אנחנו, נפגעות התקיפות המיניות של שי אביטל, וזה המאבק שלנו. עד שיהיה כאן צדק

בזו אחר זו הן מגיחות מהלילה החורפי, נכנסות פנימה לסלון החם בצעדים מהוססים ובמבט ספקני שלמדו להסוות תחת מעטה של קלילות, מנערות בתנועות עדינות טיפות גשם ממעילי צמר אופנתיים, ובוחנות בזהירות את מי שכבר הגיעה. הן לא מכירות אישית, ועד היום לא ישבו פנים אל פנים. עד שהתפוצצה הפרשה לפני חמישה חודשים, לא ידעה אף אחת מהן על הפרט האפל המשותף בעברן, לא הבינה באמת עד כמה רחב רדיוס הפעילות של סוכן הדוגמניות שי אביטל, שפגע לכאורה בכל אחת מהן והוגשו נגדו קרוב ל־30 תלונות במשטרה.

כעת הן נפגשות לראשונה. נראות בתחילת הערב למתבוננת מהצד, כמו חברות במחתרת שהגיעו כנגד כל הסיכויים לתדריך ביטחוני מסווג. כולן מסתירות באלגנטיות צלקות נפשיות, מסרבות להתמסר בקלות לאחווה שנכפתה עליהן בידי אויב משותף, ודרוכות להדוף כל ניסיון להלביש אותן במדים אחידים של נפגעת תקיפה מינית, אבל בה בעת מודעות היטב למצבה העגום של החקירה ומעוניינות לתבוע בקולן את ההגנה והצדק המגיעים להן.

אביטל נמלט מהארץ ונכון למועד סגירת הגיליון לא התייצב בפני החוקרים. לאחר התלבטויות רבות, בחרו לבסוף ארבע מהמתלוננות להתגבר על הקושי ולדבר על מה שעבר עליהן בחודשים האחרונים, מאז שמסרו את גרסתן למשטרה, ומה הן דורשות כעת: צדק.

לין פאר (28) אם לילד בן שמונה, הילה קרוגמן (32) נשואה ואם לתינוקת בת עשרה חודשים, יוליה פלוטקין (33) נשואה ואם לבן שש ובת ארבע, ותמר (שם בדוי, 39) אם לשניים, מגלות מיד עם תחילת המפגש איך קורסת חומת הבדידות שהפרידה ביניהן, וכמה הקלה יש בפינוי משותף של תילי עצב שנערמו משך שנים. הן חולקות חוויות מהביקורים במשטרה, מלטפות בהזדהות כף יד רועדת, ומשלימות אחת לשנייה משפטים שנעצרו באמצע מחמת התסכול.

הילה קרוגמן | צילום: טל שחר

אין להן צורך בהיכרות פורמלית - חוץ מתמר שבאה מעולמות מקצועיים אחרים, פניהן ידועות לציבור עוד טרם נחשפו החשדות נגד אביטל בכל היקפם. הן מתרוממות מעצמן מהמקום כדי לקום ולהתחבק עוד לפני שהחליפו מילה, נעות בין צורך אדיר לשתף ולנצל כל דקה יקרה מהמפגש הנדיר, לבין חשש ששמן והקריירה שלהן יזוהו לנצח עם פרשיית מין חמורה. מעל כל אלו מרחף פחד מצמית מאביטל עצמו, שנמלט ללא קושי ביולי האחרון ערב שידור התחקירים נגדו מגבולות הארץ, ומצליח בינתיים לחמוק מהמשטרה תוך דילוג מחושב בין מדינות שלא מנהלות עם ישראל יחסי הסגרה. לאחרונה הוא תועד בבודפשט, הונגריה.

יוליה פלוטקין | צילום: רפי דלויה

אלא שידיעות שפורסמו לאחרונה בתקשורת, ושיאן בכותרת שפורסמה באתרי החדשות בבוקר המפגש, ובה צוטטו גורמים בכירים במשטרה שאומרים כי לא ניתן כרגע להוציא צו מעצר נגד שי אביטל, הטו אצלן את מאזן האימה. הן לא מוכנות יותר להסתיר את אכזבתן הקשה מהמשטרה.

"זה כמו לקבל סטירה בפרצוף אחרי כל מה שעברנו", מתפרצת פאר בבכי, "מי שמכם לבוא ובעצם להגיד לי 'זהו, נגמר'? איך דבר כזה קורה? מהבוקר אני בסטרס של החיים, כל העולם שלח לי את הידיעה. אם לא הבן שלי אני מתאבדת, אין לי כוח. למה הבן אדם הזה לא פה? למה הבן אדם הזה לא מסתכל לי בעיניים כשאני אומרת לו, 'אתה הרסת לי את הפאקינג חיים, את החלום, את השם, הכל הרסת לי. ואני קוראת את זה ואומרת לעצמי, 'באמת? אין משהו שיכול לגרום לכל זה פשוט להיעצר? שהוא ייתן את הדין שלו? היום אני מבינה למה בנות לא מתלוננות, הן יודעות שגם אם יתלוננו כמונו, זה לא יעזור להן. המשטרה לא עושה את העבודה שלה, היא מזלזלת בנו. איך אפשר להגיד שאין ראיות?"

× × ×

התלונות נגד שי אביטל החלו להצטבר במשטרה מיד אחרי שהפרשה התפוצצה בתחקירים של 'חשיפה' ו'הצינור'. תלונה אחרי תלונה טענו אותו דבר: סוכן הדוגמניות – מי שהיה המנהל הכל־יכול של כוכבות כמו אסתי גינזבורג, קורל סימנוביץ', נטע אלחמיסטר ורבות אחרות - השתמש במעמדו ובכוח הרב שלו בתעשיית הזוהר והבידור כדי לנצל נשים ולפגוע בהן. הגשת התלונה לא הייתה אירוע פשוט עבור הנשים שלקחו חלק במפגש המיוחד, אבל הבנות לא שיערו שדברים יתעכבו עד כדי כך ואביטל ימשיך בינתיים להסתובב חופשי בחו"ל.

"לקח לי יום או יומיים להחליט, אבל ברגע שעשיתי את זה והגעתי לתחנת המשטרה, הרגשתי סוג של הקלה", מספרת תמר, "שאני את חלקי תרמתי למאמץ המלחמתי, יופי, עכשיו אני אחזור לחיי, וזה מה שאני מנסה לעשות מאז, אבל אז אני שומעת שהמשטרה לא יודעת איך להביא אותו".

קרוגמן: "אני לא יודעת איך אפשר להגיד שאין מספיק ראיות. 26 תלונות, או 30 - או כמה שזה לא יהיה, עדויות של נשים שסבלו, וסובלות עד היום, לא מספיקות לכם כדי להיחשב כראיות? מה הם רוצים שם?"

פאר: "למה לא חוסמים לו את כל העורקים? מטילים צו עיקול על חשבון הבנק, לוקחים ממנו כל מה שאפשר במסגרת החוק? אין לנו על מי לסמוך במדינה הזאת, אין".

תמר: "כשהוא ברח מהארץ, הבנתי שזה נגמר, הם ייתנו לו למסמס את זה. העוצמה של ההד התקשורתי הגיעה לשיא, והוא בסבבה שלו בורח מתחת לאף של המשטרה".

פאר: "איך יכול להיות שנתנו לו לצאת ככה מהארץ? איך? ואם כבר ברח, אז למה לא נוסעים וחוקרים אותו שם? למה אף אחד במשטרה לא נוקט צעד אקטיבי? אני מוכנה לטוס איתם לשם, להתעמת איתו פנים מול פנים על כל פרט ופרט".

קרוגמן: "כי הוא מאוד מקושר. זו גם הסיבה שלא מתלוננים מלכתחילה, והוא גם דואג להגיד לך, ושכולם יידעו שהוא כל כך - שהוא untouchable”.

פאר: "המשטרה בעצם באה ואומרת לי, 'היית בת 21 כשזה קרה, אז כנראה לא נאנסת, כי הרי יכולת לעשות משהו'. ואני שואלת היום את כולם, מי שמכם? אני קפאתי, קפאתי. אני מרגישה שעכשיו המשטרה מאפשרת לזה להתמוסס, בין השאר כי הם לא מאמינים לי, הם חושבים שיכולתי לעשות משהו, לקום וללכת, או להגיד לו לא. אמרתי 'לא', אף אחד לא הקשיב לי". היא מתפרקת מבכי והבנות דומעות איתה, ובזמן שהיא אוספת כוח וממשיכה לדבר, קרוגמן לא מפסיקה לחבק אותה: "בשביל המשטרה אני כלום ושום דבר, הוא בחיים לא יחזור, הפחד הכי גדול שלי קרה".

תמר: "את מבינה סופית שאין מי שיגן עלינו, נקודה".

יש מתלוננות שמשכו את התלונות בסופו של דבר. את יכולה להבין את זה?

"בוודאי. אם לא היה מלווה אותי עורך דין בכל התהליך מול המשטרה, בכלל לא הייתי מגישה תלונה, ולא חוזרת לסיפור הזה. אנשים לא מבינים מה זה, את חוזרת הביתה מהמשטרה ואומרת לעצמך, 'שי יקרא את העדות שלי במשטרה', הוא יראה את מה שאמרתי ועל זה 'שקפאתי' בזמן המעשה, ואז יטען נגדי, 'היא רצתה את זה, אחרת הייתה מתנגדת'. הודעתי במשטרה שאם יהיה משפט, אני לא הולכת להעיד שם. מה אני צריכה שעורכי הדין הכי יקרים והכי טובים במדינה יצלבו אותי? ישאלו אותי מול כל העולם למה לא התנגדתי? בסיוטים שלי אני מדמיינת איך ששי גז (פרקליטו של אביטל – מ"ב) צולב אותי בבית משפט".

אז בעצם אתן, המתלוננות, הכרתן את שי אביטל הרבה יותר טוב מהמשטרה היום.

קרוגמן: "ברור, אנחנו יודעות מי הוא".

תמר: "חלקלק, נוכל, תחמן, שחקן, זחוח, מניפולטור, רוצה עוד? כי יש".

פאר: "שניצח את משטרת ישראל כי הוא יותר חכם מהם, ברור. אם הוא לא היה חכם, הוא לא היה שורד 20־30 שנה בתעשייה עם הטרדות כאלה קשות. הוא לא היה שורד אם הוא לא היה איזה סוג של זיקית".

פלוטקין: "החצוף הזה מסתובב בעולם, חי את החיים. בשבוע שעבר דיברתי על הפרשה בתוכנית טלוויזיה, והעליתי משם סטורי. כשיצאתי מהאולפן, אני קולטת שהוא צפה בסטורי שלי".

תמר: "תגידי, נראה לך שהוא סופר אותנו? אני אומרת לך, הוא צוחק עלינו".

פאר: "הוא צוחק עלינו וכולם יחד איתו".

אז הוא מן הסתם יקרא גם את הכתבה הזאת, רוצות להעביר לו מסר ישיר?

תמר: "בטח. שי אביטל, אם אתה קורא את הכתבה הזאת, וככל הנראה אתה קורא אותה, אז תדע לך, אנחנו לא נרפה ממך. בן אדם שהוא חף מפשע לא בורח. ביקשת מנשים ללכת למשטרה ולהתלונן, אז הלכנו. בוא, נראה אותך עומד מול הגרסה שלנו".

קרא לנשים להתלונן במשטרה, ועזב את הארץ. שי אביטל | צילום: ענת מוסברג

× × ×

אף אחת מהן לא יודעת בדיוק בכמה נשים פגע אביטל, אבל כולן ללא יוצא מן הכלל מאמינות שמספר התלונות שהוגשו, כ־30, הוא רק קצה קרחון.

הטראומה האישית, מספרת תמר, הוצפה בה ברגע שנחשפה לתחקיר על אביטל. "ישבתי רועדת לצפות בו. משך תקופה ארוכה הדחקתי את המקרה לחלוטין. היחידות שסיפרתי להן בזמן אמת, היו חברה שהייתה שם איתי ואחותי".

זה קרה במסיבת בריכה בבית פרטי. תמר הוזמנה, גם שי אביטל. היא לא הכירה אותו קודם, ולדבריה בכלל לא ידעה מיהו. "גם לא החלפתי איתו מילה במהלך המסיבה", היא משחזרת. "באיזשהו שלב, הלכתי לשירותים. לא הבאתי איתי בגד ים, אז לבשתי חולצה גברית גדולה כזאת שהשאיל לי המארח. התיישבתי על האסלה והתחלתי להתפנות כשפתאום הדלת נפתחה והוא הופיע. סוגר אחריו את הדלת, מפשיל את המכנסיים והתחתונים שלו, עומד ככה מולי בזמן שאני ישובה על האסלה, בזמן שאני לא בגובה העיניים שלו... אני במצב נמוך ממנו. הוא דוחף לפה שלי את איבר המין שלו ולא מפסיק עד שהוא גומר. אני הדחקתי את כל הפרטים מאז שזה קרה, ואז צפיתי בשידור של התחקיר עליו, והכל צף בחזרה. הבנתי שאני לא היחידה, שזה דפוס קבוע שלו. מישהי שם סיפרה שהיא הייתה אצלו בבית ישבה על הספה, והוא היה בא אליה, ככה, עומד מולה ודוחף לה את האיבר המין שלו".

פאר: "זו אני הייתי. הראשונה".

תמר: "באמת? גם את... רק אחרי התחקיר הבנתי. כמו שאומרים, קורבנות תקיפה מינית מאשימים את עצמם. אמרתי, 'אולי אני אשמה, אולי רמזתי משהו, למרות שלא רמזתי, לא הייתה לי איתו שום אינטראקציה בכלל לפני התקיפה, אבל את שואלת את עצמך, 'איך קורה לי דבר כזה? אני לא איזה בחורה שהוא ייצג, או פגש בדייט - אז למה דווקא אני?’"

אחרי התקיפה, היא מתארת, הוא ניגש אליה וניהל איתה ועם החברה שלה שיחה. "רק אחרי השידור הבנתי שגם זה דפוס אצלו, כנראה אחרי שהוא מבצע עבירה מהסוג הזה, הוא נחמד. אני זוכרת שהוא היה מאוד נחמד כלפיי בדקות שאחרי התקיפה".

פאר: "על מה דיברתם?"

תמר: "סתם, שיחה רגילה. הציג את עצמו, סיפר שהוא סוכן דוגמניות, שאל איך קוראים לי ומאיפה אני. התעניין בי כאילו. אמר שיש לו יום הולדת בקרוב, ושיזמין אותי למסיבה. הייתי על אוטומט, התנהגתי כאילו רגיל. רק אחרי שהגשתי את התלונה בחודש יולי, אחותי המליצה לי לצפות בסדרה על אלון קסטיאל, משם הבנתי מה זה הקיפאון שהייתי בו".

קרוגמן הייתה בת 17 כשהגיעה בפעם הראשונה לשי אביטל. זה היה יחד עם ההורים שלה. "הרבה שנים סבלתי ממנו", היא מספרת, "בפעם הראשונה הוא ניסה לנשק אותי כשהייתי בת 19, וכשלא נתתי לו במשך כל השנים האלה, הוא היה כותב לי: 'את תמימה. את לא מבינה שזה חייב לבוא יחד, הרומנטי עם העסקי?' ואני, ילדה, כותבת לו, 'אני רוצה אותך רק בתור סוכן, לא שום דבר אחר'. ככה זה חוזר על עצמו, הוא שולח הודעות, 'לא תתקדמי אם לא תהיי איתי', 'בשביל להצליח את צריכה אותי'".

פאר: "ברור, את צריכה גבר אם את רוצה להתקדם, את צריכה שהוא יגיד לך מה לעשות".

קרוגמן: "כל פעם הייתי הולכת לאודישנים, או לסוכנים אחרים, וכלום לא קורה. לא הבנתי למה, כולם מסביב אומרים 'יש לך את זה', ואז הייתי נפגשת עם מי שצריך, ובסוף מקבלת ברקסים. אודישנים הכי מוצלחים, ויום למחרת לא מדברים איתי. דברים שגורמים לך להגיד לעצמך, 'כנראה אני לא מספיק טובה', 'אני לא מספיק יפה', 'אני צריכה לרזות', או 'למה היא מצליחה ואני לא?' זאת הייתה פגיעה מאוד קשה, את עובדת ומנסה ושום דבר. ידעתי שהוא הכי מקושר שיש, כולם בתעשייה חברים שלו, אבל לא תיארתי לעצמי עד כמה. באיזשהו שלב הנושא צף, ומישהו מהתעשייה אמר לי, 'הסתכסכת עם הבן אדם הלא־נכון' ואז הבנתי סופית שזה שי. היום אני יודעת בוודאות שהוא אחראי לכמה וכמה טרפודים בקריירה שלי, ואני מאמינה שאדם שפוגע במכוון בפרנסה של זולתו, זה יחזור אליו. זאת הסיבה ששמרתי את כל ההודעות ממנו, ישבתי וחיכיתי שנים בשקט, כי הערכתי שזה משהו שחייב להתפוצץ".

פלוטקין: "כמה שנים זה נמשך?"

קרוגמן: "מגיל 19 עד גיל 28".

תמר: "אלוהים, איך חיית עם זה?"

קרוגמן: "זה נורא. את לא יודעת כמה זה שבר אותי מבחינת ביטחון עצמי. הסיבה שהיום אני לא מפחדת, היא שאני כבר לא חלק מהתעשייה, לא הולכת לאודישנים והוא לא יכול לפגוע בי".

היא זוכרת היטב את הפעם האחרונה שבה הם נפגשו. זה היה בבת־המצווה של בתו של זמר מפורסם. "ראיתי את שי נכנס, והחלטתי מראש שהפעם אני לא אומרת לו שלום, כי בכל הפעמים הקודמות הייתי באה ואומרת לו שלום כמו מטומטמת, וכעסתי על עצמי כל פעם מחדש. בלילה, אחרי האירוע, הוא שוב שלח לי הודעות סמס: 'על כולם עשית פוזות, אני לא מבין, נתת לכל המפורסמים ורק לי לא? ובשביל מה? אפילו אין לך עוקבים באינסטגרם'. דברים כאלה, לא עניתי לו".

פאר: "כאילו, להעליב סתם בשביל להעליב".

קרוגמן: "ואז בבוקר הוא כתב לי הודעה, 'את יודעת שאני סתם צוחק איתך, אני מאוד מחבב אותך'. הוא כאילו עושה לך את הדברים הכי איומים ואז פתאום צוחק, נחמד. ידעתי שהוא עושה את זה לנשים נוספות, עשר שנים חייתי בתל־אביב והייתי בתעשייה, הכרתי מלא דוגמניות ומפורסמות, אבל כל פעם שהשם שלו עלה, והוא תמיד איכשהו עלה, כולן אמרו אותו דבר, 'המטרידן הזה'. אף אחת לא אמרה שהיא נפגעה, כל אחת אמרה, 'הוא ניסה לתת לי סמים', 'התחיל איתי' – כל דבר שעורך דין טוב יכול לסובב בקלות לרעת צעירה שתעז להתלונן".

פאר: "גם אותי הוא שידל לסמים, עד אז לא הייתי עושה".

פלוטקין: "אני זוכרת שבאירוע הראשון שלי בתעשייה, הייתי בת 15 וחצי־16, שי בא כזה, ישר הציע לי אלכוהול, הציע לי קוק - זו הייתה פעם ראשונה ששמעתי את המילה וראיתי קוק. הייתי מה זה תמימה, ילדה טובה מעכו. איך שהגעתי לאוטו שלו - אני זוכרת את זה טוב כי זה היה מכונן מבחינתי - הוא ישר עט עליי ונבהלתי, הייתי ממש ילדה, בבית ספר. נבהלתי, ברחתי מהאוטו ואז אני זוכרת ששלחתי לו הודעות נאצה כאלה מוזרות, לא זוכרת בדיוק מה, היו התכתבויות מאוד מוזרות וזהו, שיחררתי אותו ממני. כמובן שראיתי אותו עוד הרבה מאז".

פלוטקין מגדירה את הסיפור שלה, "קליל לעומת מה שהבנות כאן עברו". בפוסט שפירסמה עם התפוצצות הפרשה היא תיארה כיצד הוא "דחף את הלשון שלו לפה שלי בברוטליות". עכשיו היא מסבירה שלא הגישה תלונה כי חלה התיישנות על העבירה: "אחר כך התפרסמתי ויש לי פה, אני מדברת על דברים", היא אומרת.

תמר: "אז אולי הוא פחד ממך?"

פלוטקין: "ברמה שהוא אפילו לא אמר לי שלום. לא רק שהוא לא התקרב אליי, הוא כאילו ממש נמנע מכל מגע איתי. גם אם אני הייתי אומרת לו שלום".

פאר: "עליי הוא היה מלכלך".

פלוטקין: "בזמן שהיית איתו?"

פאר: "לא. אחר כך, כשהוא כבר הבין שזה נגמר. קיבלתי ממנו הודעות נאצה, 'את מטומטמת', 'תחזרי לפריפריה', 'את כלום ושום דבר ומי יאמין לך', ו'הכל היה בהסכמה'. ומאז ועד שנחשפתי, הייתי שומעת מכל מיני כיוונים שהוא מצביע ומדבר עליי, ומלכלך. רואה ומרגישה את זה".

× × ×

חשיפת הפרשה לא עוררה רק אצלן את השדים. מלבד המחיר הנפשי הכרוך בהגשת תלונה ובהתמודדות עם המערכת, ועם הסחבת בחקירה, המתלוננות מצאו את עצמן חשופות גם לביקורת של הטוקבקיסטים ושל הסביבה. פאר, שנחשפה בשמה ובפניה בתוכנית 'חשיפה' ותיארה כיצד הוא ניצל אותה מינית באופן ממושך תוך כדי שהוא מבטיח לה שישלב אותה בתעשייה, ספגה אש צולבת.

"אנשים אמרו לי, 'הלכת ודיברת בטלוויזיה, את רצה מראיון לראיון, את מחפשת פרסום. איזה דברים כותבים לי, אתן לא מבינות איזה השפלות. אני לא עשיתי שום דבר בשביל פרסום! רק רציתי שיעצרו ויביאו אותו למשפט".

תמר: "תקשיבו, אני בחורה חזקה, עם ניסיון חיים ומערכות יחסים ארוכות, היו לי גברים, התגרשתי, גידלתי ילדים. בחיים לא עשו לי דבר כזה. בשום מקום. ואז לספר את זה, לענות על שאלות כמו 'איך לא הרבצת לו?', 'איך לא דחפת אותו?' אני לא ידעתי לענות עליהן אפילו לעצמי. אתן מבינות? מה אני צריכה שישפטו אותי באמצע החיים על איך התמודדתי? אני לא יודעת איך זה קרה. הייתי בהלם".

הלחץ הציבורי על המשטרה ועל ממשלת ישראל, קריטי בעיניהן, וכל זמן שאביטל לא הוחזר ארצה זה המנוף היחיד שהן מאמינות בו: "בשבוע שעבר בנעמ"ת יצאו בקמפיין מדהים", מספרת פאר, "הם פירסמו תמונה של שי אביטל ומעליו כתוב Wanted, סוף־סוף מישהו אומר בקול את האמת, זה פושע מבוקש. שלחתי להם תגובה באינסטגרם, כתבתי 'כל הכבוד לכם', אני לא יודעת אם זיהו שזאת אני".

תמר: "זה באמת מחמם את הלב הקמפיין הזה, אבל שוב, זה רק מבליט את העובדה שרשויות החוק לא עושות את תפקידן, ואנחנו כאזרחיות לא מקבלות את ההגנה שמגיעה לנו. התקשורת חשפה, נעמ"ת הם אלו שיעשו לנו צדק, ואיפה המשטרה?"

קרוגמן: "צריך לדבר יותר על מה צריך לתקן בתעשייה ואיך היא צריכה להתנהל, ועל זה שחייבים ליווי נשי לבנות הצעירות שמגיעות לסוכנויות".

פאר: "שיותר נשים יעמדו בראש סוכנויות כאלו".

פלוטקין: "זו התעשייה, וככה היא בנויה. אני מכירה אותה מגיל צעיר כשהגעתי למילאנו וראיתי מול העיניים סחר בבנות במועדונים, במסעדות, בטיסות. אנסים. אני נאנסתי שם. היו מפשיטים אותי בלי לשאול את דעתי כנורמה, מהבחינה הזאת, המצב כאן הרבה יותר טוב. בהרבה מובנים שי אביטל הוא שארית, דינוזאור של העולם הישן. מקומם אותי שהתהליך של השינוי מאוד איטי, שאין פה אכיפה וענישה אמיתיות".

תמר: "הבעיה היא שהיום המציאות הכלכלית עדיין מכתיבה לאישה כמה כוח יהיה לה מול גברים".

פאר: "זו תרבות של גברים חזקים עם הרבה כסף שנהנים מנוכחות של נשים יפות. תקשיבי, הוא מאוד עשיר ויש לו כוח וקשרים, אנחנו כלום, אנחנו בשר".

“הוא עשיר ויש לו כוח. אנחנו כלום". לין פאר בעת הגשת התלונה נגד אביטל | צילום: שאול גולן

תמר: "למה אתן חושבות הגשתי בסוף את התלונה? בשביל למנוע מקרים כאלה בעתיד, יש לי ילדה בת 15 שחולמת להיות דוגמנית, אם אחד כזה נופל עליה, אני שוברת אותו. אני לא אשתוק על הבת שלי, כמו שפחדתי כשהיה מדובר בי".

"לא יעלה על הדעת שמצד אחד המשטרה תפנה למתלוננות, תבקש מהן להגיע ולמסור תלונה, להתגבר על הפחדים והחששות הכרוכים בכך ובסוף, ברגע האמת, כאשר מצופה מהמשטרה לבצע את המוטל עליה ולהביא את החשוד לחקירה, מתגלה המשטרה במערומיה, באוזלת ידה ובחוסר יכולתה להתמודד עם שי אביטל החשוד בעבירות חמורות", אומר עו"ד בן מעוז המייצג חלק מהמתלוננות נגד אביטל.

"המפכ"ל התפאר ביכולות המשטרה לשים את ידה על כל אדם ולהגיע לכל מקום שתידרש לו. אולם, במבחן התוצאה המשטרה נכשלה. קצה נפשנו מהבטחות ומדיבורי סרק. בכל יום שעובר, הולכת ומתגברת אצל המתלוננות התחושה כי המשטרה הפקירה אותן והותירה אותן ללא מענה. מבחינתן - נכון לרגע זה, החשש הגדול התממש. שי אביטל מצליח בתוכניתו להתל במשטרה, לחמוק מן הדין ולקבוע את כללי המשחק.

"המסר הוא ברור ופשוט - מדינת ישראל חייבת לפעול, הן באמצעות גורמי אכיפת החוק והן בכלים הדיפלומטיים העומדים לרשותה, כדי למלא את חובתה כלפי אותן המתלוננות. כישלון יביא בהכרח לפגיעה אנושה בתדמית המשטרה, באמון הציבור ובעיקר ימנע מנפגעות רבות בעתיד להגיש תלונה".

עו"ד בן מעוז | צילום: אביגיל עוזי

תגובות

עורכי הדין ששי גז ושרון נהרי, המייצגים את שי אביטל, מסרו בתגובה: "זה חודשים שמתנהל אחרי מרשנו מצוד הגובל בלינץ' תקשורתי הכולל גם את התלונות המועלות בכתבה זו. מדובר בתלונות שקריות, אנונימיות בחלקן ומופרכות עד היסוד. מרשנו כופר מכל וכל בסיפורים המועלים בכתבה, שביניהם אירועים בלתי הגיוניים בעליל (כמו הסיפור של המתלוננת שלטענתה לא הכירו, על מין אוראלי בשירותים בדירה ההומה בני אדם) וחלקם מופרכים על ידי ראיות המצויות בידיו.

"לגבי מתלוננות 2 ו־4, מרשנו מכחיש כי ניסה לנשק את המתלוננות ולתת להן סמים.

"כבר ראינו מתלוננת שסותרת את דבריה באופן מהותי בין ראיון לראיון ומכתב אחד לכתב אחר.

נציין כי למרות שביקשנו, לא נמסרו לנו שמות המתלוננות (למעט אחת) באופן שניתן יהיה אפשר להגיב כראוי על אירועים שנטען כי התרחשו לפני חמש, עשר או 17 שנים".

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "משטרת ישראל מנהלת זה מספר חודשים, חקירה מורכבת ורגישה, הכוללת מספר רב של תלונות הנוגעות לחשדות לכאורה לביצוע עבירות מין בנשים צעירות. מדינת ישראל ורשויות האכיפה עומדות בפני אתגר משפטי ובינלאומי מורכב, הנמצא על סדר יומן של משטרת ישראל והפרקליטות.

"בכוונתנו לפעול בכל דרך אפשרית בכדי למצות את החקירה ולהגיע לחקר האמת בהקדם".