החברות של שרגא ברוש בחובות של מאות מיליונים
נשיא התאחדות התעשיינים לשעבר מגיש הבוקר בקשה דחופה לעיכוב הליכים של שתי חברות בבעלותו • ברוש: "שיעבדתי דירות ורכוש בשווי 40 מיליון שקל, אני משוכנע שנצליח להשתקם"
החברות של התעשיין שרגא ברוש ואחיו יריב נקלעו לחובות כבדים. נשיא התאחדות התעשיינים לשעבר יגיש היום לביהמ"ש המחוזי בירושלים בקשה דחופה לעיכוב הליכים של שתי חברות השייכות לקבוצת מפעלי ברוש לאחר שנטען כי צברו חוב בסך של כ־248 מיליון שקל. מתוך סכום זה החוב למערכת הבנקאית עומד על כ־115 מיליון שקל, כך נודע ל"ממון". החברות שביקשו באמצעות עוה"ד גיל הירשמן ועדי בראונשטיין עיכוב הליכים הן החברות "י. ברוש שיווק ושירותים" ו"קבוצת מפעלי י. ברוש". הדירקטורים והמנהלים בחברות הללו הם שרגא ברוש ויריב ברוש.
מדובר בחברות ותיקות העוסקות בתעשיית הפלסטיק ובתחום ייצור חוטים סינטטיים המשמשים בעיקר את תעשיית השטיחים (המפעל באזור התעשייה ברקן) וכן בתחום ייצור אריזות גמישות (המפעל באזור התעשייה נוף־הגליל שנקרא סלינה לשעבר). בקבוצת ברוש מועסקים כ־130 עובדים והחובות לעובדים ולרשויות מסתכמים ב־9 מיליון שקל. בבקשה נטען כי "חשבונות החברות בבנקים טרם הוגבלו אך שיקים של החברות באי־פרעון נמצאים אצל חלק מהנושים והם נקטו בהליכים משפטיים".
מה גרם לקשיים?
שרגא ברוש אמר אתמול ל"ממון": "מדובר בגירעון של כ־142 מיליון שקל. הבעלים הכניסו לקבוצה, מתוך אמונה בחברות ורצון לעמוד בכל ההתחייבויות, כ־45 מיליון שקל (הלוואת בעלים - ל.ד), מעבר לזה שיעבדנו לטובת נותני האשראי רכוש פרטי שכולל דירות ורכוש אחר בשווי של עוד כ־40 מיליון שקל. עד הקורונה המפעלים היו רווחיים. אנחנו משוכנעים שבעזרת המשקיעה קרן טנא ובעזרת ההסדר נוציא לפועל שיקום כלכלי ואפילו נגדל ונתרחב.
"החברות מכרו לפני הקורונה בממוצע בין 120 ל־130 מיליון שקל בשנה ובקורונה ירדנו ביותר מחצי. דבר נוסף שהשפיע עלינו זה חוסר בחומרי גלם פלסטיים בעולם, וזה הקשה עלינו לחזור לייצור מלא. הלקוחות שלנו היו בהסגרים. העובדים הפלסטינים היו מנועים מלבוא לעבודה. הכל ביחד הפריע לנו להתאושש".
הקבוצה טענה כי במהלך תקופת הקורונה צנחו ההכנסות מסך כולל של כ־120 מיליון שקל בשנת 2019 לסך הכנסות כולל של כ־39 מיליון שקל נכון לתקופה מינואר עד סוף אוקטובר 2021. כעת מבקשות החברות מבית המשפט שקט תעשייתי מנושיהן על מנת להציג הסדר. הבקשה הוגשה לפי תיקון 4 העוסק בחברות שנקלעו לקשיים בגלל מגפת הקורונה בניסיון להגיע להסדר מבלי שימונה להן נאמן, אלא מנהל הסדר עם סמכויות של פיקוח. באישור ביהמ"ש הניהול יישאר בידי ההנהלה הקיימת. במסגרת הבקשה ביקשו החברות למנות מנהלי הסדר שאחד מהם יהיה עו"ד אהוד גינדיס שייצג את החברות במו"מ מול המערכת הבנקאית. כמו כן מבקשות החברות לאשר לקבוצת ברוש לקבל מקרן טנא, מהקרנות הבולטות בישראל בהשקעה ובהשבחה של מפעלי תעשייה, מימון ביניים עד לסך של 20 מיליון שקל לצורך הפעלתן ושמירתן של החברות כ"עסק חי" בתקופת עיכוב ההליכים.
מהבקשה עולה כי קרן טנא צפויה להיכנס כמשקיעה בקבוצה לפי שווי של 50 מיליון שקל באופן שיוקצה לה 60% ממניות חברת מפעלי ברוש – תמורת 30 מיליון שקל וזאת לאחר בדיקת נאותות. ה־40% הנותרים ייוותרו בידי משפחת ברוש.
ההנפקה בבעיה?
שרגא ברוש, לשעבר נשיא התאחדות התעשיינים, ושותפו עופר עיני, לשעבר יו"ר ההסתדרות, תיכננו רק לאחרונה להנפיק באמצעות מיזוג עם שלד בורסאי את "עושרד", חברת האנרגיה שהקימו לשיווק גז, לפי שווי של 150 מיליון שקל במטרה לגייס 10 מיליון דולר. רשות ני"ע עיכבה את המיזוג. הפרסום בעת הזו עלול לעכב עוד את ההנפקה המתוכננת. ברוש (68) נולד למשפחת תעשיינים. לאביו היה מפעל תנורים שנסגר בשנות ה־90 . ברוש לא ויתר על התעשייה וב־1998 רכש מפעל טקסטיל לייצור חוטים לתעשיית השטיחים העולמית שפעיל עד היום. ב־2001 נבחר ברוש לנשיא התאחדות התעשיינים וכיהן בתפקיד עד 2012. לאחר שלוש שנים התמודד על התפקיד וזכה שוב, ובמקביל הרחיב את עסקי התעשייה שלו. ב־2012, במה שכינה "הזדמנות עסקית", רכש תמורת 31 מיליון שקל את מפעל סלינה בנצרת לייצור אריזות פלסטיק גמישות ושקיות פלסטיק. העסקה נחשבה עד לאחרונה עסקה מוצלחת משום שב־2018 מכר ברוש את קרקע המפעל בתמורה ל־57 מיליון שקל, אלא שהתחרות בתחום שקיות הפלסטיק והעובדה שעלות הייצור בארץ לא עמדה בתחרות מול יצרנים בחו"ל גרמו להפסדים ולצבירת חובות.
ביולי 2020 הוגש נגד ברוש כתב אישום בחשד לקבלת דבר במרמה, זיוף מסמך ושימוש בתחבולה להתחמק ממס. כתב האישום אינו קשור לחברות שהגישו את הבקשה לעיכוב הליכים. מנגד טען ברוש כי פעל כחוק ובתום לב ולא עבר כל עבירה.