זה הזמן: חוק חובת חיסון
צריך לשים סוף לניהול הבעייתי שמוביל להתפשטות הקורונה. בנט מבין את חומרת המצב, ממשלתו לא מבינה
הזינוק במדדי התחלואה בימים האחרונים קשור בהופעת הזן החדש, אומיקרון, אבל לא רק. הסטטיסטיקה לא משקרת: התחלואה עולה במדויק כפי שהיה צפוי שתעלה זמן־מה אחרי האירועים הגדולים לילדים בחופשת חנוכה. קיומם סיכן רבבות, וגובה כעת את המחיר.
זן האומיקרון מצטרף לכך, מוסיף עוד שכבת הדבקה. ובכל זאת, ההתכנסויות רבות המשתתפים במקומות סגורים ממשיכות להיערך באין מפריע, כשדוברי משרד הבריאות רומזים שאולי בקרוב, אם יהיה עוד הרבה יותר גרוע, צריך יהיה להתכונן להגבלתן. "צריך יהיה"? צריך היה לפני חודש. ייתכן שהאומיקרון רץ כאן מתחילת נובמבר, רק שלא נחשף.
הגבלות על התכנסויות יופעלו לבסוף, באיחור של שבועות רבים. וזה במצב שבו, כפי שכתבה אתמול עמיתתי שרית רוזנבלום, כל שעה גורלית. עדויות ברורות להתפרצויות אלימות במיוחד של נגיף הקורונה במקומות סגורים זורמות מכל העולם, אבל בממשלת ישראל עדיין מתלבטים. כשנגיע ל־25 אלף מאומתים ביום אולי יפסיקו להתלבט.
ההפקרות בהתכנסויות מתחברת להפקרות בחיסונים. בישראל נהוג תו ירוק מחמיר המונפק רק למי שזכו לקבל את מנת הבוסטר ולילדים המחוסנים פעמיים (עד כה). רק מה? מי שבודק או בודקת את הנכנסים לאירועים רבי משתתפים לא סורק את התו של הנכנס בסלולרי, באפליקציה מיוחדת המקושרת למשרד הבריאות המאשרת את הפרטים, כפי שנהוג במדינות אחרות. אצלנו הבודק מעיף מבט לשנייה בתו, ובהינף יד מאפשר כניסה. פרטאץ' טיפוסי.
עוד תקנה שהוכחה כלא יעילה בעליל במניעת התפשטות האומיקרון היא הצגת אישור לתוצאת בדיקה שלילית במקום תו ירוק אמיתי. מה ההיגיון המדעי בהסתמכות על בדיקות מלפני יממה פלוס, או על בדיקות מהירות שמהימנותן בעייתית, בלשון המעטה - בסביבה שבה מספר החולים החדשים מכפיל את עצמו כל שתי יממות? אין היגיון. יוצאים ידי חובה.
התחנונים ללא מחוסנים ללכת להתחסן צריכים להיגמר. יש כיום רוב בציבור לחוק חובת חיסון, ויימצא רוב בכנסת. החוק יגרום למיליונים להתחסן ולחסן. אנשים לא רוצים וחוששים להיות מפירי חוק, גם אם החוק לא נוח להם וגם אם בינתיים לא פותחים להם תיקים פליליים. חוק חובת חיסון יוכיח, אחת ותלמיד, את מידת הרצינות שבה מתכוונת המדינה לאכוף חיסונים - כפי שהיא כופה בחקיקה עטיית מסכות בחללים סגורים, למשל.
יעבור בממשלה? כן, אם ראשה ינהיג ולא יברח. שלא כמו ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון חסר האחריות, ראש הממשלה נפתלי בנט דווקא מבין היטב ומעריך נכון את חומרת המצב. כבר לפני יותר משבועיים, מבוהל ואפור פנים, הוא עמד על סף הכרזה על מצב חירום לאומי. עמד על הסף, ולא חצה אותו. ההר הוליד עכבר, כלומר איסור מושהה על כניסת תיירים לארץ. אלא שבאמצעות כפית לא מייבשים ים, ובאמצעות דיבורים לא עוצרים מגפה.
ישראל הייתה החלוצה בבוסטר, ואולי תהיה גם החלוצה בבוסטר כפול, מנת חיסון רביעית. היא צריכה ויכולה להיות חלוצה בחוק חובת חיסון, שממילא יש לו בארץ תשתית חוקתית מוכנה מזה עשרות שנים. למרבה האכזבה, ככל שנפתלי בנט עצמו מרצין ומתבגר, כך ממשלתו נהיית פחות רצינית ויותר אינפנטילית.

