האנרכיסט

זאת לא הייתה התוכנית של פאבל דורוב (37), יזם אינטרנט, אחד האנשים העשירים והמשפיעים ביותר בעולם ההיי־טק, ומייסד אפליקציית המסרים "טלגרם". זה לא מה שנכתב עבורו כשנולד בלנינגרד, בגר בטורינו שבאיטליה וחזר ללנינגרד כשזאת כבר הייתה סנט־פטרסבורג. זאת לא הייתה התוכנית כשלמד לקרוא בגיל שלוש, פרץ את מערכי האבטחה של בית הספר שלו כמו שילדים אחרים משחקים מחבואים בחצר, וסיים את לימודי התואר הראשון בפילולוגיה, כמו אביו. וזאת לא הייתה התוכנית כשהכריז עם סיום לימודיו ב־2001 שהוא הולך להיות ביליונר היי־טק, הצהרה שאותה הגשים כעבור חמש שנים בלבד.

התוכנית הייתה לחיות באוטופיה, במקלט מס לגאוני מחשבים ויזמים אסטרטגיים כמוהו וכמו אחיו הגדול, ניקולאי, בלי שהממשלה תתערב. כשהממשלה של ולדימיר פוטין התערבה ולקחה מדורוב את הבייבי הראשון שלו, הוא הפך לנווד דיגיטלי, והמציא את טלגרם, מפלצת חסרת רגולציה ופיקוח, שבה כל אחד יכול לכתוב מה שהוא רוצה בלי פחד מהאח הגדול.

רק שמפלצות, כמו גלמים, נוהגות לקום על יוצרן. הרעיון האידיאולוגי של טלגרם הפך לקרקע פורייה לכל סוג של פשע: זיופים, סמים, קניית והתקנת חומרי נפץ וכלי נשק. טלגרם הפכה לכיכר המרכזית של ניאו־נאצים, אוהבי תיאוריות קונספירציה, מכחישי קורונה וטרוריסטים מהימין הקיצוני ומדאעש. טלגרם הציעה להם מקום חופשי מצנזורה ופלטפורמה שבו יכלו לקבץ ביחד 200,000 חברים בקבוצות, ולהצפין הודעות לאין־ספור נמענים.

מלתעות החוק מתחילות לסגור על דורוב ואחיו יותר ויותר. טלגרם הפכה לפלטפורמה מסוכנת, כזו שבה חורשים גם מזימות רצח נגד פוליטיקאים ומדענים בכירים. שישה חשודים נעצרו בחודש שעבר בגרמניה לאחר שהודעות ביניהם יורטו, וחשפו מזימה לרצוח את מושל מדינת סקסוניה, מיכאל קרטשמר. המדינות מאיימות לשתק את הבייבי של רודוב. ורודוב הליברטריאני, המעריץ של ניאו, גאון ההאקר מהסרט מטריקס (הוא גם מתלבש כמוהו), חייב לעשות עכשיו משהו שהוא יותר שונא אפילו מלשתף פעולה עם השלטונות: הוא צריך להתחנן אליהן שיעזרו לו.

חשד לזיופים בבחירות

דורוב עלה על מפת היזמות ב־2006 כשהקים את "ויקונטקטי" (תהיה בקשר), הגרסה הרוסית של פייסבוק שתוך מספר שנים הגיעה למאה מיליון משתמשים וגימדה את מקור ההשראה שלה. דורוב, בעל ההומור המתריס, חגג את הניצחון שלו בפוסט בחשבון שלו בפייסבוק, כמובן.

ב־2011 התחילו הבעיות. מהומות והפגנות ענק התחילו ברוסיה לאחר הבחירות שהחזירו את פוטין לשלטון עם חשד לזיופים בבחירות. השירותים החשאיים דרשו מדורוב למסור להם פרטים על קבוצות של מתנגדי המשטר. במקום רק לסרב, דורוב העלה את מכתב הדרישה של השירותים החשאיים לרשתות החברתיות עם תמונה של כלב עם קפוצ'ון שמוציא למסך לשון מתריסה.

כדאי לזכור את הפרט הזה. טלגרם היא לא רק מקום לפושעים וטרוריסטים, אנשי ימין קיצוני או סתם משתמשים מהיישוב, אלא גם הפלטפורמה המועדפת למתנגדי משטר בסוריה, איראן, הונג־קונג ובלארוס. היכולות הטכנולוגיות של טלגרם ופריסת השרתים שלה על פני כל העולם, גרמו לכך שמתנגדי המשטר בבלארוס יכלו להתארגן דרכה למרות כל ניסיונות המשטר לשתקה.

זמן קצר לאחר שדורוב מתגרה במשטרה החשאית, נשמעות דפיקות על דלת דירתו. דורוב יכול לראות את כוחות המשטרה מחוץ לדירתו דרך מצלמת האינטרקום. הוא מחליט לא לפתוח את הדלת, והכוחות עוזבים אחרי שעה. "אלו היו הרגעים שבהם טלגרם נולדה", הוא סיפר בראיון ל"ניו יורק טיימס" ב־2015, "הבנתי שאני צריך דרך מאובטחת להתקשר לאח שלי".

דורוב מוכר חלק מהמניות שלו. יש לו הון של מאות מיליוני דולרים. אבל הוא ממשיך להתגרות: מציע לאדוארד סנודן עבודה, ביום חגיגות הניצחון של רוסיה על הנאצים הוא כותב: "סטלין הגן על רוסיה מפני היטלר, והגן על זכותו לדכא את העם הרוסי". שנה אחר כך הוא יושב במשרד ומתחיל לזרוק שטרות של 5,000 רובל, ששוויים כ־125 אירו, לרחוב, השטרות נדבקים לקירות הבניין, הוא לוקח את השטרות, הופך אותם למטוסי נייר ומטיס אותם לרחוב. נוצרת מהומה רבתי כשאלפים רודפים אחרי הכסף. המטוס מנייר שמבטא חופש ואת חוסר העניין שלו בכסף ורכוש, הופך להיות הלוגו הרשמי של טלגרם.

מסרב להצעות מקלט

ב־2014, הסיפר חוזר על עצמו. הרשויות דורשות מדורוב שיסגיר לידיהם נתונים על קבוצות אוקראיניות שמתכננות לחימה בכוחות הרוסיים וכן שיוריד את הדף של מתנגד המשטר אלכסיי נבלני. הוא מסרב. פוטין, שבכלל רואה באינטרנט מזימה של הסי־איי־איי, שולח ביליונרים מקורבים לקרמלין כדי לקנות 48 אחוז ממניות "ויקונטקטי", ולהדיח את דורוב מתפקידו. דורוב מריח את הסכנה. טלגרם כבר כמעט באוויר, הוא עוזב את רוסיה, את החלום שלו להוכיח לעולם שמוצרים רוסיים שווים משהו, להפוך את אמא רוסיה למותג דיגיטלי. מוקדי הכוח של האליטה הישנה הודפים אותו.

הוא רודף אחרי החלום האחר שלו. הוא מסרב להצעות מקלט רבות, כולל בישראל, קונה ברבע מיליון דולר דרכון באי בקריביים, ומתחיל לפזז ברחבי העולם עם עדת גיקים של מחשבים כשובל. הם הולכים לחיות חיי נוודים, בלי מדינה, בלי אף אחד שיגיד להם מה לעשות, דורוב האסטרטג ואחיו גאון המחשבים הולכים להנדס את המדינה שלהם. הם קובעים את משרדי החברה בדובאי, מקום שיודע לכבד את הפרטיות של יזמי אינטרנט ופוטר אותם ממסים. בגיל 37 הוא האיש העשיר ביותר בדובאי עם הון של 17.2 מיליארד דולר.

האפליקציה של טלגרם נמצאת כיום על 570 מיליון סמארטפונים (לווטסאפ יש פי ארבעה), אבל מאז הקורונה, הפופופלריות של טלגרם נוסקת. היא נחשבת לאחות המרדנית והחצופה של ווטסאפ הבורגנית שבבעלות פייסבוק. חופש הדיבור לא מוגבל וכולל ביטויי שנאה קשים, הודעות לא נמחקות (חוץ מאשר הודעות של דאעש וטרור איסלאמי), והיא קיבלה כינויים כמו טרורגרם או "הרשת האפלה (דארקנט) בכיס האחורי". בניגוד לערוצים כמו יוטיוב, פייסבוק, טוויטר ואינסטגרם, שמעסיקים אלפי עובדים בניטור ומחיקת פוסטים מסוכנים ומעליבים, בטלגרם עובדים בין 20 ל־40 איש.

אחת הסיבות להבדל הזה הוא שבעוד הרשתות החברתיות נמצאות תחת פיקוח ומחויבות במחיקת הודעות, מסירת נתונים ושיתוף פעולה עם הרשויות, הרי שטלגרם לא מוגדרת כרשת חברתית אלא כשירות מסרונים ולכן התקנות הללו לא חלות עליה, למרות שכאמור היא יכולה לקבץ קבוצות ציבוריות של מאות אלפי אנשים (בווטסאפ המקסימום הוא 256).

לדוגמה, בעת ההתקפה על הקפיטול בשנה שעברה הבינו רבים ששימוש ברשתות החברתיות מטיל עליהם פיקוח מצד השלטונות. אחרי ההתקפה, נרשם מספר שיא של הורדות לטלגרם, שמונה מיליון הורדות ביום. אחד ממנהיגי ההתקפה כתב: "אני משתמש בטלגרם כל יום, ואני עדיין חי וחופשי".

מדובר, אם כן, בגן עדן למפירי חוק למיניהם, רחוק מרשויות החוק. שעתיים וחצי אחרי ההצבעה על הידוק תקנות הקורונה בגרמניה, מוקדם יותר השנ,ה עלתה בטלגרם רשימה של כל מי שהצביע בעד, כולל מספרי הטלפון שלהם, והכתובות של רבים. יש בטלגרם רשימות מוות של פוליטיקאים ומדענים. רוצים מסמכי חיסון מזויפים? סמים מכל סוג? טלגרם. הבעיה של טלגרם והחופש הבלתי מוגבל שלה, דומה לבעיה בדמוקרטיות, תמיד יהיה מי שימצא בזה נקודת תורפה, חולשה.

צ'אט בדרך להפגנה

הסיבה השנייה שבגללה ממשלות אינן יכולות לגעת בטלגרם ובמייסד דורוב, היא שהחברה שלו בנויה מעשרות תת־חברות מאיי הבתולה ועד בליז, מה שלא מאפשר שום גישה למעבדי הנתונים שלו. בדף הבית שלה, טלגרם מתגאה כי היא מעולם לא מסרה ולו מגה־בייט אחד של נתונים לרשויות. רשויות המשפט מנסות להגיע אליו, אבל אין להן אפילו כתובת לאיפה לשלוח את המכתבים. יש לחברה אמנם משרד בקומה ה־23 של בניין רב קומות בדובאי, אבל תחקירנים של "דר שפיגל" שבדקו את המקום, מצאו משרדים ריקים, כשמנהלי המקום מודים שהם מעולם לא ראו איש דורך במשרדים. הגרמנים שלחו שני מכתבי זימון לשימוע דרך דואר דיפלומטי בעזרת משרד החוץ של האיחוד, והזהירו כי החברה תיקנס בסכום של 55 מיליון אירו.

רק שאיומים מגרמניה אחרי שלא השפלת מבט נגד פוטין, זה כמו לאיים על מישהו במעצר בית אחרי שהות של עשור בגולאג. טלגרם, לפי עדויות של עובדים לשעבר, היא "כת בנים, שבה רק לפאבל מותר לדבר ולקבוע". כסף הוא לא מוטיב, אלא הכרה והשפעה עולמית, ולתת לאנשים מקום שבו יוכלו להתקשר בצורה חופשית בלי התערבות ממשלתית. פאבל והכת שלו שומרים על שקט תעשייתי. הם מקדימים את ווטסאפ בכל חידוש אפשרי.

רק שכל הדברים הקוסמים בטלגרם ממגנטים אליה גם את חורשי הרעות. הערוץ משמש לגלורפיקציה של נאצים וטרוריסטים, אפשר ללמוד לערבב רעלים, קבוצות גדולות נפגשות שם במאמץ לעשות מניפולציות על השווקים הכלכליים. לפני שדרס למוות מבקרים בשוק חג המולד בברלין לפני חמש שנים, המחבל אניס אמרי שוחח עם רעיו מדאעש באמצעות טלגרם. טלגרם הייתה הדוגמה לטוב ולרע לאינטרנט חופשי, חסר רגולציה, ללא התערבות של הרשויות.

ואכן, דורוב הוא סוג של אנרכיסט חסר גבולות. כהגדרתו, הוא אינו מאמין במדינות ("שייכות למאה העשרים"), הוא צמחוני ופציפיסט, ומאמין בחופש דיבור מוחלט, עם הסכנות שטמונות בו, גם בגלל העבר שלו ברוסיה. הוא רוצה לחזור לימי האינטרנט הראשונים ברוסיה, אז לא הייתה שום רגולציה והזירה הייתה יותר חופשית מאשר בארצות־הברית. מבקריו טוענים שהוא אדם ציני שיודע שחופש וחופש הדיבור יביאו לו הרבה משתמשים. שוווי טלגרם נאמד היום ב־50-40 מיליארד דולר, עוד לפני הפרסומות בקבוצות הציבוריות. דורוב יודע שברגע שזו תהיה חברה ציבורית, החופש שלו ייגמר. כסף הוא שוט הרבה יותר מפחיד מראשי מדינות ושרי משפטים.

שום חוק לא חל עליהם כרגע וטלגרם לא משתפת פעולה. דף הבית שלהם מצהיר שקריאות לאלימות ומעשי טרור יימחקו, אבל היא מוחקת אולי עשירית מהתכנים האלימים, הטרוריסטיים והאנטישמיים שעולים בה, למרות שהיא מקבלת המון תלונות. הרשויות לא רוצות להפיל את הגיליוטינה על אפליקציה שבה משתמשים עשרות מיליונים שימוש נורמלי וחוקי לחלוטין, אבל לא יכול שלהיות שחברה כזאת תעבור מעל לחוק האירופי.

הממשלות ומשרדי הפנים והמשפטים של ארצות רבות רוצים לשים את היד שלהם על טלגרם, להכריח אותה לשתף פעולה במסירת נתונים ובמחיקת הודעות שנאה ואלימות. אבל בינתיים, בכל יום מוסיפים מיליוני אנשים להוריד את האפליקציה (כל מה שצריך הוא רק מספר סלולרי), ולשוחח בצורה אנונימית בצ'אטים או בקבוצות פרטיות או ציבוריות עם המשפחה — או לארגן הפגנות ענק אלימות במספר ערים במקביל.

שרת הפנים הגרמנית החדשה, ננסי פייזר, הבטיחה שתפעל בצעדים קשים נגד טלגרם בהודעה הראשונה שלה לעיתונות אחרי כניסתה לתפקיד. אבל איך בדיוק? אולי דרך חשיבה מחוץ לקופסה. דורוב (שנולד, כמובן, ב־1984) מצהיר שמדינות הן פאסה. שהמדינות של המאה ה־21 הן חברות האינטרנט הענקיות. מצד שני, הוא גם חייב עכשיו את עזרתן של המדינות שהוא כה בז להן. המתקפה על הקפיטול בארצות־הברית התרחשה בעזרת אפליקציית המסרים "פארלר". לאחר המתקפה, גוגל ואפל העיפו את האפליקציה מהחנויות שלהם. אם המדינות יפנו לגוגל ואפל כדי לעצור את טלגרם, הבשורה שלו לעולם ליברטריאני חסר גבולות, עולם אינטרנטי, תהיה בבעיה רצינית. •