"כתבו לי בטיקטוק: ‘בא לי לרצוח אותך"

שיר זוארץ, רווקה, נולדה בשנת אלפיים וגדלה בפתח־תקווה. אביה הוא יו"ר התאחדות לכדורגל לשעבר, איש העסקים שינו זוארץ. בגיל 16 הוציאה את הסינגל הראשון שלה, 'סתם ככה', שיצר אבי אוחיון ומאז הוציאה שבעה שירים נוספים. התפקיד המשמעותי הראשון שלה כשחקנית נרשם בסדרת הנוער 'התחנה' ובהמשך קיבלה את אחד התפקידים הראשיים בסדרה 'זיגי'. שירתה בצה"ל בלהקה צבאית. בימים אלה הוציאה את הסינגל 'מלכה' ועובדת על אלבום הבכורה שלה.

לפני הכל, חלית בקורונה. איך זה עבר?

"נדבקתי באוגוסט, למרות שהייתי מחוסנת פעמיים. נראה שזה קרה בצילומים של 'זיגי' כי איתי נדבקו גם שירה לוי ועומר חזן. זה היה מאוד קשה, הרגשתי חולשה, כאבים בכל הגוף, לא הצלחתי לפתוח חלון פיזית ואפילו לא להחזיק את האייפון, שבמצב כזה פתאום נראה כבד. אין לך כוח לזוז, שיעולים רציניים, ואז אבד לי גם הריח. למזלי הרע היה תקוע לי באף ריח של ביוב, וכל מה שהכנסתי לפה הרגשתי שהוא בטעם של ביוב. אז איבדתי את התיאבון. הייתי חיובית לקורונה במשך חודש וחצי. עד היום אני מרגישה השפעות מהקורונה: עדיין עייפות, לפעמים חולשה לא מוסברת, פתאום צצה דלקת בברך, נשירת שיער. יש לי גם אובדן זיכרון לטווח קצר. אני יכולה להגיד משפט ואז באמצע המשפט לשכוח מה יש לי להגיד. תשכחו משפעת, זה לא שם, אין תופעות כאלה. חוץ מזה, להיות תקוע בבידוד עשרה ימים זה קשה ברמות. לפחות אף אחד לא נדבק ממני בבית".

מתי היית הכי מאושרת?

"כשהתקשרו להגיד לי שהתקבלתי לסדרה 'זיגי'. זה היה בסגר הראשון, אחרי שישה אודישנים. חייתי בשאלה חודשיים, הייתי במתח, לא תיפקדתי. זו הייתה התחלת הקורונה, הכל נעצר, רציתי לצאת כבר מהבית, לעבוד, לראות אנשים. ואז הסוכן שלי מתקשר, בצהריים, ואומר לי שהתקבלתי. התשובה הראשונה שלי הייתה: 'אל תעבוד עליי'. ואז התקשרתי לאמא, שהייתה בסופר, מרכז הבילוי של התקופה, והיא פרצה בבכי".

מה ההחמצה הגדולה של חייך?

“הייתי מועמדת לתפקיד של אילנה בסדרה החדשה על החיים של אביב גפן, הגעתי לישורת הסופית - ולא התקבלתי. היה מבאס מאוד, התאכזבתי, הייתי בדאון כמה ימים אחרי התשובה. מצד שני, אביב ראה אותי, גם עוד מלהקות, זה נתן לי עוד ביטחון. התובנה שלקחתי משם: כנראה יש בשבילי דברים אחרים, ויפה שהגעתי עד לשלב ההכרעה שם”.

מה הזיכרון הכי מוקדם שלך?

“כיתה א’, פתח־תקווה. רוני ואני תאומות לא זהות, שיחקנו בהפסקה ואז חברה אמרה שהיא לא משתפת את רוני, אלא רק אותי. אמרתי לה שאם ככה, אני הולכת. אותה חברה אמרה לי: ‘אז לא נשתף אותך יותר באף משחק’. הלכתי משם. המורה שמעה על זה, התקשרה לאמא שלי ואמרה: ‘אני בשוק שיש כזו אחווה בין הבנות שלך’”.

מה הרגע הכי מביך שהיה לך?

"שירתי בצה"ל בלהקת בנות צבאית. הופענו בבסיס של חיילים, בנים בלבד, שלא יצאו הביתה כמה חודשים. אנחנו נכנסות, ארבע בנות, וממש הובכתי כי התחילו לזרוק משפטים: 'וואו בנות', 'אני לא מאמין', 'איזו שווה היא'. זה היה לא נעים, לא ידעתי מה לעשות עם עצמי. תשמע, זה לא היה בקטע מטריד, אבל זה כן מביך לשמוע".

האם התמודדת עם הטרדה מינית פעם?

"אין אישה שלא מוטרדת, וברור שזרקו לי הערות מגעילות לאורך השנים בסגנון 'מה זה התחת הזה', 'מה הייתי עושה לך'. בתיכון מישהי שאלה פעם אם יש לי חוטיני, ליד כולם, וזה גם סוג של הטרדה בעיניי. הייתי בשוק. בשיר 'מלכה' אני מדברת בדיוק על זה וגם על העובדה שלא פעם מאשימים אותנו שהלכנו חשוף מדי. גם אם זה נכון, אנחנו נלך איך שבא לנו. זה לא נותן לאף אחד זכות להעיר".

מה הדבר הכי גרוע שכתבו עלייך או אמרו לך?

"מישהי כתבה לי בטיקטוק בשבוע שעבר: 'את מעצבנת אותי, בא לי לרצוח אותך’. היא מחקה את זה אחרי שיצאו עליה".

מי צריך לבקש ממך סליחה ולמה?

"כל מי שאומר שהתקדמתי בזכות אבא שלי, שינו זוארץ, שהיה יו"ר ההתאחדות לכדורגל ולכן נחשב מקושר. אני גאה להיות הבת של אבא שלי, אבל אנשים לא יודעים כמה קשה אני עובדת, גם בשביל להוכיח שאני פה בזכות עצמי. דיברו על השקעה כלכלית שלו בי. ברור שהייתה כזו בהתחלת הדרך, אבל למה אני צריכה להתנצל על זה? למה זה בסדר שהורה מממן לילד ללמוד משפטים אבל במוזיקה אסור לעזור? בכיתי לא פעם מהאמירות האלה. כשיצא השיר האחרון, ממש עכשיו, כתבו באיזה אתר: 'הבת של שינו'. נעלבתי מאוד. זה שיר על העצמה נשית, התחלתי את הקריירה לפני חמש שנים ועדיין זה מה שבוחרים לקחת? כשבכיתי מזה גם כעסתי על עצמי, שאני מאפשרת לכל זה לחדור אליי".

וממי את צריכה לבקש סליחה?

"מאבא שלי, שגוררים אותו למקומות האלה ולכותרות שהוא בכלל לא אמור להיות קשור אליהן. אני לא רוצה שהוא ירגיש לא נעים, וכשזה קורה אני מתקשרת ובוכה לו בטלפון, ואז לתחושתי הוא מרגיש אשם וחבל לי כל כך. כשאומרים לי בעקיצה, 'את הבת של', אני תמיד עונה, 'גם אתה בן של מישהו'".

אגב, את כמה את חיה את הכדורגל?

"אין לי שום מושג בענף. אני הולכת למשחקים של אח שלי בן, גילי 12, ואני שואלת בקהל: זה פאול, זה אדום, זה קרן? סליחה על הקלישאה, אבל עדיין לא הצלחתי להבין מה זה אופסייד".

מה מדאיג אותך לפני השינה?

"לפני הכל אני נזכרת בדברים שלא אמרתי לאנשים במשך היום. מטריד אותי שאין אפשרות לתזמן הודעות בווטסאפ, כי זה גורר אותי למחשבות בלילה על מה שאני צריכה לכתוב מחר".

מי היה משחק בתפקיד שיר זוארץ בסרט על חייך?

"אגם רודברג, יש בה איזה שקט פנימי שמתחבר אליי ובעיניי היא שחקנית מדויקת, שמשחקת עם המון רגש. מהפעמים שיצא לי לפגוש אותה היא גם אדם מקסים".

מה הדבר האחרון שחיפשת בגוגל?

“’הורוסקופ’, כי זה כנראה יהיה השם של אחד מהשירים הבאים שלי”.

ריהאנה או ביונסה?

"ביונסה, אפשר להגיד משהו אחר? יצא לי להיות בהופעה שלה ואמרתי לעצמי: מי אני בכלל בעולם הזה. היא נותנת לך תחושה שאתה קטן, כי היא כל כך מדהימה. מצד שני, יצאתי מההופעה ורציתי ללכת להקליט אלבום".

מה את לא אוהבת בהופעה החיצונית שלך?

"האוזניים שלי, בעיניי לא יפות".

באיזה ריאליטי היית מסכימה להשתתף?

"'הזמר במסכה' נראה לי מגניב ממש בתור מתמודדת".