מה החזאי מבין

זה התחיל ברדיו, עם החזאי התורן מבית־דגן, עבר לאולפני הטלוויזיה בסיום המהדורות, והיום אפשר למצוא תחזית מזג מעודכנת אפילו בקבוצות וואטסאפ. בקיץ בדרך כלל אין מה לדווח – ידוע שיהיה חם מהרגיל. בחורף יש לעיתים אקשן, כמו בסערה כרמל, והציבור צמא למידע אונליין. עוד לפני שמציצים מהחלון לראות אם יורד גשם, נכנסים לסלולרי ובודקים אם אפשר לצאת לאסוף את הילדים מהגן. העניין של הציבור במזג האוויר פוגש את החזאים החובבים, שהם בכלל מכורים לתחום. יחד הם יצרו קהילות גדולות, שלעיתים ממש אחראיות על סדר היום של רבים.

משה גלוקובסקי מירושלים הוא מורה לחינוך גופני ולגיאוגרפיה. בן 51, עוסק בחינוך הדור הצעיר שהוא כל כך מאמין בו. אבל מעטים מתלמידיו מכירים את התשוקה הגדולה שלו באמת, זו שבה הוא עסוק רוב זמנו מחוץ לבית הספר – חזאות. "מגיל אפס אני עם הראש בשמיים", מספר גלוקובסקי. "התחלתי כחובב אבל עם השנים, מהתלהבות, זה נהיה ממש מקצוע. התחלתי להעמיק בתוכן, ללמוד, לחקור. הבנתי כמה ביקוש יש בתחום – אנשים מתייעצים איתי, מבקשים הכוונה. פתחתי עמוד פייסבוק בשם 'מזג האוויר – הנבחרת'. יש לי 22 אלף עוקבים. אני מפרסם בכל יום תחזית בלשון עממית ופשוטה וגם מודלים לגבי מזג האוויר שיגיע בעתיד בשפה יותר מקצועית, למביני עניין שרוצים לאתגר את עצמם. אני מקבל מאות הודעות ביום. בסופה האחרונה אפילו אלפים".

אתה חייב להסביר, מה כל כך מסעיר בתחום הזה?

"לראות שלג, ענן מיוחד, קשת – אלו תופעות טבע מעניינות. לפני שלוש שנים, בינואר, הייתה פייק סערה, כמו השנה. עשו הרבה רעש בתקשורת. איך שזה הסתיים פתחתי את הקבוצה. מאז אני קם כל בוקר ובודק נתונים, מפרסם פוסטים רלוונטיים ומשם הקבוצה זורמת עם עדכונים של החברים. אנשים רואים ברד,למשל, זה מעניין אותם והם רוצים לשתף וללמוד. שלא לדבר על עניינים פשוטים – מה ללבוש, אם אפשר לצאת. שואלים אותי 'מה יהיה מזג האוויר אצלי בדיוק בשעה המסוימת הזו', כי יש להם אירוע. לא יודעים אם לבטל. שואלים האם כדאי לצאת לרוץ, להביא את הילד מהגן. אני לא יכול להשיב לכולם, גם לי יש חיים".

צילום: יואב דודקביץ

גלוקובסקי מאתר את הנתונים המקצועיים מאתרים ייעודיים ברשת. "פעם זה היה מגיע בתשלום, רק לשירות המטאורולוגי ולחברות שעוסקות במחקר", הוא מספר, "היום הכל פתוח, רק צריך לדעת לנתח את הנתונים. פעם הייתי קונה ציוד, תחנות מיוחדות, מד מזג אוויר, היום הכל אונליין. אני והחזאים בטלוויזיה רואים את אותם נתונים, אבל כנראה מפרשים אותם אחרת. ההבדל הוא בפרשנות. כמו באירוע כרמל. מה יקרה לכתב שיישמע כמוני, אנמי? המערכת תזרוק אותו הביתה. צריך להגזים. חייבים רייטינג".

הדבר האמיתי

בועז דיין, בן 50, אב לשלושה מפסגת זאב, עבד כנהג מונית וגם כחשמלאי, החליף לא מעט עבודות, עד שהחליט להתמקד באהבה הגדולה שלו – מזג האוויר. היום הוא בעלים של אתר, "תחזית מזג האוויר בישראל". קם כל בוקר בחמש וחצי, פותח את המחשב, עובד שעתיים על הנתונים ומדווח לגולשים על התחזית המעודכנת.

"כל הילדות אהבתי מזג אוויר", הוא אומר, "אבל לא עשיתי עם זה כלום. בגיל 40 הלכתי לאוניברסיטה ללמוד תואר ראשון באקלים ואטמוספרה. החלטתי לעבוד בתחום שאני אוהב. אני רודף אחרי פתיתי שלג. איפה שזה לא יהיה, אני מגיע. נוסע לרמת הגולן לא מעט ומדווח משם".

צילום : ידיעות אחרונות

דיין פתח את האתר שלו והתחיל מגולשים בודדים שגילו עניין. היום, כאשר יש אירועי מזג אוויר חריגים, הוא סופר מאה אלף כניסות ביום. "בקיץ זה לא ככה", הוא מסביר, "אבל בחורף נכנסים הרבה. אבל האמת שאצלנו, לצערי, אין הרבה התרחשויות. קשה להיות עצמאי בתחום – אין הוריקנים ושלגים, רק ארבעה חודשים של חורף, שהוא אפילו לא סופה, ובקיץ משעמם – אז אני מתפרנס מעוד דברים מהצד".

דיין, כמו גלוקובסקי, חושב שהתקשורת הגזימה סביב אירוע כרמל: "צריך להבין מהי סופה אמיתית. בארה"ב, למשל, היא הורסת, משמידה, הורגת אנשים. לקרוא לכל גשם מקומי סופה? אצלנו אין סופה. גם כשיורד שלג, זו לא סופה. אין את הדבר האמיתי. אני מאוד רוצה, אבל זה לא יקרה. בסופה יש שלושה עד שישה ימי גשם רצופים. פה גג שלוש שעות גשם בירושלים. אני תמיד אומר לכולם להירגע. אנשים פחדו שכרמל תפגע בהם, הסתגרו בבית. זה פגע בעבודה, בשגרה. אצלנו הרוחות המקסימליות הן 85 קמ"ש, משבים רגעיים, לא רוח קבועה. הוריקן בארה"ב מגיעה ל־200 קמ"ש, אורך של 100 עד 500 ק"מ. יכולים להגיע שם ל־400 מ"מ גשם ביממה, זה כל החורף של ירושלים ב־24 שעות".

במהלך האירוע החורפי האחרון, כאמור גלוקובסקי ודיין מתעקשים שלא מדובר בסופה, קבוצות הוואטסאפ והפייסבוק דווקא כן היו סוערות. עשרות הודעות שמתחלפות בתוך דקות בודדות. שאלות, תשובות, תיעודים. חישובים מתי לתלות כביסה, מתי לצאת לשיעור פילאטיס.

א' מכפר־סבא, בשנות ה־40 לחייו, הוא נהג משאית וחזאי חובב. קהל גדול עוקב אחר דיווחיו בוואטסאפ. אם הוא לא מעדכן כל חצי שעה, הוא מותקף בתלונות ונדנודים. א' לא מפרסם את שמו, לא מעוניין להיכנס למלחמות החזאים. "יש תחרות קשה, קנאה, בין חזאים מקצועיים לחובבים", הוא אומר. "רואים שאתה פופולרי בקבוצה כזו או אחרת, ישר נכנסים אליה ומנסים לפגוע בה. זה מגיע לאיומים. מאז אני לא חושף את הזהות שלי. היו קבוצות שהקמתי תחת השם שלי, אבל סגרתי כי פחדתי. מאז אני מדווח רק לאנשים שאני מכיר בקבוצות פרטיות".

א' מספר: "שנים שאני עוסק בתחזיות. זו האהבה הכי גדולה בחיים שלי. הייתי מקבל עשרות פניות ביום לטלפון הפרטי – 'האם אשתי יכולה לתלות כביסה?', 'האם עובד שלי יכול לעשות יציקה לבניין?', 'אני נוחת מחו"ל, האם יתפוס אותי גשם והכביש יוצף?'. עניתי לכל אחד, אבל זה גמר אותי לחלוטין. אבל כשיש חשש לשיטפונות אני מדווח בכל מקום שאני יכול. על השיטפון בנחל צפית התרעתי שעתיים לפני האסון בקבוצות שלי".

יותר מדויק מרפואה

פרופ' הדס סערוני מהחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם בבית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל־אביב עומדת על כך שחשוב לבצע הפרדה בין חזאים חובבים לאנשי מקצוע. כחוקרת אקלים, וכמי שהייתה חזאית בחיל האוויר, יש לה מסר חשוב: היזהרו מחיקויים.

"מדע המטאורולוגיה מצד אחד נחשב כאילו מדע לא מדויק", היא אומרת, "אבל הוא הרבה יותר מדויק מרפואה, למשל. הוא משתמש בכלים של מדעים מדויקים, ועם השיפור המשמעותי בתצפיות ובפיתוח המודלים ובהבנה של התהליכים – יש התקדמות אדירה. בטווחים של שעות וימים התחזית השתפרה בצורה משמעותית. הדיוק שם מגיע ליותר מ־80 אחוז. תחזית עונתית היא כבר יותר מורכבת. בסופת השלג של דצמבר 2013 ובסופת האבק של ספטמבר 2015 התחזיות לא היו מספיק טובות. היום מבינים את הבעיות ויודעים להוציא תחזיות הרבה יותר טובות".

מה את חושבת על התחזיות שמוצגות בתקשורת?

"באירוע כרמל הייתה תחזית מאוד גבוהה של גשם. מבחינת הציבור התחזית הזו פקששה, וזה לא נכון. השאלה היא איך מבינים את התחזית. צריך לשפר את הקשר בין החזאים לציבור. לגבי חובבים, הם יכולים להוציא התרעות מוגזמות ולגרום יותר נזק מתועלת. לכן צריך לעשות הבחנה ברורה מול אנשי מקצוע שיודעים לקרוא ולהריץ מודלים. לא מספיק להסתכל על מפה כדי להפוך לחזאי. השירות המטאורולוגי הולך ומשתפר. בסופת כרמל הופצו כל מיני שמועות, לקחו אירועים ישנים והציגו את זה כאילו הם אלה שמגיעים. תמיד יש מקום לשיפור, אבל המצב של התחזיות המקצועיות, האמיתיות, הוא מצוין".

מדברים הרבה על מזג האוויר הקיצוני בשל שינויי אקלים. מה מכל מה שאנחנו חווים באמת מושפע מכך?

"ההשתנות הבין־שנתית היא מאוד גבוהה. סופות כמו כרמל היו ויהיו. כרמל הייתה בהחלט סופה עוצמתית, משמעותית, הותירה לצערנו נזקים, השלכות סביבתיות, אבל היו חמורות ממנה, גם בעבר הרחוק יותר. היא לא העדות לשינויי אקלים. מכיוון שאנחנו משויכים לאירופה, החליטו שגם לסופות באירופה יתנו שמות, אבל הן הרבה יותר חלשות מהוריקנים. הסופות הכי קיצוניות פה מגיעות להוריקן דרגה אחת בעוצמות רוח, בקושי מגרדות את זה. אבל עדיין אנחנו חיים כאן ורוצים לדרג את הסופות שנמצאות אצלנו. לא יקרה אסון אם יתנו לסופות שמות והציבור יתרגל לזה".

אבידוב שירי, בן 80, היה בעברו איש המים של מושב כפר הס בשרון. היום הוא מנהיג קבוצת ואטסאפ בת מאה חברים. אם הוא לא מספק מידע מעודכן בשמונה בבוקר, הטלפון שלו מתחיל לצלצל.

"אני עוסק במזג האוויר כבר 30 שנה", הוא אומר. "הייתי מדווח על התאדות המים ולפי זה מחלק המלצות השקיה. הייתי מודד משקעים ולפי טבלאות אומר איך להשקות. משרד החקלאות המליץ בהתאם, ואחרי זה שלחתי המלצות גם לשירות המטאורולוגי. יש לי מכל קטן שהמים בו נכנסים לבקבוק, שבו יש נאד מיוחד שמודד. איתו מדייקים על עשירית המילימטר".

מה אתה אומר על הסופה כרמל?

"אמרו יהיה גשם. לפי הרדאר היו מלא עננים, אבל הם לא הוכיחו את עצמם". •