yed300250
הכי מטוקבקות
    חדשות • 01.01.2022
    זו לא הכלכלה
    שיפור בתנאים בהם חיים תושבי רצועת עזה לא בהכרח ישמש בלם בפני האידיאולוגיה הקיצונית של חמאס • על קובעי המדיניות בישראל לדעת שדגם זה נכשל כבר פעמים רבות במזרח התיכון
    אלוף במיל' עמוס גלעד וד"ר מיכאל מילשטיין

    המאמץ הגובר של חמאס לקדם טרור ביהודה ושומרון, תקרית הירי בגבול הרצועה בשבוע שעבר ושיגורי הרקטות אתמול – בין שבעקבות תקלה טכנית או שבמתכוון – אמורים להדליק נורות אדומות בפני קובעי המדיניות בישראל לגבי הפערים בהסדרה המתהווה בעזה, ולהזהיר מפני התבשמות יתר ברגיעה היחסית בגזרה הזו.

     

    השוואה בין הכרזות ישראל וחמאס בחצי השנה האחרונה ממחישה את הפער בין הצדדים: בישראל פועלים במרץ לטיפוח מרקם החיים ברצועה, ונשענים על תזה ולפיה עזתים שחייהם ישתפרו עשויים למנוע מיחיא סינוואר לקדם את עקרון הג'יהאד הקיומי מבחינתו. חמאס, מצידו, משתבח בשיקום מואץ של כוחו הצבאי לקראת מערכת עתידית, ומאיים ללא הרף בחידוש ההסלמה אם לא ימולאו תביעותיו במישור האזרחי או נוכח מתיחות שתתפתח בירושלים, ביהודה ושומרון או בקרב האסירים הפלסטינים.

     

    קובעי המדיניות בישראל נדרשים לשינוי תודעתי ומעשי בנוגע לרצועה. ראשית, נדרש להכיר במגבלות החשיבה המערבית המניחה כי כלכלה טובה משמשת בלם בפני אידיאולוגיות קיצוניות. הדגם הזה נכשל פעמים רבות בעשורים האחרונים במזרח התיכון, לרבות במבצע שומר החומות שבו חמאס פתח במבצע היזום הראשון בתולדותיו ממניעים אידיאולוגיים ודתיים, תוך הפרה בוטה של ההסדרה, ומבלי שקדם לעימות חיכוך כלשהו ברצועה שהמצב האזרחי בה דווקא השתפר עד אז.

     

    שנית, יש הכרח ליצוק תוכן מעשי לסיסמה שהועלתה במהלך מבצע שומר החומות: "זה שהיה הוא לא שיהיה". קידום מחוות אזרחיות רחבות היקף כלפי הרצועה (בראשן יציאת פועלים לישראל), מבלי שחמאס נתבע למחיר כלשהו בנושא השבויים והנעדרים וההתעצמות הצבאית, וממשיך לקדם טרור ביו"ש ובירושלים, אמנם מניב שקט בטווח המיידי, אולם עלול להפוך לאתגר אסטרטגי בטווח הארוך. המדיניות הנוכחית מגלמת הכרה בחמאס כעובדה קיימת, מחזקת את מעמדו במערכת הפלסטינית (בעיקר לקראת "היום שאחרי" אבו־מאזן), ומקטינה את האפשרות למחאה ציבורית נגדו ואת הסיכוי לחזרת הרשות לרצועה.

     

    ישראל ניצבת בעזה בפני דילמה בין חלופה רעה לגרועה, ולנוכח בעיה מתעצמת שאין לה פתרון קסם. נקיטת גישה נוקשה וגביית תגי מחיר מחמאס על סרבנות ועל הפרות ההסדרה (גם ביו"ש), יגררו כנראה חיכוכים ביטחוניים ברצועה, אולם עשויים לחזק את ההרתעה מול ארגון הטרור, לחדד את היחסים בינו לבין הציבור העזתי, ולשבש את מאמצי ההתעצמות שלו בדרכו להפוך למעין "חיזבאללה על גבולה הדרומי של ישראל".

     

    ומעל לכל, נדרש לשפר את יכולת הפענוח הישראלית את היגיון חמאס. מדובר בגורם המונע מכוח חתירה לפעולה ולמגע לצורך מימוש יעדיו האידיאולוגיים ארוכי הטווח. חמאס מאפשר מעת לעת תקופות רגיעה – כמו עתה – מתוך מניעים אינטרסנטיים, אך כמיהתו המרכזית אינה לחיים טובים ושלווים לפלסטינים. זהו שיקול ולא אילוץ, ולישראל קשה לפרקים להבין "אחר" המונע מעולם ערכים שונה, בפרט כזה הרווי להט אידיאולוגי.

     

    דגם ההסדרה המתבסס בעזה, אפוא, אינו בגדר ערבות לכך שחמאס לא יפר שוב את ההבנות לאור שיקוליו, וייצא למערכה כאשר הפעם עוצמת הפגיעה בישראל וההפתעה עלולות להיות כואבות מבעבר.

     

     

    אלוף במיל' עמוס גלעד משמש ראש המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) באוניברסיטת רייכמן; ד"ר מיכאל מילשטיין משמש ראש הפורום ללימודים פלסטיניים במרכז משה דיין באוניברסיטת תל־אביב וחוקר בכיר במכון למדיניות ולאסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן

     


    פרסום ראשון: 01.01.22 , 23:21
    yed660100