כך מפסידה ישראל את הקרב על התמר
מכתב בהול של מגדלי התמרים בישראל לשר החקלאות מזהיר מקריסת הענף, שעד לקורונה נחשב הצלחה מסחררת • ההפסדים הם תוצאה של המגפה והתחרות העזה בחו"ל, אבל גם כי עודדו יותר ויותר חקלאים להיכנס לתחום ולא פיתחו שווקים חדשים • במשרד החקלאות מבטיחים תקציב להרחבת השווקים, אבל המגדלים טוענים: התוכנית רק על הנייר
התמר נחשב במשך שנים לאחד מכוכבי הייצוא החקלאי של ישראל. מדובר בפרי שהוא ספק אנרגיה, הראשון שמוסלמים אוכלים בסעודה השוברת את הצום בחודש הרמדאן. התמר שגדל בארץ, בעיקר מזן המג'הול, נחשב מוצלח במיוחד, והשילוב בין המוניטין המשובח עם טרנד הבריאות העולמי ומגמת התזונה הטבעונית הביא לנסיקה בפופולריות שלו, עד כדי כך שישראל הפכה ליצואנית תמר המג'הול הגדולה בעולם.
אבל המציאות הזו הולכת ומשתנה במהירות בשנתיים האחרונות. כמה גורמים חוברים יחד למשבר של ממש: עודפי יבול גדולים כתוצאה מנטיעה מסיבית בלי השקעה מקבילה בפיתוח שווקים חדשים, תחרות גוברת בעולם, מחסור בעובדים, מלחמה יומיומית נגד מזיקים ומחלות, חרמות בעולם על התוצרת הישראלית, העלאת המכס בטורקיה על יבוא תמרים מישראל (לצד ביטול המכס על ייבוא תמרים מהרשות הפלסטינית), וכמובן מגפת הקורונה. כל אלה פגעו קשות בענף שמפרנס אלפי משפחות, בעיקר בבקעת הירדן ובערבה, ויצרו משבר שלא נראה בענף זה שנים.
לפני כשבועיים, בצעד בהול, פנו יותר מ־600 מגדלי תמרים במכתב דחוף לשר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר, שבו הם זועקים נואשות לסיוע ולהתערבות במציאת פתרון הולם ומהיר כדי לעצור את קריסת הענף. במשרד החקלאות מאשרים, כי המכתב התקבל לפני ימים אחדים ונמצא בטיפול, "במקביל לסוגיות חשובות נוספות שמעסיקות כרגע את המשרד, בראשן מגפת שפעת העופות, שהתרחבה בשבועות האחרונים ללולים רבים בארץ". גורמים בכירים בענף אישרו השבוע כי המשרד והשר עצמו מודעים כבר חודשים לבעיה, ובנובמבר האחרון אף הכינו תוכנית לחילוץ מהמשבר. אולם נראה, שהתוכנית תקועה, ולעת עתה נותרת על הנייר בלבד.
אמנון גרינברג, תושב הערבה ויו"ר דסק התמרים במועצת הצמחים: "המדינה, שאמורה לעודד את הייצוא הישראלי ולייצר לו שווקים חדשים, לא עשתה זאת מספיק במשך השנים. המאמצים שנעשו לא היו לצערי בהיקפים מספקים, ומדינות אחרות מכרסמות במעמדנו בשוק העולמי, למרות שאיכות הפרי שלנו גבוהה יותר. הממשלה מצהירה שהיא מעודדת ייצוא? זה הזמן להוכיח זאת".
תנופת נטיעות בסעודיה, מרוקו וירדן
לפי נתוני משרד החקלאות, התמרים מישראל מבוקשים בעיקר במדינות האיחוד האירופי ובבריטניה, שוק שרובו מתבסס על זן המג'הול. בעשור האחרון גדל יצוא התמרים פי 2.5: מכ־11.4 אלף טון בשנת 2008 לכ־28.8 אלף טון בשנת 2020. זאת הודות לעבודה משותפת של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, הקרן הקיימת לישראל, מועצת הצמחים, המגדלים והמשווקים. אז מה קרה לענף המשגשג, שהפך לסמל של החקלאות הישראלית מעבר לים?
לפי גורמים בכירים בענף, המשבר החל לפני שנתיים, בשל מגפת הקורונה והגבלות התנועה שהבריחו את הקונים בעולם מהשווקים והביאו לירידה בביקוש. במקביל, מחירי התובלה האמירו דרמטית וכך גם עלויות האחסון בקירור של התוצרת שלא שווקה לבסוף. גם שערי היורו והדולר נשחקו, ולאלו התווספה התחרות הגוברת. רוב הפירות (כ־70%) מכל גדיד (קטיף התמרים) נמכרים הן בשוק המקומי והן בשוקי היצוא בין ראש השנה לתקופת הרמאדן. כך אירע, שהשיווק של יותר משליש היבול בגדיד 2019 נפגע קשות ממשבר הקורונה, שפרץ במרס 2020. המסחר בשווקים פסק למעשה, וצריכת הפירות ברמדאן (שהחל בסוף אפריל) פחתה במידה רבה. בהמשך, גם המחסור בעובדים פגע בענף, בשלב הטיפול בפרי, וכתוצאה מכך נפגעו איכות הפירות וגודלם: לגודל ולאיכות התמר יש חשיבות בביקוש, ותמרים גדולים ואיכותיים זוכים למחיר גבוה יותר בפער ניכר.
לצד נזקי הקורונה מספרים בענף על המוני נטיעות של תמרים במדינות נוספות, שהפכו למתחרות בתוצרת הישראלית. במרוקו, למשל, ניטעו בשנים האחרונות יותר משני מיליון עצי תמר מזן מג'הול; בירדן מתוכננת נטיעה של כ־500 אלף עצים, רובם מזן מג'הול, וגם בערב־הסעודית ניכרת מגמה של נטיעות תמרים. מצרים הצטרפה בשנה שעברה לחגיגה עם יבול של כ 3,000 טון, וההיצע שלה צפוי לגדול מאוד בשנים הקרובות כתוצאה מתוכנית נטיעות של 5 מיליון עצי תמר, שיעור ניכר מתוכם מזן מג'הול. שלא לדבר על הרשות הפלסטינית, שהייתה ב־2020 המקור השני בחשיבותו בענף, עם כ־16 אלף טון, ולאחריה ארה"ב, עם כ־15 אלף טון. הצפי הוא, שבתוך ארבע שנים בלבד יצטמצם חלקה של ישראל בשוק העולמי של תמר המג'הול לכ־30%.
לתחרות הגוברת בחו"ל מתוספת גם בעיה אחרת: היצוא, גם אם חל בו שיפור, אינו מדביק את קצב העלייה הגדול ביבול, שקפץ בין 2008 ל־2020 פי 3.5. בישראל יש כיום עודף גדול של תמרים, שמשמעותו ירידת מחיר ופגיעה אנושה ברווחיות הענף. במהלך 20 השנים האחרונות, בזכות ההצלחה הגדולה בחו"ל, הצטרפו אליו המוני חקלאים ותיקים — רבים מהם מגדלי פלפלים שחוו על בשרם את קריסת הענף בשנים 2015־2014 — שהיו בטוחים כי מדובר בפוטנציאל בטוח לרווח. המדינה, שהתבססה על תחזית שמתבררת כאופטימית מדי, עודדה את תנופת הנטיעות הנמרצת: מספר עצי המג'הול עלה כמעט פי 7; מכ־100 אלף עצים בשנת 2000, לכ־680 אלף עצים בשנת 2020. ההוצאות לגידולם היו עצומות, כי גידול תמרים הוא ענף מורכב; העצים מתחילים להניב פירות רק לאחר חמש שנים, ומגיעים לשיא היבול רק אחרי עשור. למרות זאת, לאורך השנים הללו יש צורך להשקות, לדשן ולטפל בעץ, והכל בהשקעות גדולות.
"פערי תיווך חזיריים"
יוסי פורטל, מגדל תמרים מקיבוץ מירב שבעמק המעיינות: "לאחר שנים רבות של שגשוג, השנתיים האחרונות הביאו אותנו להפסד כספי גדול. אנחנו לא מחפשים נדבות אלא רק מבקשים סיוע בהרחבת הייצוא, כפי שהמדינה התחייבה בפנינו". יובל בן־עמי, מגדל תמרים מבקעת הירדן, מוסיף: "80% משטחי בקעת הירדן הם שטחי תמרים; אם לא יהיו תמרים בבקעה, לא תהיה פרנסה לתושבי האזור".
דודי קדוש, 66, נשוי, אב לשלושה וסב לשני נכדים, הוא מוותיקי המושבה עין תמר ליד נאות הכיכר בים המלח. קדוש מגדל תמרים מזה 22 שנה והיה בין מאות החקלאים שהפגינו בשבוע שעבר. "אין לנו ברירה, אנחנו חייבים להשמיע את הזעקה שלנו לפני שיהיה מאוחר מדי. הענף המתוק של המדינה בשלבי גסיסה. אצלנו בעין תמר, לכל חקלאי יש 50 דונם של מטעי תמרים והתנאים האקלימיים הכי קשים בגלל הטמפרטורות הגבוהות באזור. על כל אלה התגברנו. אבל הקורונה מצד אחד, התחרות הגוברת מצד שני, ונפילת המט"ח מצד שלישי גורמים לנו נזק עצום. על חשמל, מים, סולר ומשכורות אנחנו משלמים בשקלים, ואת התמרים אנחנו מוכרים ביורו או בדולר, שנפלו חזק ביחס לשקל. זה רק הולך ומידרדר. במקביל, כמויות התמרים הולכות וגדלות, כי העצים מניבים פרי ברוך השם.
אנחנו צריכים גלגל הצלה מיידי. המדינה צריכה להכניס יד לכיס ולתת סיוע, ובמקביל לעזור בהרחבת היצוא לשווקים חדשים וגדולים".
קדוש ממשיך: "עבורי ועבור משפחתי, לעסוק בענף זו ציונות לשמה. הגענו לעין תמר ב־1982 כחקלאים. זה מפעל החיים שלנו. פעם, הקמת יישוב ועיסוק בחקלאות היו גולת הכותרת של הציונות. המדינה צריכה לפחות לעזור בפינוי עודפים של יבול שאין להם שוק, ובביטוח מפני נפילת השער המטבע. זה יציל מאות משפחות חקלאים שנמצאות בדרך לקריסה.
"יש עוד דבר שמאוד כואב לי כמגדל: פערי התיווך בשוק, שנהיו חזיריים. אחרי כל ההוצאות של החקלאי לאורך כל תקופת הגידול — בסוף הוא מרוויח הכי מעט. הרשתות הקמעוניות מוכרות לצרכן במחיר יותר מכפול מהמחיר שהן משלמות וגוזרות קופון רציני. היה נכון לו היו מחייבים אותן לציין בשלט ליד הפרי בכמה קנו אותו מהחקלאי".
הקו ייעלם מהאופק
יוסי כפיר, בן 36, אב לילדה, הוא דור שני של מגדלי תמרים במושב פצאל בבקעת הירדן. "אבא שלי", הוא אומר, "נטע את המטע הראשון עוד בשנת 1987, והצטרפתי אליו אחרי לימודים אקדמיים ועבודה בהיי־טק, לסייע למשק המשפחתי. גם אחותי ואחי בעסק, כולנו בגידול תמרים. 50 אחוז מהחקלאים בתחום בהפסדים. אנחנו מוכרים היום בעלות שהיא נמוכה בהרבה מעלות הגידול. יש כאלה שכבר התחילו למכור לשוק הפרטי, אבל לא כל אחד בנוי למערך הזה, כך שגם האופציה הזו בפרפורי גסיסה.
"תמרים נמכרים בעולם בעיקר בשווקים פתוחים, שבקורונה נסגרו ונפתחו כמו אקורדיון. עסקאות יצוא ארוכות טווח בוטלו. נתקענו עם מלאים של סחורה. אז נכון, לתמר יש חיים ארוכים בהקפאה — שנתיים עד שלוש — אבל ברגע שיש עונה חדשה ויש עדיין מלאים מהשנה הקודמת זה מרסק את המחיר. יש כבר תופעה של חבר'ה צעירים שלוקחים שטחים של מטעי דקלים בלי לשלם, והתמורה היא רק שישמרו עליהם, כדי שהשטח לא יינטש. מדובר בקו העובר לאורך השבר הסורי־אפריקאי. מעבר לו זה כבר גבול ירדן. מישהו מעלה על דעתו שקו הדקלים התמירים הזה ייעלם מאופק הגבול המזרחי של מדינת ישראל? אנחנו כמעט שם".
ממשרד החקלאות נמסר בתגובה, כי "הנהלת המשרד הזמינה את המגדלים לפגישה במטרה לשמוע את הצרכים ולסייע בכלים הנכונים כדי לייצב את הענף. בתוך כך, הוצעו למגדלים מספר פתרונות מיידים, לרבות פנייה למשרד הביטחון שירכוש את התוצרת המקומית של מגדלי התמרים. המשרד ממשיך בימים אלו לבנות תכנית הממפה את צרכי הענף וכוללת גם תקציבים שיסייעו להם, לרבות אלו שכבר הוקצו. זאת לצד צעדים נוספים שהמשרד מקדם, ביניהם מינוי נספחים חקלאיים שיסייעו בקידום קשרים בין המדינות. נספח אחד כבר מונה והאחרים ימונו כבר בחודשים הקרובים".
לדברי נעמה קאופמן־פס, מנכ"לית המשרד, השנה הוקצתה תמיכה של כחצי מיליון שקל לקידום יצוא התמר הישראלי, ובשנתיים הקרובות יוקצו לכך מיליון שקל נוספים. בכלל, בעשור האחרון קיבלו המגדלים כרבע מכלל היקף התמיכה שהעביר המשרד לטובת קידום יצוא תוצרת חקלאית מישראל. "מעבר לכך, במסגרת הרפורמה ששר החקלאות מקדם, נשים דגש רב על תקציבים למחקר ופיתוח ולקידום הטכנולוגיה החקלאית. אני בטוחה כי הטכנולוגיות שיפותחו באמצעות אותם הכספים, והמחקר שייערך על בסיס אותן התמיכות, יעזרו למגדלים במידה רבה".

