הוליווד מתייבשת

הנה סצנה שחוזרת על עצמה שוב ושוב בסרט עמוס הכוכבים 'אל תסתכלו למעלה' של נטפליקס (עכשיו בקולנוע, עוד שבועיים בסטרימינג): לאונרדו דיקפריו וג'ניפר לורנס כשני מדענים חנונים מגיעים לתוכנית בוקר פלסטיקית עם קייט בלאנשט, זועקים שהם גילו אסטרואיד שהולך לפגוע בכדור הארץ, ואף אחד לא מקשיב להם. ואז הם צורחים שוב, הפעם בבית הלבן מול הנשיאה מריל סטריפ, וגם היא מנפנפת אותם בבוז.

בקיצור, הבנו: המערכון הארוך והמוצלח הזה שאירגן הבמאי אדם מקיי ('מכונת הכסף') עם הסלתה והשמנה המצפונית של הוליווד הוא בעצם על ההתחממות הגלובלית. האנושות מטומטמת, הפוליטיקאים מטומטמים עוד יותר וגם רשעים, ומקום מיוחד בגיהינום שמור לאנשי העסקים שמעמידים פנים שהם מוכרים גאולה אבל רק חושבים איך לסחוט את הדולר הבא מהסבל של כולנו. דיקפריו, אקטיביסט אקלים ותיק במציאות, החליט להמיר את הנאום שלו מהאוסקר על הצורך לשמור על כדור הארץ, בשעת חינוך מבדרת בנטפליקס. כשגרטה היא גיבורה עולמית - איך היא לא בסרט? - ובגלזגו היה נראה לדקה וחצי שהעולם מתאחד בווייב ירוק, אי־אפשר להתלונן ש'אל תסתכלו למעלה' לא מסמן וי ענק על רלוונטיות, ומספק תחושה שהנה אולי הוליווד באמת תתחיל לעשות סרטים על ההתחממות הגלובלית.

אלא שהבעיה הזאת לא נפתרת בסרט, שכמעט מסתיר את משבר האקלים בתוך פארודיית 'ארמגדון' מלאת פיצוצים וצחוקים. הסרט מתלונן שוב ושוב על "העידן השטחי שלנו", וכמו בומר זועף מקטר על תרבות הרכילות, הסלבס והסמארטפונים, ולא שם לב שהוא חוטא באותו חטא בדיוק. הוא לא באמת עוסק בעליית הטמפרטורות, בבצורות, בפליטות פחמן - זה לא מספיק סקסי. צריך את דיקפריו, לורנס ואסטרואיד ענק כדי שתשקלו להיכנס לזה בנטפליקס או ללכת לקולנוע. את סרטי האקלים הרציניים תשאירו לדוקו.

מקיי לא מסתיר את העובדה שהוא רוצה לעשות 'ד"ר סטריינג'לאב' עכשווי, אבל זו הייתה קלאסיקה שהציגה שואה גרעינית בעידן שבו פחדו משואה גרעינית. עזבו את קובריק, 'מכונת הכסף' של מקיי הצליח להראות שגם ממשבר הסאב־פריים אפשר לעשות סרט מבדר, בלי להתחמק מהנושא עצמו (טוב, הייתה שם את מרגו רובי באמבטיית קצף לרגע). משבר האקלים כאן כדי להישאר ולהשפיע על כולנו. אז כדאי שהוליווד תפסיק להשתפן ותמצא דרך לעסוק בו באמת, ומהר.