בנימין נתניהו. עם חתימת הסכם הגרעין בין המעצמות לאיראן ב־2015 חשב הרמטכ"ל דאז גדי איזנקוט שהוא הרע במיעוטו, ושנכון לנצל את התקופה הזו להסטת משאבים מההכנות לתקיפה באיראן לטיפול במעגל הראשון כמו חמאס וחיזבאללה, ולשדרוג צבא היבשה. כל זה נעשה במסגרת התוכנית הרב־שנתית "גדעון", שאושרה על ידי שרי הביטחון השונים וראש הממשלה נתניהו, ונראתה כמהלך נכון ביותר במסגרת ניהול הסיכונים ומגבלות התקציב.

     

    ב־2018 הודיע נשיא ארה"ב דאז דונלד טראמפ, בעידוד ישראל, על פרישה מההסכם. עד כה התנהל הדיון סביב ההחלטה הזו בשאלה האם היא הייתה נכונה או לא – בדיעבד היא התבררה כטעות – אבל כעת נעסוק בשלב המוכנות הישראלית.

     

    מ־2019 האיראנים החלו במרוץ לעבר הפצצה ובהגברה של העשרת האורניום. אגף המודיעין ידע זאת, גם הרמטכ"ל הנכנס כוכבי ושר הביטחון גנץ, וזה הועלה גם בישיבות הקבינט.

     

     

    כבר בשלב הזה אסור היה להמתין וצריך היה לשנות את תוכניות ההצטיידות והאימונים של חיל האוויר, הרי מדובר בהחלטות שיישומן לוקח שנים רבות.

     

    גם כעת, למרות ההצהרות, תחילת האימונים למעגל שלישי נקבע לעוד מספר חודשים והוא לא מיידי, וגם החימושים והמיירטים יגיעו בעוד מספר שנים. אז למה לא התחילו בהכנות לפני שנתיים? מדוע ביזבזנו זמן יקר כל כך?

     

    כפי שנכתב בפתיחה, האחריות לדרוש היא על צה"ל, אבל מובן שחובה על הדרג המדיני לוודא שבעקבות ההתפתחויות שנוצרו בתחילת 2019 למדינת ישראל יש את המענה המבצעי הדרוש, תוכניות רלוונטיות ואמצעים. זה כאמור לא קרה, וגנץ, שמונה לתפקיד שר הביטחון במאי 2020, נושא אף הוא באחריות לכך.

     

    גורמים בכירים בצה"ל טוענים שהעלו את הסוגיה, אך הדרג המדיני לא אישר בגלל המשבר הפוליטי. וכך, באין־ספור ישיבות הקבינט שנערכו בנושא האיראני לא הורו לצבא להיערך לפעולה ולא הקצו לכך תקציבים. ואת זה מבינים עכשיו האמריקאים שמסייעים לנו בהצטיידות, וגם האיראנים שמספיק להם לקרוא את המודיעין הגלוי. אם נוסיף לכך את העיכובים בעסקאות הרכש שכבר סוכמו לפני שנים אך התעכבו, כמו מטוסי תדלוק החשובים מאוד לתקיפה ומסוקי סער חדשים שלשניהם כבר הוקצה מימון מכספי הסיוע האמריקאי, אנחנו למדים על שורה של תקלות חמורות שאמורות להיבדק כבר עכשיו – ולא להמתין לוועדת החקירה של אחרי המלחמה הבאה.

     

     

     

     


    פרסום ראשון: 06.12.21 , 23:46
    yed660100