הטעמים של 2022

לא חשוב מה באמת יהיה מונח לנו בצלחת בשנה הקרובה, חשוב יותר על מה נדבר ומה נרצה שיהיה עליה. עולם האוכל משתנה ומגיב לתהליכים אדירים: מגפת הקורונה, שער הדולר, חרדות אקולוגיות, התחזקות של מדינות בזירה הבינלאומית, וכן, גם אופנות שיווקיות. ואולי הדברים האלו נראים לנו לא קשורים לאוכל, אבל אם יש משהו שאפשר לקבוע בוודאות - כולנו, כמעט בלי יוצא מן הכלל, אוהבים חפירות קולינריה: מה אכלנו, איפה חגגנו, מי פתח מסעדה ומי סגר ומאיפה נזמין צהריים למשרד או ערב הביתה. וכל התהליכים האדירים האלו, באים לידי ביטוי גם בשיחות האוכל שנראות לנו הכי שטחיות וסתמיות והורסות את הדיאטה. אז לכבוד השנה החדשה ארזנו לכם בקצרה את נושאי שיחות האוכל הצפויים לכולנו בשנה הקרובה, ככה שאיש לא יתפוס אתכם לא מוכנים בברזייה או בשיחת הסלון הבאה.

היי שלום 2021 ותודה על המחמצת. ברוכה הבאה לך 2022, תהיי עדינה איתנו.

סודות ובישולים

ארוחות פופ־אפ חשאיות

מאקט חתרני למנגנון שיווקי. כולנו רוצים להרגיש מיוחדים, והתחושה שרק אנחנו יודעים על איזה אירוע קולינרי מושקע וסודי, במיקום שמועבר באופן מוצפן, ורשימה סגורה של מוזמנים, מרימה לנו ויוצרת אצלנו את הרושם שאנחנו חלק ממועדון עילית חתרני. בחודשים האחרונים נדמה שהשוק מוצף ארוחות סודיות וחלק מזה נולד מכך שאנשי שיווק משתמשים בטכניקה לקידום מוצרים ושירותים. אפילו בנקים.

אנשי שיווק מחפשים ללא הרף דרכים יצירתיות לתקשר מסרים לקהל היעד שלהם, בלי לכתוב את המסרים על דף. ארוחות כאלו, לפעמים עם סדנה, לפעמים עם קהל מפורסם (שמשלמים לו) הן עוד טכניקה מתוחכמת למכור לנו דברים שהולכת לבעוט פה בשנה הקרובה, בטח אם יהיו גם הגבלות על התקהלויות.

בשורה התחתונה - אנחנו אוהבות אירועים חד־פעמיים עם אנרגיה מיוחדת באוויר. מקוות שלא ימאיסו עלינו את אווירת המוסד החתרנית.

דרמסלה זה כאן 

אוכל הודי

האוכל שאנחנו אוכלים, מבשלים, מזמינים, קונים, מושפע מכל כך הרבה דברים שמתרחשים סביבנו שאנחנו בכלל לא נותנים עליהם את הדעת. למשל עוצמתן של המדינות בעולם. הרי כשאנחנו מזמינים סושי, אנחנו לא עוצרים לחשוב, "הו, יפן היא מעצמה כלכלית ותרבותית, נזמין סושי וככה נטפח לה על השכם על ההצלחה שלה". אבל אנחנו בהחלט עוסקים בלהגדיר את עצמנו דרך מה שאנחנו אוכלים וסושי, למשל, עוזר לנו להגיד לעולם שאנחנו מתוחכמים, בינלאומיים, חלק מתרבות גבוהה. ועל הדרך ננגב עם הרול קצת ספייסי מיונז.

אוכל הודי נכנס בשעטה לטרנד הקולינרי הבינלאומי. מדובר בתוצאה ישירה של חיזוק מעמדה של הודו בעולם, כניסתם של אנשי עסקים לחצי האי והפיכתה של הודו לאחת המעצמות העולמיות עם עתיד מסקרן לפניה. יובל בן נריה כבר כמה שנים מוביל את התחום של הבישול ההודי העילי, אבל מסעדות וקונספטים הודיים נפתחים ברחבי הארץ בלי הפסקה, כולל אפילו אדפטציה מקומית, 'טיקה פיקה' שמגישה אוכל הודי בפיתה.

החסה? מהגג! 

חקלאות עירונית

לא רק פודטק יעסיק אותנו בשנה הקרובה, אלא גם אגרוטק: פתרונות חקלאיים טכנולוגיים, כשבחזית מצטופפות כל החברות הרבות שמנסות להביא פתרונות לגידולים בעיר. הרעיון הוא לחסוך בשינוע, לנצל שטחים מתים ולהביא לכם "מהחווה לצלחת", כשהחווה נמצאת בסופר עצמו. השערות המומחים מדברות על כך שזה העתיד, אולם לא בטוח שבארץ הקטנה שלנו יש בזה צורך גדול. הכל קרוב וזמין. עם זאת, אנחנו אוהבים להרגיש חו"ל, וצורך או לא, נראה גם פה התרוממות של הטרנד ומי שבעניינים ישתול עשבים מגניבים על קירות ירוקים ויכין לעצמו חליטה או פסטה.

מהפכת הדפוס 

בשר שמגדלים במעבדה

אחרי שביונד מיט ואימפוסיבל פודס הפכו פודטק לסטארט־אפ של מיליארדים, נכנסו לזירה, שעד אז הייתה מרווחת ומאווררת, מיליון שחקניות חדשות שרוצות לגזור חתיכונת מעוגת תחליפי הבשר הטבעוניים, שהגיעה לממדי ענק.

ביונד מיט עשו את המהלך השיווקי הגאוני ושינו את השם מבשר צמחוני (איכס, למי בא?) לבשר מבוסס צמחים (פלאנט בייסד), ובמחי מושג אחד סללו את הדרך לקהל המונים אדיר.

כל תאגידי המזון הגדולים מושקעים בתחליפים האלו, אבל נראה שהם קפצו על הרכבת הזאת באיחור. כי כרגע המושג הלוהט ביותר על השיש הוא בשר אמיתי שמגדלים או מדפיסים במעבדה. בישראל קיימת חברת הסטארט־אפ החלוצית 'אלף פארמס' מהבולטות בתחום בעולם כולו, שלא רק גייסה כמאה מיליון דולר ביולי האחרון אלא שבין המשקיעים נמצא גם לאונרדו דיקפריו. לא סביר שבשנה הקרובה נאכל סטייקים ממעבדות, אבל בפירוש נדון בהם לא מעט.

הילולת פרוסטינג

סינמון רולז וסטיקי באנס ביתיים

אבל לא בגרסתם הסקנדינבית הסגפנית, היבשה מעט, אלא דווקא האמריקאית, המושחתת, המוגזמת, הספוגה בפרוסטינג לבן, מתוק ונוזל כמו מפל על העוגה והיד והפרצוף. זה מה שאנשים יכינו בבית בשנה הקרובה, כחגיגות פרידה לשנת לחמי המחמצת שהייתה נחמדה, הסריחה את המקרר, ודרשה מאיתנו לשפוך כמויות של קמח וללכלך סלסילות ומגבות. הקורונה שלא עוברת גם משפיעה: מצד אחד כולנו רוצים להיות בריאים (ולכן מתחסנים ולוקחים אבץ), מצד שני זה לא הכי מצליח לאנושות (אז בואו נתקע אוכל מושחת). נראה את המגמה הכפולה הזאת בכל, גם בבישול הביתי.

להזמין ספה מוולט

וולט הופכת לאמזון ישראל

איש לא תיאר שכשוולט נכנסה לתמונה תבוא גם מגפה עולמית וסגרים, ומצד אחד כולנו נצטרך המון שליחויות, ומצד שני כל כך הרבה אנשים יצטרכו עבודה וימצאו אותה עם חולצה כחולה ואופניים חשמליים. יש לנו הרבה ביקורת על מודל וולט שגם חולב את העסקים וגם מתגמל על שילוח מהיר (וגורם לשליחים להתאבד בכביש בשביל זה), אבל אי־אפשר להתווכח עם זה שהם היו שם במקום הנכון ובזמן הנכון. בוולט, אם בדקתם לאחרונה, כבר מזמן לא מצמצמים את הפעילות שלהם רק למנות ממסעדות, והם מביאים שלל מוצרים מקשת רחבה עד הבית, כולל רהיטים. המסקנה המתבקשת היא שעוד אין בארץ גוף שליחויות אמיתי שיודע להביא לנו כמעט במיידי את מה שאנחנו חושקים בו בלי שנזוז מהמחשב. באמזון עושים את זה בחו"ל, אבל בארץ הם לא מספקים את הסחורה. כי גם בלי עלות משלוח לארץ, עדיין מדובר בהרבה ימי המתנה והקרסת דואר ישראל. אם לא ייכנס שחקן משמעותי לזירה הזאת, וולט תמשיך להתרחב לקטגוריות נוספות ובצדק.

לשחק אותה שף 

מנות שף להכנה בבית או לקנייה במעדנייה

בארצות־הברית זה קורה כבר שנים: כמעט כל שף מוציא דרך מטבח מרכזי ערכות מאורגנות, מדודות ושקולות, להכנת מנות מרשימות מהתפריט שלו. הציר כבר שם, התיבול מדויק, ההוראות פשוטות ולא דורשות יד מיומנת או איזשהו כישרון, והתוצאה אמורה להיות אירוע אינסטגרמי סוחף לייקים. האמת? חשבנו שהטרנד הזה לא יתפוס בארץ, אבל טעינו, והוא בעיקר תופס תאוצה. לצד מנות של שפים (chef to table) נכנסו גם קוקטיילים לשקשק בבית, חומרים שקולים בצנצנת לעוגיות ואפילו מצאנו בבייקרי של קבוצת R2M עוגות שמרים לפני אפייה בתבנית, תחזיקו חזק, לא ממותגת! כלומר את כל אלו אפשר להכין בבית ולטעון שאתם חתומים על זה, ואפילו קצת להרגיש שזה נכון. לעצלנים יותר יש את גרסת המעדניות, והם קונים במקומות כמו מעדניות סוליקה של אבי ביטון ומעבירים לקערות ולסירים וגורפים את הקרדיט.

להוריד עוקב לאינפלואנסר 

מאסנו במשפיענים

באופן מפתיע מסתמן בעולם שדור הסלב־משפיענים מפסיק להשפיע. כל פוסט וכל סטורי מרוחים במותג, ונדמה שמרגע שעברת כמות מסוימת של עוקבים כל תכליתך היא למכור לנו דברים.

כשהתופעה רק התחילה היא עברה לכולנו מתחת לרדאר, לא הרגשנו את השיווק. אבל יש כבר לא מעט חשבונות, באינסטגרם בעיקר, שיש בהם יותר תוכן שיווקי מאשר בתוכנית בוקר והקהל, במיוחד המילניאלס, מחפש מידע אמין ואותנטי. כמו למשל רונאלדו מזיז את הקולה שמולו ומבקש מים (אירוע שהסב נזק כלכלי עצום לקוקה־קולה). כל התחזיות מדברות על כך שהחל מ־2022 קהל הגולשים והגוללים ימאס בסלב־משפיענים וינטוש את אלו שיעשו זאת בלי בקרה. בתגובה, בואו לא נקל ראש, תקציבי השיווק האדירים של תאגידים גדולים יחשבו על פרצות אחרות להגיע אלינו.

להזמין קארי מהסופרמרקט  

מנות מוכנות לחימום, הדור הבא

לא מדובר בתופעה חדשה, אלא בתופעה מחודשת. בארצות־הברית קראו לכך "ארוחות טלוויזיה" (טי־וי דינר), והן היו להיט באמצע המאה שעברה, כשנשים התחילו לצאת לעבודה בכמויות גדולות והמנות הזמינות והמוכנות היו פתרון נגיש ומהיר לארוחה שרק צריך לחמם ולהגיש. גם בארץ היו לא מעט ניסיונות מוצלחים יותר ופחות, שהמשותף לכולם היה שהם היו קפואים ומאוד מעובדים. לאחרונה נכנסו שתי שחקניות ענק משמעותיות לעסק – שופרסל ושטראוס, עם סדרה של מנות מוכנות לחימום ולאכילה. ראינו בתפריט כמעט כל סגנון בישול (לא מצאנו שום דבר אתיופי וחבל): מרק קובה, אושפלאו (עם בשר או צמחוני), פסטות, נודלס, קארי, שווארמה. והפעם, על פי התוויות, יש לפחות ניסיון כלשהו לייצר אוכל שפוי, ביתי, בלי מיליון חומרים בלתי מזוהים שייתנו למנה שלכם חיי מדף וערכים תזונתיים של אורניום. פתרון זול לצהריים במשרד וגם לילדים אחרי בית ספר, ואנחנו מניחות שלשם מכוונים.

פחית ולישון כמו תינוק 

משקאות אנטי־אנרגיה

ביי רדבול ולהתראות XL (אל תיפרדו, הם לא עוזבים באמת), וברוכים הבאים למשקאות החדשים, אלו המרגיעים או הנלחמים בתופעות של חרדה, אי־שינה, בעיות ריכוז ודיכאון. המדפים באמריקה מתחילים להתמלא בפחיות חדשות, בצבעי פסטל, ובהבטחות מרחיקות לכת כמו "לשתות את המדיטיציה" או להרגיש cool, calm and collected (אי־אפשר לתרגם את זה לעברית באמת). המשקאות משלבים בתוכם מרכיבים אופנתיים כמו CBD (מרכיב מרכזי בקנאביס), אבקות של פטריות שונות (טרנד אדיר בפני עצמו), שורש אשווגנדה וסופר־פודס שונים, והיצרניות השונות מדווחות על עלייה של מאות אחוזים במכירות, בתקופה המשוגעת של הקורונה. 'הניו יורק טיימס' הקדיש לאחרונה כתבה שלמה לקטגוריה, ובחן באופן מדעי את פוטנציאל היעילות של המשקאות (לא הוכח פוטנציאל כזה), אבל נראה שכולם מסכימים שכל עוד לא מדובר במשקאות מפוצצי סוכר, גם אם האפקט הוא של פלצבו, כל דבר שיכול להרגיע אותנו בימים אלו הוא מבורך.

הבשר שלא יחסר

מסעדות שף צמחוניות

אלן דוקאס ואלן פאסאר בפריז, ז'אן ז'ורז' וונגריכטן בניו־יורק, רסמוד קופוד מגרניום בקופנהגן ובארץ אסף גרניט וקבוצת מחניודה עם 'צמח הירושלמית, ועוד לא עצרנו להזכיר את מסעדות המישלן המהוללות

הצמחוניות במילאנו, בייג'ינג, פרנקפורט, וינה וסן־פרנסיסקו.

זה התחיל משפים מוכשרים אבל לא מוכרים, אבל היום כבר מדובר בתעודת תעוזה והצלחה - מסעדות השף הצמחוניות/טבעוניות או בשמן הסקסי החדש: פלאנט בייסד (מבוססות צמחים) הן לא פה כדי להישאר, אלא פה כדי להתרבות.

עזבו עכשיו אירועי קצה של צ'יה מונבטת. זאת ממש לא הכוונה. המסעדות החדשות הן נהנתניות, מצולחתות, משלהבות וסולדות מסגפנות ומהפרעות אכילה. הן מבקשות לחגוג את סל הירקות הפירות, הדגנים והקטניות, המקומיים והעונתיים, לאתגר את עצמן ביצירתיות, ולא לפגוע בחיות ובסביבה, אבל כן לפגוע בול בטרנד.