הטובים לאן

שלט חוצות שהוצב בהרצליה, “הטובים לסייבר”, קומם את הרמטכ”ל, אביב כוכבי. הטרידו אותו ההשלכות של הסיסמה על המורל של לוחמים ולוחמות ביחידות קרביות, אולי גם על עצם הנכונות לשרת ביחידות האלה. חיל האוויר, למשל. העובדה שאמר את הדברים בטקס סיום קורס טיס לא הייתה מקרית. מי שמייעד את הטובים לסייבר מייעד את הפחות טובים לטיס. כוכבי רואה בכך פגיעה אנושה באתוס של צה”ל. בלשונו, “אובדן ערכים”.

הנאום בלבל אותי. כמו הרמטכ”ל, גם אני סבור שהשירות הקרבי הוא הדבר הנכון - נכון לחברה הישראלית, נכון לערכי צה”ל ונכון למתגייסים. אני רואה אותם בכניסתם לבקו”ם ורואה אותם בצאתם. על פי רוב הם משתחררים כשהם בוגרים יותר, בשלים יותר ומחוברים לאנשים, לנופים, לחיים. הם עשו משהו למען המדינה, למען הפלוגה. הם ישראלים טובים יותר. כמו כוכבי, אני סבור שצריך לשפר את תנאי השירות של החיילים ביחדות הלוחמות, את דמי הקיום, האוכל, מקומות המגורים וההסעות. נוכח המספרים היורדים של גיוס לחטיבות צריך להחזיר את השירות הקרבי לאופנה.

השירות הקרבי כרוך גם בסיכון לא מבוטל, לגוף ולנפש. החיכוך עם האוכלוסייה בשטחים, ערבים ויהודים, קשה ורעיל. אני מניח שיש הורים שמעדיפים שהבן יישב בחדר ממוזג, מול מחשב, לא במעצר לילי בקור כלבים בעסירה אל שמלייה. בכל זאת, עדיף שהטובים יתמודדו עם קללת הכיבוש, לא הפחות טובים.

הבלבול מתחיל בתפקידו של הצבא בתהליך. כל עוד הגיוס הוא חובה, לא שלט חוצות בהרצליה מחליט איפה ישרתו הטובים אלא הרמטכ”ל. היתרון הגדול של יחידה 8200, בהשוואה ליחידות מקבילות בארצות־הברית ובמערב אירופה, נובע מכך שכל השנתון עומד לרשותה. היא יכולה לקחת אליה את העידית, את הדובדבנים שבקצפת, בזמן שהמקבילות לה במערב מתחרות על כוח אדם בשוק האזרחי. לא אני אומר את זה - צה”ל אומר את זה. האם כוכבי מבקש להעביר את מיטב המתכנתים ב־8200 לגולני? אני לא חושב.

לא הבנת, אומרים לי. הנהירה להיי־טק הגיעה לנקודה לא שפויה. הורים שולחים ילדים לקורס מזורז במחשב רק כדי שלא יוצבו לקרבי. כאשר מלש”בים לא מתקבלים ל־8200 הם הולכים לקב”ן, משתחררים מהצבא על סעיף נפשי ואז מחפשים עבודה בהיי־טק. זה מה שקורה ביישובים העשירים במרכז הארץ.

גם אם התופעה קיימת, יש דרכים להתמודד איתה. יחידה 8200 מממנת כרגע 250 כיתות בפריפריה. תיכוניסטים לומדים בהן תכנות, אנגלית, מתמטיקה, מחשבים. מדוע לא 500 כיתות? כך מחוללים שינוי חברתי.

חסרים מורים, אומרים לי. ואני שואל, האם מבין כל אלה שמתחננים להתגייס ל־8200 אי־אפשר להכשיר כמה מאות מורות ומורים? האם אי־אפשר לדרוש מחברות היי־טק שנהנות מחוזים עם מערכת הביטחון להימנע מלהעסיק משתמטים משירות? הרמטכ”ל התחייב לאחרונה להכשיר 500 לוחמים ולוחמות לעבודה בהיי־טק. במהלך רחב יותר, חיילים ביחידות הלוחמות יקבלו מימון ללימודים אקדמאים. 380 מיליון שקל יושקעו בתוכנית. חינוך, הכשרה, הבטחת אופק הם מהלכים הרבה יותר מוצלחים מהסתערות על שלט פרסומת.

כוכבי ערער בזמנו על התוכנית להורדת 8200 לנגב. הוא חשש שמשרתי הקבע ביחידה יעדיפו להישאר במרכז הארץ. הם יסכימו רק אם יביאו את הרכבת אל פתח הבסיס. בצבא היו כאלה שחשבו אחרת. המעבר מבסיס פתוח לבסיס סגור, כך חשבו, יגדיל את יעילות העבודה של החיילים הסדירים. גם היום חייהם נעים סביב הבסיס. אשר למשרתי הקבע, חלקם יעברו לנגב וחלקם יעבדו מבסיס במרכז הארץ, אולי אפילו מהבית. לא רק המשכורות השתנו בעידן ההיי־טק - גם הגמישות בעבודה.

הרמטכ”ל, כל רמטכ”ל, צריך לדעת לבחור את המלחמות שלו. שימור האיכות והכוח של המערך הקרבי הוא חלק מהמנדט שלו. ההתמכרות של החברה הישראלית לכסף, לאקזיטים, למסיבות פאר ולבזבוז צרכני חזקה ממנו. לטוב ולרע, הבום בהיי־טק זמני. סופו להתייצב בנקודה שפויה יותר או להתפוצץ. גם זה קרה בעבר.