נתן את הלב

זו הייתה אמורה להיות אחת העונות הכיפיות בקריירה של סרחיו אגוארו. אחרי שנות הקסם במנצ'סטר סיטי הוא מצא את עצמו בברצלונה, מוכן לשחק בפעם הראשונה בקריירה עם לאו מסי, חברו הטוב ששיתף איתו פעולה רק בנבחרת. אבל הכל ירד לטמיון במהירות: לא רק שהם לא זכו לערוך אפילו הופעה משותפת אחת, אלא שהיום אגוארו צפוי להודיע על פרישה בגיל 33 בגלל בעיות בלב.

זה יהיה סיום כואב במיוחד לקריירה מדהימה. הוא לא נראה כמו אחד הכוכבים שימשכו עד גיל 40 בגלל הפציעות הרבות מהן סבל, אבל אגוארו נשאר סקורר נפלא שאמור היה לעזור לבארסה להשתקם. רק שב־30 באוקטובר, במהלך משחק מול אלאבס, אגוארו חש כאבים בחזה וקשיי נשימה. הוא הובהל לבית החולים, שם הרופאים גילו אצלו הפרעה בקצב הלב ושלחו אותו למנוחה של שלושה חודשים. רק חודש וחצי עבר מאז, אבל ההערכה בספרד היא כי הבדיקות גילו בעיה רצינית שמחייבת את "קון" לתלות את הנעליים.

למרות שזה מגיע מוקדם מהצפוי, אגוארו יכול להודיע על סיום הדרך עם חיוך גדול על הפנים והמון סיפוק. ההחמצה היחידה שלו – ובעצם של מנצ'סטר סיטי כולה בעשור האחרון – היא ליגת האלופות, אם כי קשה לסמן את זה ככוכבית לאור שרשרת ההישגים המדהימה. הוא עף מאינדפנדיינטה לאתלטיקו מדריד כבר בגיל 18, הבקיע בכמויות מטורפות, נרכש ב־40 מיליון יורו על ידי סיטי והפך לאגדה במועדון בו קבע שיא של 260 כיבושים. אף אוהד של הקבוצה לא ישכח לעולם את רגע ההכרעה של האליפות הראשונה בדור הנוכחי, בעונת 2011/12, כשאגוארו שיגר בדקה ה־94 כדור לפינת השער של ק.פ.ר ושבר בצורת ארוכה של הקבוצה.

וכן, הוא גם זכה להתחבק עם מסי על הפודיום הקיץ, כאשר זכה עם נבחרת ארגנטינה בקופה אמריקה, רגע זוהר בקריירה שלו. הוא לא כבש בטורניר הזה (41 שערים בינלאומיים, האחרון שבהם בבלומפילד ב־2:2 מול אורוגוואי), אבל היה צריך ממש כמו מסי את ההנפה הזו, שהצטרפה ל־15 תארים עם סיטי, הזכייה בליגה האירופית עם אתלטיקו ואפילו מדליית זהב אולימפית ב־2008. לברצלונה הוא הגיע פצוע, וזה היה מהלך מקולל מראש, אבל אפשר להבין את הגדולה של הסקורר הענק הזה בכך שפפ גווארדיולה לא מוצא לו תחליף אמיתי במרכז ההתקפה של סיטי. אולי בגלל שכבר אין חלוצים כמוהו.

ואולי היורש יהיה בנחמין בן ה־13, הילד שהביא לעולם עם בתו של דייגו מראדונה. אם יש מישהו שיכול לשמח את העם הארגנטינאי ולהמשיך בקו - זה מישהו עם הגנים של אגוארו ומראדונה משולבים. בינתיים אפשר יהיה רק להתענג על הגולים שנכבשו ולהתבאס על אלו שכבר לא יהיו.