מציאות חלופית

יכול להיות שעמר בר־לב, השר לביטחון הפנים, לא חי עימנו כאן על אותה פלנטה? כי זה, איך לומר, מה שעולה מהראיון שקיים איתו יובל קרני והתפרסם בעיתון זה אתמול. בר־לב נשמע מרוצה, אפילו מרוצה מאוד מהמצב. זה התחיל בהתייחסות שלו לציוץ שפירסם לאחר פגישתו עם תת־מזכירת המדינה של ארה"ב, ויקטוריה נולנד. "תת־מזכירת המדינה התעניינה, בין היתר", כתב, "באלימות מתנחלים". ואם היא מתעניינת אז הוא מצייץ. ולא, הוא ממש לא מצטער, ולא, הוא לא טעה. ומי שלא טוב לו שישתה מים. בטח אם הוא מאלה שתוהים איך קרה שהתייחס לאלימות מתנחלים ולא לעלייה המשמעותית בהיקף הפיגועים, זריקות האבנים, ניסיונות הדקירה והשלכת בקבוקי תבערה בשטחים ובירושלים. 1,500 מקרים שנרשמו בשנה שעברה. אה, כן, זה בגלל ש"בציוץ", הוא הסביר, "יש מגבלה של תווים". למרות שהודה שנתוני השנה הזו חמורים עוד יותר, למרות שהבחירה שלו איך לנצל את מספר התווים המוגבל מכלילה ומכתימה ציבור שלם של מאות אלפי אנשים.

בר־לב, מתברר, גם לא חושב שהמשטרה איבדה שליטה ברחוב הערבי. למעלה מ־120 נרצחים מתחילת השנה. רק שבעודו מנסח את הגותו, נורה למוות יוסף סלימאן אבו־גנים, נהג אוטובוס מלוד, שכנראה לא הספיק לשמוע איך וכיצד המשטרה לא מאבדת שליטה. הוא גם לא שמע, לדבריו, את ראשי המועצות הערביות, המתראיינים חדשות לבקרים ומתלוננים על היעדר אכיפה במגזר הערבי. ההפך, הוא מדבר על מבצעי איסוף נשק, רק לא מספר שמדובר בטיפה בים, כמה עשרות תפיסות, בעוד הערכות זהירות מדברות על מעל 150 אלף כלי נשק בלתי חוקיים הפזורים לאורכה ולרוחבה של הארץ ביישובים הערביים.

זה היה מצחיק אם זה לא היה עצוב כל כך. כי בדיוק ביום שבו בר־לב פרש את משנתו המסודרת, האחיות והאחים במדינת ישראל יצאו לשביתה בגלל האלימות הקשה שהם חווים בבתי החולים, שחלקה הגדול, מתברר, בכלל לא מדווח. אנחנו לא מספרים על כל פעם שמישהו דוחף, מקלל או אפילו מכה איש סגל בבית החולים, אמרה אחת האחיות שהתראיינה אתמול. אחים ואחיות שהמשטרה האמונה על ביטחונם לא מספקת להם תשובה ראויה. בדיוק כמו שהמשטרה לא מספקת תשובה ראויה לנזקים בעשרות מיליוני שקלים הנגרמים לחקלאים ברחבי המדינה שמסרבים להיכנע לאיומי הפרוטקשן ונאלצים להגן בכוחות עצמם ובסיוע של מתנדבי “השומר החדש” על רכושם. גניבת ציוד, גניבת תוצרת, עקירת עצים, חבלה בציוד חקלאי, וכן הלאה.

וזה מצטרף לנזקים במיליוני שקלים, כפי שדווח אתמול בכנסת, לתשתיות בנגב. כן, ממש ביום שבו התפרסם הראיון. הרס עמודי תאורה, פגיעה בקווי הולכה של חשמל, נזקים קשים למערכת הכבישים, לתמרורים, למעקי בטיחות, למתקני מים, והרשימה, כמובן, חלקית. ועוד לא דיברנו על הצרות הרגילות - בריחת האסירים מכלא גלבוע, סרסור בחיילות המשרתות בשב"ס, עלייה במספר ההרוגים בתאונות הדרכים, עבירות מין, פגיעה ברכוש, רצח נשים.

בקיצור, לקרוא ולא להאמין. לקרוא ולתהות איך זה ייתכן. לקרוא ומחוסר ברירה לקבל את המלצתו ללכת לשתות מים. הרבה מים. בתנאי, כמובן, שמישהו לא שבר את הברז.