האקדח המעשן
בשנות ה־70 וה־80 ביצעו הפלסטינים פיגועי טרור נגד מטרות יהודיות וישראליות באיטליה • ב־2008 גילה נשיא המדינה לשעבר קוסיגה בראיון ל"ידיעות אחרונות" שהמחבלים פעלו בחופשיות מתוקף הסכם עם השלטונות • האיטלקים התעלמו מההאשמות אולם כעת נחשף שהסכם כזה אכן היה, ושהמודיעין המקומי ידע על כוונה לבצע פיגוע בבית הכנסת ברומא בו נרצח ילד בן שנתיים – ולא עשה דבר
"מכרנו אתכם". במילים בוטות אלה אישר נשיא איטליה לשעבר פרנצ'סקו קוסיגה בראיון דרמטי שהעניק ב־2008 לכתב "ידיעות אחרונות" דאז ברומא, מנחם גנץ, שמועות שהתרוצצו במדינה, שלפיהן קיים הסכם בין השלטונות לארגוני טרור פלסטיניים: המדינה העלימה עין מפיגועים נגד יעדים יהודיים וישראליים, ובתמורה הארגונים לא פגעו במטרות איטלקיות. האיטלקים הכחישו לאורך כארבעה עשורים קיומו של הסכם כזה, אולם מסמכים חדשים שנחשפים מאשרים את גרסתו של קוסיגה: היה הסכם – ויהודי איטליה הופקרו אל מול הטרור הפלסטיני.
קוסיגה חשף בראיון כי בשנות ה־70 וה־80 אכן קיימו שלטונות איטליה הסכם סודי עם ארגוני הטרור הפלסטיניים. על פי "הסכם מורו", על שמו של ראש הממשלה שחתם עליו, אלדו מורו, שלטונות איטליה איפשרו לאש"ף ולארגוני הטרור יד חופשית במדינה: העברת נשק וביצוע פיגועים נגד מטרות יהודיות וישראליות. בתמורה הארגונים הבטיחו שלא לפגוע במטרות איטלקיות.
היהודים, נחשף בראיון, היו מחוץ למשוואה. בהם אפשר היה לפגוע. הראיון, שאמור היה לעורר רעידת אדמה, הושתק. גורמים בממשלה הכחישו קיום מסמכים שיוכיחו את "הסכם מורו" ובכירים אחרים ניסו לטעון שקוסיגה "זקן ומשוגע" ומדבר שטויות.
13 שנים לאחר הראיון, בשבוע שעבר, נחשפו בתקשורת האיטלקית מסמכים שמוכיחים חד־משמעית: הסכם מורו היה קיים. בין היתר נחשפו מסמכים דרמטיים שמראים כיצד השלטונות וסוכנויות הביון היו יכולים למנוע את הפיגוע שביצעו מחבלים פלסטינים בבית הכנסת הגדול ברומא ב־9 באוקטובר 1982. בפיגוע נרצח הילד היהודי סטפאנו גיא טאשה בן השנתיים ו־34 מבני הקהילה נפצעו. המסמכים חשפו בצורה ברורה כיצד למודיעין האיטלקי היה מידע מדויק על ההכנות לפיגוע – ופשוט לא נעשה דבר. עוד נחשף כי גם ראש השירות החשאי האיטלקי דאז, עמנואלה דה פרנצ'סקו, ידע על כוונות ארגונים פלסטיניים לבצע פיגועים נגד מטרות ישראליות ויהודיות באיטליה וברחבי אירופה.
היו אלה ימי מלחמת שלום הגליל, והדריכות בקהילות היהודיות באיטליה ובאירופה הייתה גבוהה מחשש לפיגועים. והם אכן התרחשו, תוך עצימת עין מצד השלטונות. "מקור אמין דיווח שפלסטינים שמתגוררים באירופה קיבלו הוראה לפעול בסדרת פיגועים", כתב דה פרנצ'סקו במברק דחוף למשטרה. ב־27 ביוני 1982 נשלח מברק נוסף ובו נכתב ש"סטודנטים פלסטינים מתכננים לתקוף מטרה יהודית ברומא ובראש רשימתם – בית הכנסת". המודיעין האיטלקי קיבל אזהרות רבות. בקהילה היהודית התחננו לקבל אבטחה, גם אחרי שעדי ראייה זיהו פלסטינים שתיצפתו על בית הכנסת הגדול.
חשיפת המסמכים, שחלקם פורסמו בעיתונים "לה רפובליקה", "איל ריפורמיסטה" וגם בעיתון הקהילה היהודית של איטליה "שלום", מעוררים כעת סערה במדינה. באיחור של 39 שנים החליטה כעת הוועדה הפרלמנטרית לשירותים חשאיים לפתוח בחקירה רשמית כדי לחשוף את האמת לגבי הסכם מורו.
בשנות ה־80 התרחשו פיגועים נגד מטרות ישראליות ויהודיות באיטליה, כולל חטיפות מטוסים ואוניות. המחבלים לא נעצרו או שנעצרו ושוחררו. "המדינה חייבת לבדוק את ההיסטוריה שלה", אמר אנריקו בורגי, חבר ועדת שירות המודיעין של הפרלמנט.
אריאלה פיאטלי, עורכת המגזין "שלום", אומרת ל"ידיעות אחרונות": "השאלה שהקהילה היהודית שואלת את עצמה כמעט 40 שנה היא למה באותו יום לא היו שוטרים בבית הכנסת. המסמכים מראים שהמודיעין הזהיר שוב ושוב מפני פיגועים, ולכן חייבים להבין למה החליטו להשאיר את היהודים לבדם ומי החליט. פירסמנו ראיון עם גדי טאשה, אחיו של סטפאנו, הילד שנרצח, ובו הוא הסביר שגם נשיאת הקהילה היהודית דאז, טוליה זאבי, שלחה מכתב עם בקשה רשמית למשרד הפנים כדי לקבל אבטחה. למה התעלמו מהקריאה לעזרה?".
כעת מתחזקות ההערכות שהפיגועים שביצעו ארגוני הטרור במדינה בשנות ה־70 ה־80 היו במסגרת הסכם מורו: בין היתר נגד מטוסים בשדה התעופה ברומא ב־1973, והניסיון לרצוח את ראש הממשלה גולדה מאיר על אדמת איטליה באותה שנה. מתברר כי הרשויות עצרו חולייה פלסטינית שברשותה טיל קרקע־אוויר, אלא שמחשש לפיגוע נקם נגדי הן מיהרו לשחררה.
לפנייה לכתב/ת 
