עוגיית מזל

"העוגיות האלה מקולקלות" הכריזה הבת והנכדה ונימקה הסבר: יש להן טעם חריף, קצת אלכוהולי, לא מאוד מתוק ומוזר. לא של עוגיות. היא לא סיימה את שלה.

העוגיות המדוברות היו ארוזות אחת־אחת, בתוך קופסה יפהפייה עם ציורים של חורף, שהגיעה אליה מגאלרי לפאייט בפריז – מאגף האוכל הנהדר של החנות. היא נראתה כה מבטיחה, הקופסה הזאת, שהאכזבה ניכרה על פניה.

ניגשנו לקופסה גם אנחנו, בחשש מסוים. הן באמת היו מפתיעות העוגיות, אבל רחוקות מלהיות מקולקלות. הן היו עוגיות חמאה ותבלינים, חורפיות, עם טעם עמוק ומורכב ומפתיע, חריפות מג'ינג'ר, מקינמון ומפלפל שחור, נימוחות ומתפוררות, שילוב שקשה להגיע אליו בעוגייה. לא ציפינו להתאהב ככה בעוגייה.

ניסינו להבין את פשר המרקם והטעם המורכב, ורשימת הרכיבים סיפקה הסבר: העוגיות נטולות גלוטן. יש בהן סוכר חום (נותן עסיסיות, צבע, טעם, מרקם צ'ואי), קמח אורז וקמח כוסמת (כן! הפתעה מוחלטת), ואפס קמח חיטה. בנוסף, שזורים בעוגייה פצפוצים קטנטנים של שוקולד חלב מעולה. לא פצפוצים בטעם שוקולד, אלא שוקולד ממש.

שבע דקות אחרי שנברנו ברשימת המרכיבים כבר היינו במסע בין חנויות בחיפוש אחרי קמח כוסמת. מצאנו אותו בחנות טבע. לא היה מאוד מסובך. וערכנו כמה ניסיונות עד שהגענו לעוגייה המופלאה הזאת, שצר לנו, אבל היא לא לילדים. היא לנו, הגדולים, כי גם לנו מגיע. שיישארו הם עם החמצוצים וייתנו לנו עוגיות מתובלות.

רגע, אל תיבהלו מקמח הכוסמת. אפשר להשיג אותו, באינטרנט ובחנויות רבות. וחוץ משלב השגת הקמח, כל יתר החומרים זמינים, וגם ההכנה פשוטה. תנו לעצמכם עוגייה לחג.

עוגיות תבלינים חורפיות

הן מתובלות, קצת חריפות, קצת פריכות, קצת עסיסיות. הן יכולות לבוא עם כוס גדולה של תה לוהט, או אפילו במקום התה. ואין בהן גלוטן, אבל באמת שלא בגלל זה הן כאן. זאת פשוט אחת התכונות שלהן.

צאו לדרך להשיג קמח כוסמת וקמח אורז, ומכאן העתיד המבושם פרוס לפניכם.

החומרים:

1/2 כוס סוכר חום

1 כפית קינמון

1/2 כפית ציפורן טחון

1/2 כפית הל טחון

1/4 כפית אגוז מוסקט

1/4 כפית פלפל שחור טחון

קורט מלח

200 גרם חמאה חתוכה לקוביות

3/4 כוס קמח כוסמת

1 ו־3/4 כוסות קמח אורז

1 ביצה

100 גרם שוקולד חלב קצוץ קטן

הכנה:

1. מחממים מראש תנור ל־180 מעלות.

2. שמים במעבד מזון את הסוכר עם התבלינים ומעבדים לאבקה. אפשר לעשות את זה גם במטחנת תבלינים.

3. מוסיפים את יתר החומרים למעט השוקולד ומעבדים בפולסים לעיסה אחידה.

4. מעבירים לקערה ולשים פנימה את השוקולד.

5. קורצים מהתערובת כדורים קטנים (בקוטר מטבע של חצי שקל). אפשר להרטיב ידיים - זה מקל. מומלץ לשים את הכדורים במקפיא ל־10 דקות.

6. מסדרים את הכדורים על תבנית מרופדת בנייר אפייה במרחק של 3 ס"מ בין אחד לשני. אופים 15 דקות, מוציאים ומקררים. שומרים בכלי אטום.

יין חם עם תבלינים

לכו תדעו כמה זמן יחזיק פה החורף, ואם כבר חוגגים, ואם כבר יש גשם, תודו שזה הדבר הכי מושלם לאירוע - יין אדום, עם קינמון, ציפורן ואניס, בכוס גדולה עם פרוסה של תפוז. תרגישו חופשי להוסיף קוביות של תפוחי עץ, אגוזי מלך, צימוקים. סנובים גודם סנובים סצ'אסטיים!

החומרים:

1 בקבוק יין אדום יבש לטעמכם. כדאי משהו טיפה ראוי לשתייה אבל באמת לשיקולכם

1 כוס מיץ תפוחים טבעי (ל'קשת' יש מיץ נהדר)

1/2 כוס ברנדי או ליקר תפוזים, לא חובה רק המלצה

10 מקלוני ציפורן

6 מקלוני קינמון (ועוד כמה לקישוט כוסות)

2 כוכבי אניס (ועוד כמה יפים לקישוט)

3 קלמנטינות או תפוזים פרוסים לפרוסות לרוחב (שמרו כמה פרוסות לקישוט)

3 כפות סירופ מייפל או סוכר חום

הכנה:

1. שמים את כל החומרים (למעט המייפל והקישוטים) בסיר טוב ומבשלים מכוסה על אש קטנה בערך חצי שעה. מוסיפים את המייפל ומערבבים היטב.

2. יוצקים לכוסות שקופות, נועצים מקל קינמון בכל כוס, מקשטים עם פרוסה של תפוז ועם כוכב אניס.

3. לא נוהגים. זה אולי מרגיש כמו משקה תמים, אבל הוא תמים בערך כמו פוטין.

הנוצצים עוד עימנו

לסיום השנה החבוטה הזו, נהיינו כולנו תוכים מוטרלים. רצנו אחרי כל אורות חגי המולד והנובי גוד והאיסרו חג של הסילבסטר ותלינו קצת או הרבה גירלנדות בסלון והשתזפנו לאורות קישוטי ה...טפו.

אז רצינו לבשר שמיקס הכוכבים, הכדורים והסנטות ממשיך. שצפחת הוודקה לא תחסר. בכפרים הערביים־נוצריים בצפון, מתקשים להסיר את הקישוטים והארוחות. אביבה ח'ורי המקסימה, המארחת בפסוטה קבוצות לאוכל ביתי, חווייתי, אומרת שהיא מותירה קצת יותר את תפאורת האשליות כי צר לה להיפרד מדקורציה בטוב טעם. ותמיד רק תבדקו כאשר תזמינו מקום בין ואדי ניסנאס ליפו למעיליא ולפסוטה, אם כל הג'אז הזה עדיין נוצץ, ותבקשו בשקט מראשי הערים המעורבות והנוצריות שיותירו את ההילולה בקישוטי הרחובות לפורים וליום העצמאות. ולצום פוסט־פטרוס.

לחמם. לבשל. לטגן. לאדות. לצלות.

המולטיקוקר (Multicooker) מתוצרת המותג Food appeal הוא מסוג הסירים שבא לקחת אותם באיזה בוקר סתם לטיול ברחוב, לכעין יום כיף. מגיע להם. ואז, אם מתחשק לטגן ולהשחים צ'יפס דלעת, נניח, או לעשות לברוקולי סטימינג, או לבשל איזה נזיד שעועיות בובעס, אפשר פשוט לבצע זאת. באמצע הרחוב.

יותר מעשי יהיה לצרף את הסיר המרובע הזה לנופש משפחתי עם אפשרות בישול. שכן הוא קומפקטי, עם ידית רשת טיגון שמתקפלת פנימה, עם שני מכסים שאחד הוא גם מחבת צלייה.

אורך צלע: 24 ס"מ.

לא רחב אבל עמוק.

סל טיגון עמוק.

מתקן אידוי.

ציפוי Blackstone, למניעת הידבקות, גוף אלומיניום יצוק למוליכות אחידה ומה שניגן על ליבנו היה המתאם המלוטש בין כל המכסים לאביזרים ולסיר האם. אצלנו הוא יגור על הכיריים, ולא יראה ארון גם אם ירצה.

מחיר? ראינו ברשת בפחות מ־300 אך מחירים בציון הם עניין גמיש.

נוטות ללון

הגענו בשעת אחר צהריים קפואה למלון המטיילים של קיבוץ מלכיה בגליל העליון. קוראים אדוקים יודעים עד כמה אנחנו אוהבות אירוח קיבוצי ישראלי, כולל המקלחת עם המגב וציורי הטבע הדומם שציירה רוחל'ה מהמשק. נכנסו לחדר הקבלה, הוא היה קטן, חמוד ומחומם היטב. משפחה אחת עם שלושה ילדים הייתה כבר בפנים. איש מנמצאי החדר לא עטה מסכה, כולל לא עובדת הקבלה הנחמדה.

- סליחה, הקורונה לא הגיעה אליכם? תהינו בקול.

- אה כן, סליחה, באמת צריך מסכות הודתה עובדת הקבלה והפנתה מבט אל המשפחה עם הילדים. היא עדיין לא שמה מסכה. זוג ההורים התנצל. "יש לנו מסכה באוטו".

מצוין, אם כך האוטו מוגן היטב, חשבנו אבל לא אמרנו.

עובדת הקבלה ביקשה לראות תו ירוק. הזוג שלף סלולרי והציג. ומה עם הילדים? היא שאלה. חשבנו שמספיקה הצהרת בריאות, הם חירטטו אותה בלי בושה, כאילו לא נעולים פה בקלחת הישראלית כבר שנתיים כמו כולם. "אתם צריכים להראות בדיקה שלילית", אמרה העובדת, ונתנה להם מפתח לחדר. היא פה בשביל לעבור על הנהלים, אבל לא בשביל להוציא אותם לפועל.

אנחנו שתינו תולשות את השערות מעצבים על מקרים כאלו. עזבו את החשש להידבק. אנחנו כנראה יחסית מוגנות מפני מחלה קשה. אבל מה עם הבידודים, הסגרים, העומס על המחלקות, הלימודים בזום, הפגיעה בכלכלה? לא נמאס לכם? במיוחד אגב לכם בתי המלון. אנחנו מבינות שהמכלאה הישראלית אולי סיפקה לכם קופה לא רעה בקיץ האחרון (גם במלכיה שילמנו על חדר קטנטן וסגפני 1,060 שקל לשלושה אנשים), אבל אין סיכוי שהדבקה מסיבית תורמת לכם. עזבו רגע נהלים, זה סתם היגיון בריא באמת.

בואו נתחיל בזה שתשימו ערימה טרייה ורעננה של מסכות חד־פעמיות בדלפק הקבלה. זה עשרה שקלים ל־50 יחידות במרכז תל־אביב. המחיר ששילמנו על החדר יכסה את זה.